נופשים ובוכים: 632 אלף ישראלים נסעו לחו"ל באוגוסט - מישהו רואה משבר?
בזמן שהציבור בישראל ממשיך להתלונן על יוקר המחייה בארץ והגזירות האחרונות שהוטלו ע"י שר האוצר, יאיר לפיד, הנתונים ממשיכים להוכיח שכשמדובר בחופשה, הישראלי מכניס את היד לכיס. מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום עולה כי בחודש אוגוסט האחרון נרשם שיא במספר היציאות והיוצאים בחודש אחד לחו"ל - 673 אלף ישראלים (מתוכן: 593 אלף היו דרך האוויר, 65 אלף דרך היבשה, והשאר דרך הים). מתוך 673 אלף היציאות שנרשמו באוגוסט, 632 אלף הוא מספר הישראלים שיצאו לפחות פעם אחת.
- 13.מבין עניין 10/09/2013 16:12הגב לתגובה זושמת לב לזה!!! כן זו התקשורת שגורמת לכל הלחץ בציבור ולא המציאות עצמה, בסך הכל טוב לחיות כאן, אבל כאשר התקשורת עושה מכל זבוב פיל אז הדברים נראים בהתאם
- 12.וכמה חזרו??? (ל"ת)אולי 10/09/2013 15:51הגב לתגובה זו
- 11.לא נופשים, בורחים מהבעיות! (ל"ת)אלי 10/09/2013 15:50הגב לתגובה זו
- 10.דוד 10/09/2013 15:49הגב לתגובה זוהעבירו 16 מילארד שקל עודפיים. אז למה קיצצו את קיצבת ילדיים.יש עתיד עים ממשלה כזאת איין כלום.
- 9.בן 10/09/2013 15:42הגב לתגובה זולהיפך, אתם צריכים להציג את אלה שנופשים כאן כנהנתנים מלאים בכסף.
- נכון-כי לנפוש בחול זה יותר זול-והאמת יותר כייף (ל"ת)מבין עניין 10/09/2013 16:14הגב לתגובה זו
- 8.ניצולבלוף תקשורתי הרצת פראייר לבזבז=איןעתיד לדור הצעיר (ל"ת)דמגוגיה הממשלה!!!!!! 10/09/2013 15:16הגב לתגובה זו
- 7.תתעוררו=אין תקווה לדור הצעיר=בריחה יומי לביבבוז ומהארץ! (ל"ת)אסון קיום המדינה 10/09/2013 15:12הגב לתגובה זו
- 6.יוקר המחייה 10/09/2013 15:11הגב לתגובה זולשאלתך עם רואים משבר התשובה כן תעשה בדיקה יסודית מי האוכלוסיה שנסעה לחול ותיווכך לדעת שרובם עובדי מדינה או חברת החשמל או מקורות או נמלים או אנשי צבא שכל הקבוצה הנל יש לה המון שומנים רזרבות .
- 5.מנטה 10/09/2013 14:35הגב לתגובה זומלון סוף שבוע באילת עולה יותר משבוע שלם בבולגריה...
- 4.שגיא 10/09/2013 14:14הגב לתגובה זוכשאנשים לא רואים עתיד מוותרים על הדירה ומתייאשים הם חיים את הרגע ויוצאים לחופשה כי מעבודה כאן לאור היחס בין השכר הממוצע ליוקר המחיה אי אפשר לחיות כאן עדיף לברוח...
- 3.עמנואל 10/09/2013 14:13הגב לתגובה זוכוח קנייה נשחק... עובדים מתחת לקו העוני... אי אפשר לחיות במדינה הזאת... הצמיחה לא מחלחלת למטה... עוד מעט מסבירים לנו שהמסכנים האלה לא יכולים להרשות לעצמם חופשה בארץ ונאלצים בבכי לטוס לחו"ל כדי לנפוש! המדד האמין ביותר לדעתי של שיפור מצב התושבים הוא כמה הם יכולים להרשות לעצמם ליסוע לחו"ל! ומצבנו בסדר גמור!!
- 2.אז לאן יטוסו.? לעזה,ירדן, סוריה,קהיר,לבנון. אילת...?! (ל"ת)איציק ר 10/09/2013 14:09הגב לתגובה זו
- כן טסים לחול כי בארץ יותר יקר והשירות מחורבן. (ל"ת)אבי 10/09/2013 15:33הגב לתגובה זו
- 1.בני 10/09/2013 13:59הגב לתגובה זומעמד הבניים מפוצץ בכסף מספיק להתבונן באלפי הג'פים העירוניים/הקניונים החנוקים מקונים /בתי קפה שיש להזמין שעות/ימים מראש/אלפים נוסעים לחו"ל/דירה בלבד משוכה קשה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
