ציון קינן מעריך: "בשנת 2010 תמשך המגמה החיובית, אם כי בקצב נמוך מזה שאליו הורגלנו"
"עד לפני מספר חודשים, היו חוזי שחורות שניבאו כי העולם נכנס לשפל כלכלי חריף ביותר, שיימשך חמש, שבע שנים ואולי אף יותר. כיום, תחזיותיהם של רוב הכלכלנים בעולם יותר אופטימיות. המשבר אומנם רציני, אבל כנראה שהוא יחלוף יותר מהר ממה שחשבו כולם", כך אומר מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, בוועידת הגליל בכפר בלום.
הערכה זו מבוססת לדבירו, בין היתר, על ההתפתחות הדינמית של סין והודו, שצמיחתן אומנם הואטה, אך לא נעצרה לגמרי, ועל ההתערבות ממשלתית בהיקף אדיר, כמעט בכל המדינות המפותחות, שבלמה את התפשטותו של המיתון. "כלכלת העולם הצליחה להימנע מקטסטרופה, וההערכה היא , כי כבר בקרוב תתחדש הצמיחה, אם כי במתינות ובקצב איטי, בתחילה בארה"ב ולאחר מכן באירופה", הוסיף קינן.
"המשבר עדיין פה איתנו, וטרם חלף", הדגיש מנכ"ל הבנק והוסיף כי "הוא עדיין מכה בכלכלות העולמיות, והוא גורם לירידות חריפות בצמיחה, עד כדי צמיחה שלילית במדינות רבות. עם זאת, עד כה ניתן לקבוע כי פגיעת המשבר הכלל-עולמי במשק הישראלי הייתה באופן יחסי קטנה מזו שבמדינות אחרות, ויש לקוות כי מצב זה יישמר. כבר ברבעון השני נרשם שינוי מגמה וצמיחה חיובית בישראל, וההערכות המקצועיות הן כי בשנת 2010 תמשך המגמה החיובית, אם כי בקצב נמוך מזה שאליו הורגלנו בשנים הטובות של אמצע העשור הנוכחי".
קינן ציין כי כבנקאי חשוב לו להדגיש שבניגוד לארה"ב ואנגליה, כאן לא התפתח משבר בנקים ולא היה צורך להציל בנקים תוך שימוש בכספי הציבור משלם המסים. המנכ"ל מעריך כי התנהגות הבנקים תרמה ליציבות של המשק וזהו נכס לאומי שכדאי לשמור עליו.
עם ירידה לפרטים מתייחס מנכ"ל בנק הפועלים לבעיות החמורות ביותר המעיקות על המשק הישראלי, בעיקר באלו במגזר היצוא ובשוק העבודה. "בין החברות שעיקר עסקיהן ביצוא, יש לא מעט שראו בחודשים האחרונים צניחה בהיקף המכירות בשיעור של עשרות אחוזים. היצוא, כידוע לכולנו, הוא אחד מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית. פגיעה חמורה במגזר היצוא עלולה להביא לתוצאות קשות לטווח ארוך: פגיעה בהשקעות, עלייה בשיעור האבטלה ואובדן כושר התחרות של התעשיות הישראליות בעולם, שנבנה בעמל רב ולאורך שנים רבות".
בעיה חמורה אחרת אליה התייחס קינן היא מצבו של שוק העבודה. "ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה, לאורך זמן, שיעור אבטלה המתקרב לעשרה אחוז. וצריך לזכור, בהקשר זה, ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל נמוך יחסית, לעומת מדינות מפותחות אחרות".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
