פרחים באגזוז, סימני צמיגים על הכביש. פורשה 918 ספיידר וידאו

גרסת הייצור של מכונית-העל של פורשה נחשפת עם נתונים כמו פחות מ-3 שניות ל-100 ויותר מ-30 ק"מ לליטר
עמרי ספיר |

פורשה 918 ספיידרהשנה הבאה הולכת להיות שנת בצורת. אל תשכחו מי חזה את זה קודם. ואין לזה שום קשר לגשם שפקד אותנו באמצע חודש מאי. אבל כשבשנה אחת נחשפות 3 מכוניות-על שרוצות להיות הכי טובות אי-פעם וגם מגבות את המילים בביצועים, אנחנו יודעים שזכינו למשהו מיוחד. כמו תופעה אסטרונומית שבה כל הכוכבים מסתדרים יחד בשורה (אין לנו מושג כל כמה זמן זה קורה). על מי אנחנו מדברים? על לה-פרארי, על מקלארן P1 וכעת על פורשה 918 ספיידר.
פורשה חושפת, לא לראשונה, את מכונית-העל החדשה שלה. ספינת דגל ספורטיבית, פאר היצירה ושיא הטכנולוגיה המודרנית בראיית היצרנית משטוטגרט. מכונית שלא הייתה לה כמותה מזה כ-6 שנים. בדיוק מה שהיא הייתה צריכה, אם תשאלו כל חובב רכב, ולבטח העשירים שבהם.

חשמל זורם ביחידות הנעותיך
חשמל הוא מכנה שמשותף למכוניות-העל החדשות שהזכרנו. כל היצרניות המדוברות (וגם רוב אלו שלא) הבינו שהטרנד ההיברידי ה"ירוק" הוא משהו שהן יכולות לנצל. הדור החדש של המכוניות מהזן האקזוטי נעזר בכוח החשמל לתוספת כוח זמינה מיידית וליכולת נסיעה רגועה, יום-יומית וחסכונית.

ה-918 ספיידר לא שונה, אבל לא ניתן לומר שהיא מעתיקה מאחרים – פורשה הציגה את הרעיון כבר בשנת 2010 ולא ממש הסתירה את תהליך הפיתוח במרוצת השנים.
 
 
כריס האריס כבר הספיק לבחון אותה בחשיפה. זה לא מבחן שלנו, והוא חופר, אבל זה מה יש כרגע

התוצאה המוגמרת עושה שימוש בלא פחות מ-3 מנועים – בנזין אחד ושניים חשמליים, אחד לגלגלים האחוריים ואחד לקדמיים. זה הראשון, V8 בנפח 4.6 ליטר שאינו מונשם מלאכותית, מספק 608 כ"ס ב-8,600 סל"ד ו-54 קג"מ ב-6,600 סל"ד. תוסיפו לזה 115 קילוואט בגלגלים האחוריים, ועוד 95 קילוואט בקדמיים ותקבלו הספק משולב של 887 כ"ס(!) – יותר מ-100 כ"ס מעל למה שפורסם בפעם האחרונה שנחשפו פרטים טכניים. המומנט המושג יעמוד על "מעל ל-"81.5 קג"מ ב-800-5,000 סל"ד, יעלה מעל ל-110 קג"מ בהילוך שלישי כשכל ההנעות משולבות ובשיא השיאים יגיע גם ל-130 קג"מ(!!!) בהילוך שביעי. זאת אומרת שלשיא המומנט כנראה שלא תגיעו, אבל בהחלט אפשר להתרשם מהמספרים.

מערכת ההנעה משולבת, כפי שאולי כבר השתמע, לתיבת PDK דו-מצמדית בעלת 7 הילוכים. זו מעבירה את הכוח אל כל הגלגלים בצורה מתוחכמת, או מסובכת, למדי. אבל לפני שנגיע לזה, נאמר שנתוני הביצועים הרשמיים עומדים על 2.8 שניות ל-100 קמ"ש, 7.9 שניות ל-200. ל-300 קמ"ש ייקח לה 23 שניות ארוכות (סתם, לא), בדרך ל-340 קמ"ש מירביים. לביצועים ולהתנהגות עוזר היגוי אחורי אקטיבי, כפי שכבר ראינו ב-911 טורבו שהוצגה בשבוע שעבר וב-GT3. אלה אולי לא נתונים של פרארי או מקלארן, אבל אנחנו מוכנים להסתפק בזה. חוץ מזה, יש לה גג נפתח ואגזוזים שיוצאים ישירות ממכסה המנוע.

30.3 ק"מ לליטר
זה הנתון הרשמי שמציגה ה-918 ספיידר, לפי מבחן ה-NEDC. במובן מסוים, היא משתמשת במערכת ההנעה המתוחכמת בשביל להערים על השיטה. הרי עם 900 כ"ס בקירוב ומומנט של משאית, סביר להניח שרעש המכונית לבדו פוגע, איכשהו, בסביבה. אבל זה לא אומר שלא תצליחו לחסוך, כלומר, אחרי שהוצאתם למעלה מ-750,000 יורו על מכונית (כך ההערכות – פורשה לא אומרת, בינתיים). אם ממש תתאמצו, תוכלו גם לחסוך בנזקים לסביבה ולהגיע לפליטת מזהמים של 79 גרם פחמן דו-חמצני לקילומטר בלבד – נתון נמוך גם למכוניות מיני היברידיות שאינן מונעות (קצת הגזמנו, אבל אתם מבינים את הרעיון).
 
 

חמישה מצבי נהיגה יש ל-918 ספיידר. המצב הראשון הוא הנעה בכוח החשמל בלבד ('E-Power'). פורשה לא מפרטת מי מהמנועים נותן פה עבודה, אך כן מציינת שגם במצב זה המכונית תאיץ ל-100 קמ"ש בזריזות יחסית (פחות מ-7 שניות) ואף תגיע ל-150 קמ"ש. אם הכל הולך כשורה, תצליח המכונית לעבור עד 30 ק"מ במצב זה. מנוע הבנזין יופעל רק אם מצב הסוללות יירד מתחת לקו מוגדר כלשהו, ואפשר גם לחבר את המכונית לשקע החשמל. בהזדדמנות זו נציין שהסוללות ניתנות לטעינה ב-4 שעות בלבד ואם לא תתקמצנו תוכלו לבחור מרשימת התוספות את יחידת ההטענה של פורשה, שתתוקן בחנייה שלכם ותאפשר טעינה מהירה יותר.

מצבי הנהיגה האחרים מאפשרים את השילובים האחרים של מערכת ההנעה. זה מתחיל מ'הייבריד', שעושה שימוש בבנזין ובחשמל בהתאם לצורת הנהיגה; ממשיך להייבריד ספורטיבי שעושה שימוש עיקרי במנוע הבנזין ונעזר בחשמליים מדי פעם לתוספת ביצועים; במצב היברידי-מרוצי ('Race Hybrid') נעשה כבר שימוש במירב הכוח, והמנוע החשמלי יטען את הסוללות רק כאשר הנהג אינו "לוחץ". המצב הסופי נקרא 'Hot Lap' ואתם בוודאי מבינים לבד מה הוא אומר – שימוש בכל הכוח עבור מקסימום ביצועים. במצב הזה המכונית היא קצת כמו ברדלס – ברגע שייגמר לה המיץ (או אבקת החשמל, לטכנולוגים שביניכם) היא כבר לא תהיה בשיאה. אבל פורשה לא מציינת כמה זמן זה לוקח.
 
 

תעטוף לי את זה, בבקשה
ה-918 ספיידר ממשיכה את הדרך שהתוותה אחת קאררה GT, מכונית-העל הקודמת של פורשה. העיצוב שלה הוא גלגול של אבות אבותיה עם הטאץ' העכשווי של היצרנית. יש לה בסיס גלגלים זהה לזה של אמא שלה עם 273 ס"מ. אורכה הכולל עומד על 464.3 ס"מ, רוחבה 194 ס"מ וגובהה 116.7 ס"מ. היא עשויה סיבי פחמן ולמרות השיפורים בתחום הדיאטנות היא שוקלת כ-300 ק"ג יותר מקודמתה, עם 1,640 סך הכל. זאת, סביר להניח, תוצאה של מערכת הנעת הכלאיים ומערך הסוללות.

והיא יפה. מאוד. גם אם העיצוב, באופן כללי, כבר חגג יום הולדת שלישי. גם מבפנים – שם היא מזכירה מאוד את הקאררה GT עם הקונסולה המוגבההת הייחודית. שם (בתא הנוסעים) תמצאו את מערך השליטה על ההגה, שאחראי לתפעול מצבי הנהיגה השונים, ומסך ופקדים מרכזיים שאחראיים לתפעול מערכת השמע, המידע, בקרת האקלים וכו'. חיפויי עור האלקנטרה וסיבי הפחמן מגיעים עם חבילת 'וויסבאך' (Weissbach – על שם העיר בגרמניה בה נמצא מרכז הפיתוח של פורשה), שכוללת גם את שני גווני הצבע והורדה כוללת של 35 ק"ג נוספים ממשקל המכונית.

הייצור של ה-918 ספיידר יחל בחודש ספטמבר הקרוב. על-פי הדיווחים, פורשה תייצר 918 יחידות באופן סימבולי. אבל זה לא ייגמר שם, שכן בהמשך צפויה גם גרסת RSR סגורה ומחוזקת. ומה לגבי ישראל? אין (כמעט) סיכוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".