בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני בגלל המלחמה עם איראן; צפי להתאוששות ביולי-אוגוסט

התוצר התכווץ בקצב שנתי של 3.5%, התמ"ג העסקי צנח ב-6.2% והצריכה הפרטית נחלשה - בלמ"ס מציינים כי מלחמת "עם כלביא" היא הגורם המרכזי



רן קידר | (9)

המשק הישראלי הציג ברבעון השני נתונים חלשים. לפי האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-3.5% בחישוב שנתי, ירידה רבעונית של 0.9%. במונחים לנפש, מדובר בירידה של 4.4%. התמ"ג העסקי, שמשקף את עיקר הפעילות במשק הפרטי, ירד בשיעור חד של 6.2%.

כל מרכיבי הצמיחה במגמת ירידה

כל רכיבי השימוש בתוצר הצביעו על ירידות חדות. הצריכה הפרטית התכווצה ב-4.1%, הצריכה הציבורית ירדה ב-1%, ההשקעות בנכסים קבועים צנחו ב-12.3% והיצוא (למעט חברות הייטק צעירות ויהלומים) ירד ב-3.5%. במקביל, היבוא דווקא רשם עלייה של 3.1%, תופעה שמדגישה את חוסר האיזון שנוצר במשק בתקופה זו.

בלמ"ס ציינו כי מלחמת "עם כלביא" היא זו שהשפיעה באופן מהותי על הנתונים. השבתת המשק למשך כשבועיים בעקבות המתקפה באיראן פגעה ישירות בצריכה ובהשקעות. הדבר תאם את הערכת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהזהיר כי ברבעון השני תירשם ירידה ניכרת בפעילות, אם כי ציין כי ברבעון השלישי צפוי תיקון חלקי על סמך ניסיון ממשברים קודמים.

סימני התאוששות חלקיים

לצד הנתונים הקשים, ישנם סימנים ראשונים להתייצבות. ביולי ובאוגוסט נרשמה עלייה של יותר מ-13% ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי הערכות גורמים בשוק, העלייה משקפת חזרה איטית לשגרה, אם כי עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר במגמה שתימשך. גם נתוני הייצור התעשייתי וההזמנות ליצוא מראים מגמת שיפור מסוימת, אך בקצב מתון.

בעקבות ההתפתחויות עדכן משרד האוצר את תחזית הצמיחה לשנת 2025 כלפי מטה, מ-3.6% ל-3.1%. גם בנק ישראל הפחית את תחזיותיו בחודש שעבר, אם כי הוא עדיין מעריך צמיחה חיובית השנה. עיני השווקים נשואות כעת להחלטת הריבית הקרובה: אף שבנק ישראל לא צפוי להפחית ריבית כבר בהחלטה הקרובה, ההאטה בצמיחה לצד ירידה בקצב האינפלציה ל-3.1% מגבירים את ההערכות כי כבר בספטמבר עשויה להתרחש הפחתה. בבתי ההשקעות מעריכים כי בתוך שנה תרד הריבית לרמה של כ-3.25% עד 3.5%, לעומת 4.5% כיום.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 17/08/2025 20:50
    הגב לתגובה זו
    הכל היה פתוח לגמרי במלחמה עסקים עבודה הכל. על מי אתם עובדים
  • 6.
    גנאדי 17/08/2025 19:15
    הגב לתגובה זו
    והם מסרבים לשרת בצהל
  • אנונימי 17/08/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
    החרדים ישמחו לשרת בצהל לא רק ישמחו אלא יהיו ראשונים . רק תפסיקו לנסות לחלן אותם.
  • 5.
    אנונימי 17/08/2025 18:32
    הגב לתגובה זו
    איזו התאוששות יולי אוגוסט מת ועד סוף השנה הקו שטוח מוות קליני בשוק !
  • 4.
    סבטלנה 17/08/2025 17:34
    הגב לתגובה זו
    די לממשלה הכושלת
  • 3.
    גדי 17/08/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    יש מרד מיסים שקט בהרבה עסקים1.לא מעבירים מקדמות מס2.לא מחלקים דיבידנדים3.מודאים שאין רווחים מעל התיקרה לשלם 5% לסמורטיץ משימות מיוחדות ולחרדים משימות השתמטות4.חלק בהסכמה דוחים בונוסים לסוף השנה בתיקוה לבחירות.הכסף ישולם אם הממשלה תתפרק.אסור לממן הזויים
  • 2.
    בן 17/08/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    אז נקבל קנס בתקוה שתיפול עד סוף השנה.
  • 1.
    אמסלם צדק 17/08/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    ממשלה אטומה ומושחתת מלחמה ארוכה ומתישה רב המילואימניקים הם גם אלה שמחזיקים את המשק על הכתפיים. זאת רק תחילת ההתרסקות והמיתון. החברים של הממשלה מסודרים ההמונים ישלמו בדם ויזע את המחיר
  • יש מרד מיסים שקט בהרבה עסקים (ל"ת)
    דן 17/08/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':