סטנלי פישר - מילדות באפריקה ועד פסגת הכלכלה העולמית

פרופ' פישר שנפטר היום הוא אחד הכלכלנים המשמעותיים בעשרות השנים האחרונות - על פועליו והישגיו כולל תקופתו כנגיד בנק ישראל

חיים בן הקון | (22)

נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר נפטר בגיל 81. פישר היה עמוד תווך בכלכלה הישראלית במשך 8 שנים והיה גם מהכלכלנים הבולטים בעשורים האחרונים בעולם. פישר, שנולד ב-15 באוקטובר 1943 במזבוקה, רודזיה הצפונית (זמביה של ימינו), גדל במשפחה יהודית צנועה בעלת שורשים עמוקים. ב-1956, כשהיה בן 13, עברה משפחתו לרודזיה הדרומית (זימבבואה של היום), ובשלב מאוחר יותר היגרה לארצות הברית, שם החל לעצב את דרכו. כבר בנעוריו התבלט פישר ברוח חלוצית ובתשוקה לעשייה, כשפעל בתנועות נוער ציוניות. בגיל 17, מונע מאידיאליזם, הגיע לישראל ללמוד ולהתנדב בקיבוץ, חוויה שתטביע חותם על זהותו ותחזק את קשריו עם המדינה.


המסע האקדמי של פישר החל בלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE), מוסד יוקרתי שבו השלים תואר ראשון ושני בכלכלה, תוך שהוא מפגין חשיבה חדה וסקרנות אינטלקטואלית. לאחר מכן, חצה את האוקיינוס כדי להמשיך את לימודיו ב-MIT, שם השלים דוקטורט בכלכלה ב-1969. במהלך השנים ב-MIT, הוא גם הנחה דור של כלכלנים מבריקים, בהם בן ברננקי, מריו דראגי וגרג מנקיו, שהפכו בעצמם לענקים בתחום.


קריירה אקדמית ומנהיגות בזירה הבינלאומית

פישר פתח את קריירתו האקדמית כמרצה באוניברסיטת שיקגו, שם זכה להערכה על גישתו המחקרית המדוקדקת. בהמשך, חזר ל-MIT כפרופסור וכראש המחלקה לכלכלה, תפקיד שבו עיצב את הדרך שבה נלמדת כלכלה ברחבי העולם. תרומתו האקדמית, שהתמקדה בתיאוריות מוניטריות ומדיניות כלכלית, זיכתה אותו במוניטין רב, כמוביל תיאוריות כלכליות שמשולבות בפרקטיקה.


בשנות ה-80 וה-90, פישר הרחיב את השפעתו מעבר לאקדמיה. בין 1988 ל-1990 כיהן ככלכלן הראשי של הבנק העולמי, שם הוביל יוזמות לסיוע כלכלי למדינות מתפתחות. לאחר מכן, בין 1994 ל-2001, שימש כסגן מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית (IMF), תפקיד שבו ניהל משברים כלכליים מורכבים ברוסיה, קוריאה הדרומית ומקסיקו. יכולתו לנווט במים סוערים, תוך שמירה על קור רוח וחדות אסטרטגית, הפכה אותו לדמות מפתח בעולם הפיננסי.


קיראו עוד ב"בארץ"

בשנים 2002–2005, פישר לקח על עצמו תפקיד בכיר בסיטיגרופ, כסגן יו"ר האחראי על ניהול סיכונים גלובליים וקשרים עם המגזר הציבורי.


נגיד בנק ישראל: עידן של חדשנות ויציבות


במרץ 2005, סטנלי פישר מונה לנגיד בנק ישראל, תפקיד שבו הותיר חותם בל יימחה על הכלכלה הישראלית. כהונתו, שנמשכה עד 2013, התאפיינה ברפורמות נועזות ובניהול משברים בסטנדרטים גלובליים. תחת הנהגתו, זכה בנק ישראל לעצמאות מלאה בקביעת מדיניות הריבית, צעד שהונצח בחוק בנק ישראל המחודש ב-2010. עצמאות זו אפשרה לבנק לפעול בזריזות ובמקצועיות, תוך שמירה על יציבות המשק.


המשבר הכלכלי העולמי של 2008 היה מבחן האש של פישר. בעוד כלכלות רבות התרסקו, הוא הוביל את ישראל ביד בוטחת דרך הסערה. פישר היה בין הראשונים בעולם להוריד את הריבית בתגובה למשבר, ולאחר מכן להעלות אותה במהירות כדי למנוע התחממות יתר. הוא יזם רכישות מט"ח חסרות תקדים והתערב בשוק האג"ח הממשלתי, מהלכים שהגנו על השקל והבטיחו יציבות פיננסית. בזכות מדיניותו, דורג בנק ישראל ב-2010 כיעיל ביותר בעולם על ידי מדד IMD, הישג חסר תקדים למדינה בגודלה של ישראל.


פישר לא הסתפק בניהול מוניטרי בלבד. הוא תמך בוועדת ששינסקי, שהמליצה על חלוקה הוגנת של רווחי הגז הטבעי בין היזמים לציבור, והדגיש את הצורך באיזון בין צמיחה כלכלית לצדק חברתי. באחת מאמירותיו הזכורות, הוא הצהיר: "המשק הישראלי הוא סיפור הצלחה, אבל הדרך קדימה דורשת חשיבה ארוכת טווח ומחויבות מתמדת."


הפדרל ריזרב: השפעה על הכלכלה הגלובלית


בינואר 2014, מונה פישר על ידי הנשיא ברק אובמה לסגן יו"ר הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית. בתפקידו, הוא היה חבר מרכזי בוועדה המוניטרית הפתוחה (FOMC) וכיו"ר ועדת היציבות הפיננסית, תרם לעיצוב המדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם. פישר הדגיש את חשיבות עצמאות הבנקים המרכזיים, והזהיר כי:"העולם הפיננסי הוא זירה של חוסר ודאות תמידי – עלינו להישאר ערניים ומוכנים לכל תרחיש."


לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד, התפטר באוקטובר 2017 מסיבות אישיות, אך השפעתו על המערכת הפיננסית האמריקאית נותרה מורגשת.


מורשתו של פישר


סטנלי פישר נפטר ב-31 במאי 2025, בגיל 81, והותיר אחריו מורשת מפוארת ששילבה מצוינות אקדמית, מנהיגות כלכלית ונגיעה אנושית. כמי ששירת בתפקידים בכירים במוסדות כמו ה-IMF, הבנק העולמי, בנק ישראל והפדרל ריזרב, הוא עיצב את פני הכלכלה העולמית במשך עשורים. בישראל, הוא זכור כמי שהפך את בנק ישראל למוסד מוביל עולמי, תוך שהוביל את המשק ליציבות חסרת תקדים.


פישר היה יותר ממדינאי כלכלי – הוא היה מורה, חונך וחזון. תרומתו לעולם הכלכלה, הן דרך מחקריו והן דרך החלטותיו האמיצות, ממשיכה להדהד בקרב כלכלנים, מקבלי החלטות ודורות של תלמידים. כפי שהוא עצמו נהג לומר, הכלכלה היא לא רק מדע – היא אמנות של ניהול משברים, צמיחה ותקווה לעתיד טוב יותר.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אנטולי 02/06/2025 09:31
    הגב לתגובה זו
    יהיה זכרו ברוך
  • 17.
    נפיח 01/06/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
    ולא משתכחין
  • 16.
    גולדפינגר 01/06/2025 13:52
    הגב לתגובה זו
    סטנלי פישר היה פרופסור מעורך החוגי הכלכלה העולמית אולם הוא לא הבין את הזרמים התת קרקעיים בכלכלה הישראלית שלא מתנהלת בדיוק עפ חוקי הכלכלה הנלמדים באקדמיה. סטנלי פישר התניע את מה שלימים נודע כבועת הנדלן שמתודלקת עד היום.
  • 15.
    יוני 01/06/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    בגללו יש דורות שלמים שלא יוכלו לקנות לעולם דירה בישראל כי הוא פשוט מחק אותנו. הוא עשה ריבית נמוכה מהצמיחה לנפש וזה דבר שלא עשו בארהב מעולם אפילו כשהורידו ריבית בארהב זה לא היה מתחת לצמיחה לנפש שם. הוא היה הונאה.
  • 14.
    האיש שיזכר כאחד ממיסדי הבועה הנדלן הישראלית נימלט לעולם הבא רגע לפני ועדות החקירה הרס לזוגות ה (ל"ת)
    רועי 01/06/2025 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אנונימי 01/06/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    הכריח את הבנקים לסגור את ההפסד לפני שיפשטו רגל
  • 12.
    אנונימי 01/06/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    משרת ציבור למופת איפה ישנם עוד יהי זכרו לברכה
  • יש לנו אמסלם ורגב. מה רע (ל"ת)
    Billy Jin 01/06/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 01/06/2025 11:20
    הגב לתגובה זו
    הוא פעל למען הטייקונים בלבד. המשבר הכלכלי אז לא חילחל לכלכלת ישראל. להיפך היה דווקא מקום להעלות בישראל את הריבית בגלל תנופת ההייטק שהתחילה אז.
  • 10.
    אייל 01/06/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
    הוא זה שהוריד כאן את הריבית לאפס
  • אנונימי 01/06/2025 13:05
    הגב לתגובה זו
    והסיבה היא פשוטה כי צריך להעלות אותה עוד ואי אפשר כי אז המצב יהיה כה רע שיצטרכו לרסק אותה במכה חזרה לאפס.
  • הריבית אומנם עלתה אבל שהצפי הוא להורדה זה לא יחזיק מעמד (ל"ת)
    אייל 01/06/2025 14:24
  • 9.
    אל תשכחו שהוא הוריד ריבית לאפס והזניק את הנדלן (ל"ת)
    אייל 01/06/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מקצועי וצנוע זכינו יהי זכרו ברוך (ל"ת)
    אנונימי 01/06/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 01/06/2025 09:57
    הגב לתגובה זו
    כלכלן שצריך להציע ולהעלות על נס את פועלו ולחפש אדם כמוהו
  • 6.
    מנשה נוה 01/06/2025 09:21
    הגב לתגובה זו
    פרופ סטנלי פישר הטביע חותם על הכלכלה העולמית.יהי זכרו ברוך.
  • 5.
    Bobby Singer 01/06/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    שערב משבר 2008 טענו שאין שום סימן למשבר.
  • 4.
    יהי זיכרו ברוך. (ל"ת)
    אחד העם המקורי 01/06/2025 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 01/06/2025 08:35
    הגב לתגובה זו
    נגיד מצויין שטרם רבות לישראל בידע שלו בניהול משברים ובמניעת משברים עתידיים איש דינאמי הרואה את הבעיות המגיעות ומקדם את פניהם.מתגעגעים אליו.
  • 2.
    אנונימי 01/06/2025 08:11
    הגב לתגובה זו
    הבן שלי פרופסור ואין לו את היכולת לממן לימודים לבנים שלו בארהב או בקנדה שם זה 30 אלף דולר לשנה
  • אז מה אלו הם המוסדות המובילים בעולם בנושא כלכלה ולכן הם גם יקרים. בנת (ל"ת)
    אנונימי 01/06/2025 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 01/06/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
    על תרומתו הבלתי ניתנת להערכה כמעט להוצאת ישראל יחד עם פרס ומודעי מברוך ההיפראינפלציה של שנות ה 80 שעדיין מהווה טראומה נימשכת עד היום הזה! היה אחד וכמעט אין שני לו !יהי זיכרו ברוך! אני הייתי מציב אנדרטה לו בכיכר רבין!
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.