אנגל מתרחב באפריקה: זכה במכרז לכריית עופרות ברזל בליבריה המוערך במיליארדי דולרים
איש העסקים יעקב אנגל, מי שהחזיק עד לפני מספר שנים בלגנא הולדינגס ואנגל אירופה ומכר את אחזקותיו שם, ממשיך לבסס את פעילותו בתחום כריית המשאבים באפריקה. בנאום שנשאה מול בית המחוקקים הליברי הודיעה נשיאת המדינה, אליס ג'ונסון סירליף, על הענקת הזיכיון ל-25 שנה של אחד מאתרי כריית עופרות הברזל הגדולים בעולם לחברת 'אלנילטו' מקבוצת 'אנגלאינווסט' שבשליטת אנגל.
בתמורה לזיכיון תשלם אלנילטו למדינת ליבריה מקדמה בסך 100 מליון שקל, תשלומים שנתיים כתרומה חברתית בסך 12 מליון שקל לשנה עם תחילת הייצור, וכן 21% מהרווחים בפרויקט לאחר החזר ההשקעה עם תשואה של 22.5% לאלנילטו. יצוין, כאמור, כי הזיכיון הינו לתקופה של 25 שנה ושוויו הכלכלי של הפרויקט נאמד במיליארדי דולרים.
מכרז ה-WESTERN CLUSTER לזיכיון לכריית עופרות הברזל, כלל קבוצה של 3 מכרות עם רזרבות של מעל ל-1.1 מיליארד טון עופרות ברזל, כאשר בשניים מהמכרות בוצעה כרייה בעבר על-ידי חברות ענק. תהליך המכרז החל לפני כשנה, והושלם לאחרונה לאחר בדיקות דיו-דיליג'נס וקביעת הועדה המיניסטריאלית כי אלנליטו היא הזוכה במכרז. לקו הגמר הגיעו גם שני קונצרנים נוספים מהודו ומסין.
במסגרת פיתוח אתרי הכרייה, תקים אלנילטו מסילת רכבת, תשביח את הנמל ותשקיע בתשתיות נוספות. יצוין כי אתרי הכרייה קרובים מאוד באופן יחסי לנמל, בטווח שנע בין 60-150 ק"מ, מה שמקנה יתרון משמעותי בנושא עלויות השינוע שמהווה מרכיב קריטי במסחר בסחורות אלו, לעומת מכרות דומים באזור מערב אפריקה. החברה הנה במגעים ראשוניים ליצירת קונסורציום של מספר גורמים פיננסיים בינלאומיים שהביעו עניין רב במימון הפרויקט והשקעה בו.
איש העסקים, יעקב אנגל, מכר את לפני מספר שנים את השליטה באנגל אירופה ובלגנא הולדינגס לחברת אזורים שבשליטת איש העסקים, שעיה בוימלגרין, תמורת כ-430 מיליון שקל. לאחר מכן הקים אנגל את קבוצת אנגלאינווסט שעוסקת ביזמות נדל"ן למגורים ומסחר ובכריית מינרלים, בעיקר באפריקה.
אלנילטו היא חלק מקבוצת אנגלאינווסט, שבשליטת אנגל. החברה מרכזת את פעילות החיפושים והכרייה הבינלאומיים של קבוצת אנגלאינווסט, בעיקר באפריקה, ומחזיקה ברישיונות חיפוש וכרייה של למעלה מ-9,000 קילומטרים מרובעים. לפני כשנה הודיעה אלנילטו כי רכשה 72 זיכיונות חיפוש וכרייה לזהב, נחושת ומינרלים נוספים מבעלי זיכיונות מקומיים בטנזניה שבמזרח היבשת.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
