בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני בגלל המלחמה עם איראן; צפי להתאוששות ביולי-אוגוסט

התוצר התכווץ בקצב שנתי של 3.5%, התמ"ג העסקי צנח ב-6.2% והצריכה הפרטית נחלשה - בלמ"ס מציינים כי מלחמת "עם כלביא" היא הגורם המרכזי



רן קידר | (9)

המשק הישראלי הציג ברבעון השני נתונים חלשים. לפי האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-3.5% בחישוב שנתי, ירידה רבעונית של 0.9%. במונחים לנפש, מדובר בירידה של 4.4%. התמ"ג העסקי, שמשקף את עיקר הפעילות במשק הפרטי, ירד בשיעור חד של 6.2%.

כל מרכיבי הצמיחה במגמת ירידה

כל רכיבי השימוש בתוצר הצביעו על ירידות חדות. הצריכה הפרטית התכווצה ב-4.1%, הצריכה הציבורית ירדה ב-1%, ההשקעות בנכסים קבועים צנחו ב-12.3% והיצוא (למעט חברות הייטק צעירות ויהלומים) ירד ב-3.5%. במקביל, היבוא דווקא רשם עלייה של 3.1%, תופעה שמדגישה את חוסר האיזון שנוצר במשק בתקופה זו.

בלמ"ס ציינו כי מלחמת "עם כלביא" היא זו שהשפיעה באופן מהותי על הנתונים. השבתת המשק למשך כשבועיים בעקבות המתקפה באיראן פגעה ישירות בצריכה ובהשקעות. הדבר תאם את הערכת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהזהיר כי ברבעון השני תירשם ירידה ניכרת בפעילות, אם כי ציין כי ברבעון השלישי צפוי תיקון חלקי על סמך ניסיון ממשברים קודמים.

סימני התאוששות חלקיים

לצד הנתונים הקשים, ישנם סימנים ראשונים להתייצבות. ביולי ובאוגוסט נרשמה עלייה של יותר מ-13% ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי הערכות גורמים בשוק, העלייה משקפת חזרה איטית לשגרה, אם כי עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר במגמה שתימשך. גם נתוני הייצור התעשייתי וההזמנות ליצוא מראים מגמת שיפור מסוימת, אך בקצב מתון.

בעקבות ההתפתחויות עדכן משרד האוצר את תחזית הצמיחה לשנת 2025 כלפי מטה, מ-3.6% ל-3.1%. גם בנק ישראל הפחית את תחזיותיו בחודש שעבר, אם כי הוא עדיין מעריך צמיחה חיובית השנה. עיני השווקים נשואות כעת להחלטת הריבית הקרובה: אף שבנק ישראל לא צפוי להפחית ריבית כבר בהחלטה הקרובה, ההאטה בצמיחה לצד ירידה בקצב האינפלציה ל-3.1% מגבירים את ההערכות כי כבר בספטמבר עשויה להתרחש הפחתה. בבתי ההשקעות מעריכים כי בתוך שנה תרד הריבית לרמה של כ-3.25% עד 3.5%, לעומת 4.5% כיום.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 17/08/2025 20:50
    הגב לתגובה זו
    הכל היה פתוח לגמרי במלחמה עסקים עבודה הכל. על מי אתם עובדים
  • 6.
    גנאדי 17/08/2025 19:15
    הגב לתגובה זו
    והם מסרבים לשרת בצהל
  • אנונימי 17/08/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
    החרדים ישמחו לשרת בצהל לא רק ישמחו אלא יהיו ראשונים . רק תפסיקו לנסות לחלן אותם.
  • 5.
    אנונימי 17/08/2025 18:32
    הגב לתגובה זו
    איזו התאוששות יולי אוגוסט מת ועד סוף השנה הקו שטוח מוות קליני בשוק !
  • 4.
    סבטלנה 17/08/2025 17:34
    הגב לתגובה זו
    די לממשלה הכושלת
  • 3.
    גדי 17/08/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    יש מרד מיסים שקט בהרבה עסקים1.לא מעבירים מקדמות מס2.לא מחלקים דיבידנדים3.מודאים שאין רווחים מעל התיקרה לשלם 5% לסמורטיץ משימות מיוחדות ולחרדים משימות השתמטות4.חלק בהסכמה דוחים בונוסים לסוף השנה בתיקוה לבחירות.הכסף ישולם אם הממשלה תתפרק.אסור לממן הזויים
  • 2.
    בן 17/08/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    אז נקבל קנס בתקוה שתיפול עד סוף השנה.
  • 1.
    אמסלם צדק 17/08/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    ממשלה אטומה ומושחתת מלחמה ארוכה ומתישה רב המילואימניקים הם גם אלה שמחזיקים את המשק על הכתפיים. זאת רק תחילת ההתרסקות והמיתון. החברים של הממשלה מסודרים ההמונים ישלמו בדם ויזע את המחיר
  • יש מרד מיסים שקט בהרבה עסקים (ל"ת)
    דן 17/08/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן |

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".