נופשים ובוכים: 632 אלף ישראלים נסעו לחו"ל באוגוסט - מישהו רואה משבר?

גזירות כלכליות? יוקר מחייה שמכביד? בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט נרשמו השנה 1.3מיליון יציאות של ישראליים לחו"ל - עלייה דרמטית של 8%

בזמן שהציבור בישראל ממשיך להתלונן על יוקר המחייה בארץ והגזירות האחרונות שהוטלו ע"י שר האוצר, יאיר לפיד, הנתונים ממשיכים להוכיח שכשמדובר בחופשה, הישראלי מכניס את היד לכיס. מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום עולה כי בחודש אוגוסט האחרון נרשם שיא במספר היציאות והיוצאים בחודש אחד לחו"ל - 673 אלף ישראלים (מתוכן: 593 אלף היו דרך האוויר, 65 אלף דרך היבשה, והשאר דרך הים). מתוך 673 אלף היציאות שנרשמו באוגוסט, 632 אלף הוא מספר הישראלים שיצאו לפחות פעם אחת.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מבין עניין 10/09/2013 16:12
    הגב לתגובה זו
    שמת לב לזה!!! כן זו התקשורת שגורמת לכל הלחץ בציבור ולא המציאות עצמה, בסך הכל טוב לחיות כאן, אבל כאשר התקשורת עושה מכל זבוב פיל אז הדברים נראים בהתאם
  • 12.
    וכמה חזרו??? (ל"ת)
    אולי 10/09/2013 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    לא נופשים, בורחים מהבעיות! (ל"ת)
    אלי 10/09/2013 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דוד 10/09/2013 15:49
    הגב לתגובה זו
    העבירו 16 מילארד שקל עודפיים. אז למה קיצצו את קיצבת ילדיים.יש עתיד עים ממשלה כזאת איין כלום.
  • 9.
    בן 10/09/2013 15:42
    הגב לתגובה זו
    להיפך, אתם צריכים להציג את אלה שנופשים כאן כנהנתנים מלאים בכסף.
  • נכון-כי לנפוש בחול זה יותר זול-והאמת יותר כייף (ל"ת)
    מבין עניין 10/09/2013 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ניצולבלוף תקשורתי הרצת פראייר לבזבז=איןעתיד לדור הצעיר (ל"ת)
    דמגוגיה הממשלה!!!!!! 10/09/2013 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תתעוררו=אין תקווה לדור הצעיר=בריחה יומי לביבבוז ומהארץ! (ל"ת)
    אסון קיום המדינה 10/09/2013 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יוקר המחייה 10/09/2013 15:11
    הגב לתגובה זו
    לשאלתך עם רואים משבר התשובה כן תעשה בדיקה יסודית מי האוכלוסיה שנסעה לחול ותיווכך לדעת שרובם עובדי מדינה או חברת החשמל או מקורות או נמלים או אנשי צבא שכל הקבוצה הנל יש לה המון שומנים רזרבות .
  • 5.
    מנטה 10/09/2013 14:35
    הגב לתגובה זו
    מלון סוף שבוע באילת עולה יותר משבוע שלם בבולגריה...
  • 4.
    שגיא 10/09/2013 14:14
    הגב לתגובה זו
    כשאנשים לא רואים עתיד מוותרים על הדירה ומתייאשים הם חיים את הרגע ויוצאים לחופשה כי מעבודה כאן לאור היחס בין השכר הממוצע ליוקר המחיה אי אפשר לחיות כאן עדיף לברוח...
  • 3.
    עמנואל 10/09/2013 14:13
    הגב לתגובה זו
    כוח קנייה נשחק... עובדים מתחת לקו העוני... אי אפשר לחיות במדינה הזאת... הצמיחה לא מחלחלת למטה... עוד מעט מסבירים לנו שהמסכנים האלה לא יכולים להרשות לעצמם חופשה בארץ ונאלצים בבכי לטוס לחו"ל כדי לנפוש! המדד האמין ביותר לדעתי של שיפור מצב התושבים הוא כמה הם יכולים להרשות לעצמם ליסוע לחו"ל! ומצבנו בסדר גמור!!
  • 2.
    אז לאן יטוסו.? לעזה,ירדן, סוריה,קהיר,לבנון. אילת...?! (ל"ת)
    איציק ר 10/09/2013 14:09
    הגב לתגובה זו
  • כן טסים לחול כי בארץ יותר יקר והשירות מחורבן. (ל"ת)
    אבי 10/09/2013 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בני 10/09/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    מעמד הבניים מפוצץ בכסף מספיק להתבונן באלפי הג'פים העירוניים/הקניונים החנוקים מקונים /בתי קפה שיש להזמין שעות/ימים מראש/אלפים נוסעים לחו"ל/דירה בלבד משוכה קשה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.