קשקשת ברשת: על לקוחות קטנים, זונות וסרסורי פייסבוק

תמיר האס שובר הסכם שתיקה סודי של משרדי יחסי הציבור - תורת היחצות
תמיר האס |

זה לא סוד שחלק נכבד ממשרדי היח"צ מורכבים מאדם אחד או כמה בודדים, אין בכך כל רע, להפך. אבל כגודל המשרדים כך גם גודל הלקוחות ואין ספק שמשרדים קטנים ממשיכים להתקיים על חשבון "בוטיק השמלות של נינה" או על יזמים שהשכילו לגרד כמה אלפי שקלים עבור יח"צ למוצר שפיתחו או העסק החדש.

לקוחות שכאלו, מחפשים דבר אחד מהפעילות התקשורתית - שתתרום להם כלכלית. לא לאגו, לא "לתדמית", לא כדי לתת קונטרה למתחרים, רק לכיס! אנחנו, לא יכולים לחתום על הנייר שהפעילות תקדם את המצב הכלכלי של העסק אבל בהחלט ניתן להיות הגונים ולהימנע מהמלצות על הוצאות שאינן מחייבות.

מה זה "יעיל" עבור לקוח קטן?

מאז שנכנס "השחקן החדש" לעולם התקשורת מצאו חלק נכבד מהמשרדים דרך נוספת לעשות עוד כמה אלפי שקלים בחודש - יח"צ באינטרנט. או אם תרצו "יצירת נוכחות ברשתות", "שיווק דיגיטלי אסטרטגי" ו/או כל ניסוח פלצני אחר. השיח העיקרי כיום סובב סביב זירת הפייסבוק ובהקשר לכך יש לציין שאין ויכוח על זה שבקרב המותגים הגדולים יותר יש לא מעט שהגיעו להישגים מרשימים, מה גם שאם אדם בודד זכה להכיר את הלקוח בזכות הפייסבוק אזי שלא ניתן להתווכח על כך ש"התמונה השתנתה", ולו במקצת.

אבל כשמדובר בלקוח קטן המילה "יעילות" מקבלת משמעות שונה, השאלה שצריכה להישאל היא איננה האם הקבוצה תתרום ללקוח, אלא האם תתרום ביחס למצב הכיס שלו ויכולתו להשקיע כספים בתקשורת השיווקית.

אני, נמצא לא מעט בפייסבוק ולמעשה גם הקמתי קבוצה שנקראת "עולם התקשורת" שמונה כ-3,300 חברים ומרכזת בדיוק את הקהל שלי. בדיוק, אלפי יחצנים ועיתונאים לא יכולים להתעלם מקיומי, הם הצטרפו מרצונם לקבוצה ומקבלים את תכניי כל שבוע לתיבתם. דו פרצופי כבר אמרנו? זהו שלא. כדי לייצר קבוצה שתכלול את הקהל שאני מחפש ובמקביל גם תגיע להישגים לא רעים ברמה הכמותית מבלי להוציא שקל מכיסי, השקעתי שעות על גבי שעות. ואם אצטרך ליצור דף דומה בגודלו ואיכותו עבור לקוח שקודם לכן ניסה להתמקח בלהט על הריטיינר עבור היח"צ הקלאסי, הוא יצטרך להוסיף הרבה מאוד כסף שקרוב לוודאי אין לו.

פוחדים להישאר מאחור

אני מבין את הפחד של חלק המשרדים "להישאר מאחור" אבל סוגית הפייסבוק לא נגמרת פה, יש המסתפקים באותו התקציבאי שישב על הטלפון כל היום עם עיתונאים ולקראת סיום עבודתו הוא נאלץ להקדיש בחוסר סבלנות (ובצדק) 10 דקות בודדות לקבוצה שהקים עבור הלקוח, בעיה בפני עצמה, שכן אם כבר לשלם עבור דף אז לפחות למי שחי ונושם את הרשת, שיישב על המחשב מספיק זמן, שיחשוב, שייצר תוכן, שיחפש קהל מתאים, ועוד.

יש לציין שפעילות יעילה בפייסבוק מבוססת על יחסים עם הגולשים לטווח הארוך, בעוד שבתקשורת המסורתית אפשר לסגור עניין גם בסטוץ או במסגרת ניצול 'תקופת פיק' שעתידה להגיע, או למשל בצורך של לקוח פוטנציאלי באייטם ספציפי לאחד ממוצריו שיכול לקבל מענה בכלי תקשורת גדול. האם תוכלו להשוות את התועלת כשאייטם שכזה מגיע למאות אלפי אנשים לעומת קבוצה בפייסבוק שכוללת כמה עשרות או מאות חברים? שחלקם אגב, מכרים של היחצן שהקים את הקבוצה והצטרפו כי לא נעים להם לסרב לו.

"הגינות" היא לא מילה גיסה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".