במריל לינץ' שומרים על המלצת 'קנייה' לבזק - עם 55% תשואת דיווידנד משווי השוק
חברת בזק הציגה ב-1 לאוגוסט (יום ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון והיום (ד') מפרסמים חיים ישראל וסטיבן פטיפר ממריל לינץ' כי הם משמרים המלצת 'החזק' למניה ורואים פוטנציאל החזר על השקעה בשיעור של 44%. כמו כן הם מעלים את תחזית ההכנסות והרווח למניה. עוד מצויין כי בתאגיד הפיננסים מביעים שביעות רצון מביצועי בזק ברבעון אשר תאמו את ציפיותיהם ומציבים מחיר יעד של 11.5 שקלים.
בהתאם לכך, את ההכנסות לשנת 2011 מעלים האנליסטים מ-11.568 מיליארד ש"ח ל-11.88 מיליארד ש"ח וכן מעלים את הרווח למניה לשנה, מ-0.83 ש"ח ל-0.89 ש"ח. האנליסטים צופים עלייה קלה גם בהכנסות בשנת 2012, ומעלים את התחזית מ-11.843 מיליארד ש"ח ל-11.866 מיליארד ש"ח - אך נראה כי שיעור הרווח למניה בשנתיים הקרובות צפוי לרדת במעט - עם הורדת התחזית לרווח למניה ב-2012 מ-1.06 ש"ח ל-1.04 ש"ח, וב-2013 - מ-1.20 ש"ח ל-1.16 ש"ח.
ההמלצה תולה את תשואת החסר במניה בשני גורמים: ראשית, מצויין שהרגולציה פגעה משמעותית בביצועי כל הסקטור ומכניסה אלמנט של חוסר וודאות לביצועים בעתיד. שנית, שינוי הסטטוס של ישראל וצירופה למדד המדינות המפותחות של MSCI הקטין את חשיפת המשקיעים הזרים אליה בהיותה שולית במדד בהשוואה לאחוז שתפסה קודם לכן במדד המדינות המתפתחות. עוד הוסבר כי טרם הירידה החדה בשווקים תפסה בזק משקל יתר בתיקי הגופים המוסדיים בזכות תשואת הדיווידנט הגבוה שעמדה על תשואה של מעל 10% יותר מתשואת ריבית חסרת סיכון.
- 4.דוד 03/08/2011 16:50הגב לתגובה זו1,יש מקום ואפשרי לחלק שורש של בזק-4- וזה יעשה טוב לציבור 2.כמו תנובה ואגד וחברות כמו אלה אם שילטון לא יכניס עוד שחקנים למגרש המצב יחמיר ציבור ישלם לחבורת שודדים להמשיך בחגיגתם כולל בנקים ישראכרד ביטוחים,{וכן אסור לתת לשודדים להשמין בזכות גניבותיהם 2,כמו עכשיו חקלאים רפתנים מתלוננים אך יגעו-עוד 2חברות מחול אם שטנשים מכונות דופקות הציבור יוכל מוצר חלב טוב וזול
- 3.מחזק בזק וקונה עכשיו ומיד (ל"ת)קוני 03/08/2011 14:11הגב לתגובה זו
- 2.שימי 03/08/2011 12:57הגב לתגובה זוה
- 1.יפה לבזק, עומדת יפה בעליות (ל"ת)משה 03/08/2011 12:56הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
