מכירות מואצות: הכנסות מזור נסקו, אך עדיין הוצאות השיווק גבוהות יותר
חברת המכשור הרפואי מזור רובוטיקה מסכמת את שנת 2010 עם שיפור ניכר בהכנסות ברקע למאמצי השיווק המוגברות, אם כי ברבעון הרביעי לא היו הפתעות מיוחדות. מהדו"חות עולה כי החברה מכרה במהלך השנה 9 מערכות סיוע לניתוח עמודי שדרה.
את שנת 2010 חתמה מזור בהכנסות של כ-14.85 מיליון שקל, שיפור ניכר בהשוואה להכנסות של 5.32 מיליון שקל בשנת 2009. מכירות מערכת ה-SpineAssist לסיוע בניתוחי עמוד שדרה תרמו לשורה העליונה 10.96 מיליון שקל ומכירות הערכות המתכלות הסתכמו ב-3 מיליון שקלים. מדובר במכירה של כ-9 מערכות SpineAssist במהלך השנה, לפי חישוב של עלות מערכת במחיר שבין 400 ל-500 אלף דולר.
סקירת השנה כולה מעידה שהשיפור החד נעשה בין הרבעון הראשון לשני, אז ההכנסות זינקו מ-590 מיליון שקל ל-4.2 מיליון שקל. הרבעון הרביעי של 2010 תרם לשורה העליונה מכירות בהיקף של 4.7 מיליון שקל, בעוד שברבעון השלישי הסכתמו ב-5.36 מיליון שקל.
במהלך שנת 2010 הגדילה מזור את מאמצי השיווק בארה"ב, שתרמו להכנסות השנתיות כ-6.4 מיליון שקל (כ-40% מסך ההכנסות), אך הדבר ניכר גם בהוצאות מוגדלות של החברה. מזור הוציאה בשנת 2010 סכום של 16.5 מיליון שקל על מכירות ושיווק, גידול משמעותי בהשוואה ל-9.2 מיליון שקל במהלך שנת 2009. מזור רשמה גידול גם בהוצאות המחקר והפיתוח, שהסתכמו בשנה החולפת לכ-8.2 מיליון שקל, לאחר שבשנת 2009 הסתכמו ההוצאות בכ-5.15 מיליון שקל.
עם זאת, במקביל לגידול בהכנסות גם ההפסד התפעולי השנתי התרחב ל-19.75 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 16.26 מיליון שקל. בשורה התחתונה מזור סיכמה את השנה בהפסד של 21.5 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-17 מיליון שקל בשנה שקדמה לה.
"מזור הצליחה להציג צמיחה גבוהה בהכנסות ב-2010, וזאת על רקע מהלכי חדירה מוצלחים בשוק האמריקאי בהתאם למתוכנן", כך אמר בתגובה לדו"חות מנכ"ל מזור, אורי הדומי. "ההצלחה המלאה והגורפת בשימוש במערכת ה-SpineAssist, לצד התועלת הגבוהה עליה מדווחים הרופאים, מובילים להגדלת כמות הניתוחים המבוצעים באמצעותה ותורמת לגידול בהיקף המכירות ולהעלאת מחירי המכירה. תשתית המוצרים הענפה של מזור מחזקת מאוד את אחיזתנו בבתי החולים ואת הפריסה הגלובלית שלנו".
- 4.חזי החזיר הפיננסי 24/03/2011 12:02הגב לתגובה זולמדתי דבר אחד. כל חברות הביו הממתינות לאישור FDA פשוט לא שווה לשים את הכסף, גודל הסיכון עולה על הרוח הפוטנציאלי שבד" כ מגולם בחלקו הגדול במניה . בהמשך לדבריו של מגיב מס' 1 אם נסתכל בטווח הרחוק ובמספרים הגדולים, כמעט תמיד השקעה בחברות צומחות, המתבססות תשתיות מוכחות המהוות כר צימוח למוצרים וניסויים עתידיים הן המשיגות תשואות טובות ויחסית בטוחות. לראייה, חברת פרוטליקס שבעטה בכל משקיעיה למרות שהיתה הבטחה גדולה ולמרות שהיה נראה שהאישור כבר " בכיס" . ולנו עוד מכרו שהמפעל עבר ביקורת בהצלחה ושאר מיני בילבולי שכל. שימצאו להם פראירים אחרים אני, לסירה הזו כבר לא עולה.
- 3.ל-2 24/03/2011 12:01הגב לתגובה זובקרוב תבוא הפריצה.
- 2.xxxxx 24/03/2011 11:40הגב לתגובה זומהזה נותן לנו המשקיעים אם מחזיקים מניה לאורך זמן ללא שום פירות ההפך!!!!!!!
- תקרא טוב - החברה לא מרוויחה!!! (ל"ת)יוני 24/03/2011 11:55הגב לתגובה זו
- 1.ותיק בשוק 24/03/2011 11:29הגב לתגובה זוובריינסווי לדוגמא. להן יש תשתית למוצרים חדשים בלי צורך באישור FDA מחודש לבטיחות, מה שמאוד מאיץ את פיתוח וקבלת המוצרים החדשים.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
