תמונות מפעילות מערכת החץ קרדיט: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון.תמונות מפעילות מערכת החץ קרדיט: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון.

משרד הביטחון מקדם האצת ייצור מיירטי החץ

 משרד הביטחון חתם על הזמנה בהיקף גדול להאצה משמעותית נוספת בייצור הסדרתי של מיירטי ה'חץ' בתעשייה האווירית

תמיר חכמוף |

משרד הביטחון הודיע היום כי חתם על הזמנת ייצור מואצת של מיירטי מערכת 'חץ' מהתעשייה האווירית, במסגרת מהלך שנועד להרחיב את מלאי האמצעים האסטרטגיים לקראת המשך הלחימה ומערכות עתידיות. ההזמנה החדשה, שהוביל ראש מנהלת 'חומה' משה פתאל, נחתמה על ידי מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם, ותאפשר האצה משמעותית בקצב האספקה של המיירטים.

מערכת 'חץ', שמפותחת בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), הפגינה ביצועים יוצאי דופן במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' ועמדה במרכז מערך ההגנה מפני איומים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בין הגופים המעורבים בייצור המערכת: מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, סטארק האמריקנית, אלתא, תמ"מ, אלביט מערכות, תומר ורפאל.

ההודעה של משרד הביטחון מצטרפת לשורת מהלכים שמחדדים את מגמת ההשקעה בציוד לחימה והגנה מתקדם ואת העלייה בביקוש למערכות הגנה אסטרטגיות, מגמה שמורגשת גם בשוק ההון. עבור החברות הביטחוניות מדובר באיתות על אפשרות להמשך צמיחה בהזמנות ובפעילות, כשברקע ממשיך להתגבש תקציב הביטחון לשנים הקרובות.


מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: ״האמל״ח הישראלי בכלל ומערכת החץ בפרט, הפגינו יכולות יוצאות דופן במלחמה. היירוטים הרבים שביצעה מערכת החץ הצילו חיי רבים וצמצמו משמעותית את הפגיעה במשק. האצת קצב הייצור של החץ ושל מערכות קריטיות נוספות היא מרכיב מרכזי באסטרטגיית משרד הביטחון להרחבת יכולות הייצור ושיפור המוכנות המבצעית להמשך המלחמה ולמערכות עתידיות״.

ראש מפא"ת, תא״ל (מיל׳) ד"ר דני גולד: "האצת הייצור של מיירטי חץ היא חלק מחזון הייצור המסיבי המתקדם שהציבה מפא"ת לתעשיות הביטחוניות, לטובת הגדלה מסיבית של היקפי האמל"ח האיכותי, הגנתי והתקפי, שיסופק לצה"ל. הלחימה בשנתיים האחרונות הבליטה את הצורך בהגדלה משמעותית בכושר הייצור, וטכנולוגיות ייצור מתקדמות מאפשרות הזדמנות לעשות זאת בצורה יעילה. אנו נדרשים לשמר את היתרון האיכותי שלנו למול אויבינו, באיכות ובכמות".

מנכ״ל התעשיה האווירית, בועז לוי: ״החלטה חשובה וחיונית זו של משרד הביטחון, להאיץ את ייצור מיירטי ׳חץ׳, מביאה לידי ביטוי את מחויבותה של המדינה לעשות כל שנדרש על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל. ההחלטה גם משקפת את ההצלחה חסרת התקדים של המערכת בתקופת המלחמה, ומהווה הבעת אמון בעובדות ובעובדי התעשייה האווירית המהווים תשתית אנושית להישגים. מפרוץ המלחמה, אנו פועלים במלוא העוצמה כדי לספק את צרכי ביטחון המדינה – באוויר, בים, ביבשה ובחלל – תוך השקעה מתמשכת בפיתוח מערכות חדשות מול אתגרי העתיד, ביניהן מערכת ’חץ 4’.״


לקראת הנפקה?

ההזמנה הנוכחית של משרד הביטחון מצטרפת לשורת התפתחויות שממצבות את התעשייה האווירית כחברה מובילה בזירה הביטחונית. לצד צבר ההזמנות ההולך ותופח,  מקודמת גם תכנית להנפקת החברה בבורסה בתל אביב, מהלך שצפוי למצב אותה כאחת מהחברות הגדולות בשוק המקומי.

קיראו עוד ב"בארץ"

ככל שמהלכי הרכש ימשיכו במתכונתם הנוכחית, ובהינתן הכוונה להרחיב את כושר הייצור והמחקר של החברה באמצעות כספי ההנפקה, עשויה התעשייה האווירית להפוך לא רק לעוגן ביטחוני אלא גם לשחקן מרכזי בשוק ההון. מבחינת המשקיעים, מדובר באירוע שישפיע גם על סקטור החברות הביטחוניות כולו, שזוכה בשנה האחרונה לעדנה מחודשת בזכות הביקושים ברקע המתיחות הגיאופוליטית מסביב לעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

בנקים
צילום: אילוסטרציה

כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח? 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 


               ריביות על עו"ש ביתרת זכות

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.