פרחים באגזוז, סימני צמיגים על הכביש. פורשה 918 ספיידר וידאו

גרסת הייצור של מכונית-העל של פורשה נחשפת עם נתונים כמו פחות מ-3 שניות ל-100 ויותר מ-30 ק"מ לליטר
עמרי ספיר |

פורשה 918 ספיידרהשנה הבאה הולכת להיות שנת בצורת. אל תשכחו מי חזה את זה קודם. ואין לזה שום קשר לגשם שפקד אותנו באמצע חודש מאי. אבל כשבשנה אחת נחשפות 3 מכוניות-על שרוצות להיות הכי טובות אי-פעם וגם מגבות את המילים בביצועים, אנחנו יודעים שזכינו למשהו מיוחד. כמו תופעה אסטרונומית שבה כל הכוכבים מסתדרים יחד בשורה (אין לנו מושג כל כמה זמן זה קורה). על מי אנחנו מדברים? על לה-פרארי, על מקלארן P1 וכעת על פורשה 918 ספיידר.
פורשה חושפת, לא לראשונה, את מכונית-העל החדשה שלה. ספינת דגל ספורטיבית, פאר היצירה ושיא הטכנולוגיה המודרנית בראיית היצרנית משטוטגרט. מכונית שלא הייתה לה כמותה מזה כ-6 שנים. בדיוק מה שהיא הייתה צריכה, אם תשאלו כל חובב רכב, ולבטח העשירים שבהם.

חשמל זורם ביחידות הנעותיך
חשמל הוא מכנה שמשותף למכוניות-העל החדשות שהזכרנו. כל היצרניות המדוברות (וגם רוב אלו שלא) הבינו שהטרנד ההיברידי ה"ירוק" הוא משהו שהן יכולות לנצל. הדור החדש של המכוניות מהזן האקזוטי נעזר בכוח החשמל לתוספת כוח זמינה מיידית וליכולת נסיעה רגועה, יום-יומית וחסכונית.

ה-918 ספיידר לא שונה, אבל לא ניתן לומר שהיא מעתיקה מאחרים – פורשה הציגה את הרעיון כבר בשנת 2010 ולא ממש הסתירה את תהליך הפיתוח במרוצת השנים.
 
 
כריס האריס כבר הספיק לבחון אותה בחשיפה. זה לא מבחן שלנו, והוא חופר, אבל זה מה יש כרגע

התוצאה המוגמרת עושה שימוש בלא פחות מ-3 מנועים – בנזין אחד ושניים חשמליים, אחד לגלגלים האחוריים ואחד לקדמיים. זה הראשון, V8 בנפח 4.6 ליטר שאינו מונשם מלאכותית, מספק 608 כ"ס ב-8,600 סל"ד ו-54 קג"מ ב-6,600 סל"ד. תוסיפו לזה 115 קילוואט בגלגלים האחוריים, ועוד 95 קילוואט בקדמיים ותקבלו הספק משולב של 887 כ"ס(!) – יותר מ-100 כ"ס מעל למה שפורסם בפעם האחרונה שנחשפו פרטים טכניים. המומנט המושג יעמוד על "מעל ל-"81.5 קג"מ ב-800-5,000 סל"ד, יעלה מעל ל-110 קג"מ בהילוך שלישי כשכל ההנעות משולבות ובשיא השיאים יגיע גם ל-130 קג"מ(!!!) בהילוך שביעי. זאת אומרת שלשיא המומנט כנראה שלא תגיעו, אבל בהחלט אפשר להתרשם מהמספרים.

מערכת ההנעה משולבת, כפי שאולי כבר השתמע, לתיבת PDK דו-מצמדית בעלת 7 הילוכים. זו מעבירה את הכוח אל כל הגלגלים בצורה מתוחכמת, או מסובכת, למדי. אבל לפני שנגיע לזה, נאמר שנתוני הביצועים הרשמיים עומדים על 2.8 שניות ל-100 קמ"ש, 7.9 שניות ל-200. ל-300 קמ"ש ייקח לה 23 שניות ארוכות (סתם, לא), בדרך ל-340 קמ"ש מירביים. לביצועים ולהתנהגות עוזר היגוי אחורי אקטיבי, כפי שכבר ראינו ב-911 טורבו שהוצגה בשבוע שעבר וב-GT3. אלה אולי לא נתונים של פרארי או מקלארן, אבל אנחנו מוכנים להסתפק בזה. חוץ מזה, יש לה גג נפתח ואגזוזים שיוצאים ישירות ממכסה המנוע.

30.3 ק"מ לליטר
זה הנתון הרשמי שמציגה ה-918 ספיידר, לפי מבחן ה-NEDC. במובן מסוים, היא משתמשת במערכת ההנעה המתוחכמת בשביל להערים על השיטה. הרי עם 900 כ"ס בקירוב ומומנט של משאית, סביר להניח שרעש המכונית לבדו פוגע, איכשהו, בסביבה. אבל זה לא אומר שלא תצליחו לחסוך, כלומר, אחרי שהוצאתם למעלה מ-750,000 יורו על מכונית (כך ההערכות – פורשה לא אומרת, בינתיים). אם ממש תתאמצו, תוכלו גם לחסוך בנזקים לסביבה ולהגיע לפליטת מזהמים של 79 גרם פחמן דו-חמצני לקילומטר בלבד – נתון נמוך גם למכוניות מיני היברידיות שאינן מונעות (קצת הגזמנו, אבל אתם מבינים את הרעיון).
 
 

חמישה מצבי נהיגה יש ל-918 ספיידר. המצב הראשון הוא הנעה בכוח החשמל בלבד ('E-Power'). פורשה לא מפרטת מי מהמנועים נותן פה עבודה, אך כן מציינת שגם במצב זה המכונית תאיץ ל-100 קמ"ש בזריזות יחסית (פחות מ-7 שניות) ואף תגיע ל-150 קמ"ש. אם הכל הולך כשורה, תצליח המכונית לעבור עד 30 ק"מ במצב זה. מנוע הבנזין יופעל רק אם מצב הסוללות יירד מתחת לקו מוגדר כלשהו, ואפשר גם לחבר את המכונית לשקע החשמל. בהזדדמנות זו נציין שהסוללות ניתנות לטעינה ב-4 שעות בלבד ואם לא תתקמצנו תוכלו לבחור מרשימת התוספות את יחידת ההטענה של פורשה, שתתוקן בחנייה שלכם ותאפשר טעינה מהירה יותר.

מצבי הנהיגה האחרים מאפשרים את השילובים האחרים של מערכת ההנעה. זה מתחיל מ'הייבריד', שעושה שימוש בבנזין ובחשמל בהתאם לצורת הנהיגה; ממשיך להייבריד ספורטיבי שעושה שימוש עיקרי במנוע הבנזין ונעזר בחשמליים מדי פעם לתוספת ביצועים; במצב היברידי-מרוצי ('Race Hybrid') נעשה כבר שימוש במירב הכוח, והמנוע החשמלי יטען את הסוללות רק כאשר הנהג אינו "לוחץ". המצב הסופי נקרא 'Hot Lap' ואתם בוודאי מבינים לבד מה הוא אומר – שימוש בכל הכוח עבור מקסימום ביצועים. במצב הזה המכונית היא קצת כמו ברדלס – ברגע שייגמר לה המיץ (או אבקת החשמל, לטכנולוגים שביניכם) היא כבר לא תהיה בשיאה. אבל פורשה לא מציינת כמה זמן זה לוקח.
 
 

תעטוף לי את זה, בבקשה
ה-918 ספיידר ממשיכה את הדרך שהתוותה אחת קאררה GT, מכונית-העל הקודמת של פורשה. העיצוב שלה הוא גלגול של אבות אבותיה עם הטאץ' העכשווי של היצרנית. יש לה בסיס גלגלים זהה לזה של אמא שלה עם 273 ס"מ. אורכה הכולל עומד על 464.3 ס"מ, רוחבה 194 ס"מ וגובהה 116.7 ס"מ. היא עשויה סיבי פחמן ולמרות השיפורים בתחום הדיאטנות היא שוקלת כ-300 ק"ג יותר מקודמתה, עם 1,640 סך הכל. זאת, סביר להניח, תוצאה של מערכת הנעת הכלאיים ומערך הסוללות.

והיא יפה. מאוד. גם אם העיצוב, באופן כללי, כבר חגג יום הולדת שלישי. גם מבפנים – שם היא מזכירה מאוד את הקאררה GT עם הקונסולה המוגבההת הייחודית. שם (בתא הנוסעים) תמצאו את מערך השליטה על ההגה, שאחראי לתפעול מצבי הנהיגה השונים, ומסך ופקדים מרכזיים שאחראיים לתפעול מערכת השמע, המידע, בקרת האקלים וכו'. חיפויי עור האלקנטרה וסיבי הפחמן מגיעים עם חבילת 'וויסבאך' (Weissbach – על שם העיר בגרמניה בה נמצא מרכז הפיתוח של פורשה), שכוללת גם את שני גווני הצבע והורדה כוללת של 35 ק"ג נוספים ממשקל המכונית.

הייצור של ה-918 ספיידר יחל בחודש ספטמבר הקרוב. על-פי הדיווחים, פורשה תייצר 918 יחידות באופן סימבולי. אבל זה לא ייגמר שם, שכן בהמשך צפויה גם גרסת RSR סגורה ומחוזקת. ומה לגבי ישראל? אין (כמעט) סיכוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.