העתיד כבר כאן: מכוניות-על ירוקות

מהפך: המכוניות הכי חזקות, הכי מהירות והכי יקרות – מאמצות לחיקן את הטרנדים הכי ירוקים
עמרי ספיר |

כשבוגאטי הציגה את הוויירון, אי-שם באמצע העשור הקודם (אחרי המון שנות פיתוח ואי ודאות, אבל בואו נשאיר את זה בצד) – רבים חשבו שהייתה זו שירת הברבור של הז'אנר. כולם הבינו שהמודעות הסביבתית לא תאפשר לזה לקרות, שהתקנים יבריחו את הסוסים ושייגמר הדלק.
ואז זה לא קרה. העסקים המשיכו כרגיל, המספרים המשיכו לטפס ותעשיית מכוניות-העל צמחה והתפתחה לשיאים חדשים ומודרניים. המודעות, התקנים ואינספור טכנולוגיות חסכוניות התפתחו במקביל.

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לשינוי. שני התחומים הכי מנוגדים בתעשייה מתחילים לשלב ידיים. אבל במקום שהטכנולוגיות ה"ירוקות" יפגמו בחוויה, מצאו היצרניות דרכים לשלב אותן ולנצל אותן לשילוב נהדר בין כוח לניקיון. אחרי כמה שנים של פיתוח וניסוי, הוצגו השנה מכוניות-על ראשונות מזן חדש, תוצרים ראשונים ומבטיחים של עתיד מהיר וירוק יותר לעשירי העולם.

בשבוע שעבר זה הגיע לשיא חדש, עם חשיפתה הרשמית של פורשה 918 ספיידר החדשה, שבעזרת הנעת כלאיים מתוחכמת (מנוע בנזין ושני מנועים חשמליים – לגלגלים הקדמיים ולאחוריים בנפרד) מצליחה לייצר נתונים (נתוני יצרנית, שיהיה ברור) מרשימים. היא מצהירה על למעלה מ-30 ק"מ לליטר, ועל פליטת מזהמים נמוכה משל פולקסווגן פולו (מהסוג הכי חסכוני).
 
 
פורשה 918 ספיידר

עם הצגתה של ב-918, החלטנו שהגיע הזמן לקצת סיכומים ולתמונת מצב. או בקיצור, להיזכר שוב במכוניות-העל ה"ירוקות" שהוצגו השנה ולהזיל ריר, כי זה משהו שאנחנו אוהבים לעשות.

1. מקלארן P1
הספק: 903 כ"ס.
מומנט: 91 קג"מ ב-4,000 סל"ד.
צריכת דלק (נתון לא רשמי): 12 ק"מ לליטר.
פליטת מזהמים (פחמן דו-חמצני לקילומטר): 200 גרם.
טווח (בנסיעה בכוח החשמל בלבד): 10 ק"מ.
0-100 קמ"ש: פחות מ-3 שניות.
0-200 קמ"ש: פחות מ-7 שניות.
0-300 קמ"ש: פחות מ-17 שניות.
מהירות מירבית: 350 קמ"ש.
מחיר: כמיליון יורו.
ה-P1, שנחשפה לראשונה בשנה שעברה, הייתה מכונית-העל הראשונה מזה זמן מה שניגנה לנו על מיתרי הרגש עוד לפני שמישהו בכלל נהג עליה. יורשת העצר של מקלארן F1 האגדית הצהירה שהיא רוצה להיות המכונית הכי מהנה לנהיגה אי-פעם, וגם הכי טובה על המסלול. עם מוניטין כמו של מקלארן, קשה שלא להאמין להבטחות. השילוב בין מנוע חשמלי למנוע V8 כפול מגדשים מניב מספר מרשים ביותר של סוסים. נתון פליטת המזהמים נחשב לנמוך ביותר עבור מכונית מסוג זה (אותו סדר גודל, לצורך העניין, כמו ב.מ.וו Z4, למשל).
 
 
מכונית טובה במזג אוויר גרוע

2. מרצדס SLS AMG קופה אלקטריק דרייב
הספק: 740 כ"ס.
מומנט: 102 קג"מ.
צריכת דלק: אין.
פליטת מזהמים: אין.
טווח (בנסיעה בכוח החשמל בלבד): כ-250 ק"מ. בפול גז – משהו כמו 6.5 דקות.
0-100 קמ"ש: 3.9 שניות.
מהירות מירבית: 250 קמ"ש (מוגבל אלקטרונית).
מחיר: 416,500 יורו.
ה-SLS היא למעשה מכונית-העל החשמלית הראשונה בייצור סדרתי. היא המכונית החשמלית הכי חזקה שאי-פעם יוצרה, וגם הגרסה הכי חזקה של ה-SLS AMG בכלל. היא עושה שימוש ב-4 מנועים חשמליים (אחד לכל גלגל) והקול היחיד שהיא מפיקה הוא רעשי חריקת הצמיגים. בנסיעה רגועה היא תציג טווח נסיעה דומה למכוניות חשמליות רגילות (ואפילו קצת יותר), אבל זאת לא באמת מכונית שנוסעים איתה רגוע. אחרי שהוצאתם לסוללות את המיץ תאלצו לחכות 20 שעות לטעינה מלאה עבור סיבוב נוסף (יש אפשרות לשקע מיוחד של מרצדס שעושה זאת ב-3 שעות).
 
 
כריס האריס על ה-SLS החשמלית. כן, הוא שוב חופר

3. פורשה 918 ספיידר
הספק: 887 כ"ס.
מומנט: עד 130 קג"מ בשיא, למעלה מ-80 קג"מ רוב הזמן (מ-800 סל"ד והלאה).
צריכת דלק (נתון יצרנית): 30.3 ק"מ לליטר.
פליטת מזהמים (פחמן דו-חמצני לקילומטר): 79 גרם.
טווח (בנסיעה בכוח החשמל בלבד): עד 30 ק"מ.
0-100 קמ"ש: 2.8 שניות
0-200 קמ"ש: 7.9 שניות.
0-300 קמ"ש: 23 שניות.
מהירות מירבית: 340 קמ"ש.
מחיר: לא פורסם (ההערכות אומרות כ-750,000 יורו).
מכונית-העל החדשה של פורשה היא אולי המוצגת הכי טרייה, אבל למעשה הוצגה כקונספט כבר ב-2010. שלא כמקובל, היצרנית משטוטגרט שמחה לשתף את העולם בתהליך הפיתוח, והמכונית חזרה וצצה בכותרות מדי פעם. תורשתית, זוהי המחליפה של פורשה קאררה GT עליה השלום, וניתן לראות דמיון בין השתיים. רק שה-918 ספיידר יפה יותר, מתוחכמת יותר והכי חשוב – חזקה ומהירה הרבה יותר. אנחנו לא רוצים לסכסך, אבל ניתן להניח שהנתונים המרשימים של צריכת הדלק ופליטת המזהמים לא באמת הולכים יד ביד עם נתוני ההספק והביצועים המרשימים לא פחות. נו מילא, לפחות על הנייר זה נשמע מצוין.
 
 

4. פרארי לה-פרארי
הספק: 963 כ"ס.
מומנט: "יותר מ-91 קג"מ".
צריכת דלק: לא פורסם.
פליטת מזהמים (פחמן דו-חמצני לקילומטר): 330 גרם.
0-100 קמ"ש: פחות מ-3 שניות.
0-200 קמ"ש: פחות מ-7 שניות.
0-300 קמ"ש: 15 שניות.
מהירות מירבית: יותר מ-350 קמ"ש.
מחיר: לא פורסם, קרוב לוודאי גבוה ממיליון יורו.
ביקום מקביל, לא נצהיר הצהרות או נגיע למסקנות בלי מבחן השוואתי גדול ומורכב. ביקום בו אנחנו חיים, נסתפק בלומר לכם שאנחנו די בטוחים שהלה-פרארי (LaFerrari), "המיוחדת" של פרארי, היא כנראה המכונית הכי טובה ברשימה. טוב, אז היא לא בדיוק ירוקה ופליטת המזהמים שלה לא נמוכה יותר משל קוניגסג אגרה R (ככל הנראה המכונית הסדרתית המהירה בעולם). אבל היי – היא היברידית, עם סוללות והכל. למרות שאין לה מצב נסיעה בכוח החשמל בלבד, ושנתוני צריכת הדלק (שלא פורסמו) עשויים להפריע אפילו לתושבי המפרץ (ולא רק בחיפה).
 
 
"לאט, פרננדו, לאט!"

המספר הנוסף: הונדה NSX
בכל הנוגע למספרים, הדור הבא של הספורטיבית של הונדה כנראה לא ממש שייך לפה. אבל בגלל שאנחנו לא באמת יודעים מה הם יהיו, ניתן לה ליהנות מהספק. ה-NSX, אשר מיקום ייצורה במדינת אוהיו שבארה"ב הוכרז בשבוע שעבר, תעשה שימוש במנוע V6 בטכנולוגיית VTEC ושני מנועים חשמליים. בעוד ה-NSX המקורית הייתה מכונית מצוינת, קשה שלא לפתח ציפיות לגבי המחליפה.

עם קצת מזל, צופן לנו העתיד עוד כמה ספורטיביות היברידיות "חסכוניות ונקיות". ללקסוס, למשל, יש את ה-LF-LC קונספט המהממת על 500 סוסיה. אצל אינפיניטי זו ה-Emerg-E קונספט שמפיקה 402 כ"ס שהוצגה בתערוכת ז'נבה 2012 עם רמזים לייצור סדרתי (שלא הגיע, בינתיים). עם הטרנד העולה של מכוניות ספורטיביות היברידיות, ייתכן מאוד שיותר ויותר יצרניות ילכו בכיוון העל-ירוק.
 
 
ה-NSX קונספט. מתבשלת כבר הרבה זמן, ובקרוב תהיה מוכנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.