נופשים ובוכים: 632 אלף ישראלים נסעו לחו"ל באוגוסט - מישהו רואה משבר?
בזמן שהציבור בישראל ממשיך להתלונן על יוקר המחייה בארץ והגזירות האחרונות שהוטלו ע"י שר האוצר, יאיר לפיד, הנתונים ממשיכים להוכיח שכשמדובר בחופשה, הישראלי מכניס את היד לכיס. מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום עולה כי בחודש אוגוסט האחרון נרשם שיא במספר היציאות והיוצאים בחודש אחד לחו"ל - 673 אלף ישראלים (מתוכן: 593 אלף היו דרך האוויר, 65 אלף דרך היבשה, והשאר דרך הים). מתוך 673 אלף היציאות שנרשמו באוגוסט, 632 אלף הוא מספר הישראלים שיצאו לפחות פעם אחת.
- 13.מבין עניין 10/09/2013 16:12הגב לתגובה זושמת לב לזה!!! כן זו התקשורת שגורמת לכל הלחץ בציבור ולא המציאות עצמה, בסך הכל טוב לחיות כאן, אבל כאשר התקשורת עושה מכל זבוב פיל אז הדברים נראים בהתאם
- 12.וכמה חזרו??? (ל"ת)אולי 10/09/2013 15:51הגב לתגובה זו
- 11.לא נופשים, בורחים מהבעיות! (ל"ת)אלי 10/09/2013 15:50הגב לתגובה זו
- 10.דוד 10/09/2013 15:49הגב לתגובה זוהעבירו 16 מילארד שקל עודפיים. אז למה קיצצו את קיצבת ילדיים.יש עתיד עים ממשלה כזאת איין כלום.
- 9.בן 10/09/2013 15:42הגב לתגובה זולהיפך, אתם צריכים להציג את אלה שנופשים כאן כנהנתנים מלאים בכסף.
- נכון-כי לנפוש בחול זה יותר זול-והאמת יותר כייף (ל"ת)מבין עניין 10/09/2013 16:14הגב לתגובה זו
- 8.ניצולבלוף תקשורתי הרצת פראייר לבזבז=איןעתיד לדור הצעיר (ל"ת)דמגוגיה הממשלה!!!!!! 10/09/2013 15:16הגב לתגובה זו
- 7.תתעוררו=אין תקווה לדור הצעיר=בריחה יומי לביבבוז ומהארץ! (ל"ת)אסון קיום המדינה 10/09/2013 15:12הגב לתגובה זו
- 6.יוקר המחייה 10/09/2013 15:11הגב לתגובה זולשאלתך עם רואים משבר התשובה כן תעשה בדיקה יסודית מי האוכלוסיה שנסעה לחול ותיווכך לדעת שרובם עובדי מדינה או חברת החשמל או מקורות או נמלים או אנשי צבא שכל הקבוצה הנל יש לה המון שומנים רזרבות .
- 5.מנטה 10/09/2013 14:35הגב לתגובה זומלון סוף שבוע באילת עולה יותר משבוע שלם בבולגריה...
- 4.שגיא 10/09/2013 14:14הגב לתגובה זוכשאנשים לא רואים עתיד מוותרים על הדירה ומתייאשים הם חיים את הרגע ויוצאים לחופשה כי מעבודה כאן לאור היחס בין השכר הממוצע ליוקר המחיה אי אפשר לחיות כאן עדיף לברוח...
- 3.עמנואל 10/09/2013 14:13הגב לתגובה זוכוח קנייה נשחק... עובדים מתחת לקו העוני... אי אפשר לחיות במדינה הזאת... הצמיחה לא מחלחלת למטה... עוד מעט מסבירים לנו שהמסכנים האלה לא יכולים להרשות לעצמם חופשה בארץ ונאלצים בבכי לטוס לחו"ל כדי לנפוש! המדד האמין ביותר לדעתי של שיפור מצב התושבים הוא כמה הם יכולים להרשות לעצמם ליסוע לחו"ל! ומצבנו בסדר גמור!!
- 2.אז לאן יטוסו.? לעזה,ירדן, סוריה,קהיר,לבנון. אילת...?! (ל"ת)איציק ר 10/09/2013 14:09הגב לתגובה זו
- כן טסים לחול כי בארץ יותר יקר והשירות מחורבן. (ל"ת)אבי 10/09/2013 15:33הגב לתגובה זו
- 1.בני 10/09/2013 13:59הגב לתגובה זומעמד הבניים מפוצץ בכסף מספיק להתבונן באלפי הג'פים העירוניים/הקניונים החנוקים מקונים /בתי קפה שיש להזמין שעות/ימים מראש/אלפים נוסעים לחו"ל/דירה בלבד משוכה קשה
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
