סטנלי פישר - לשעבר נגיד בנק ישראל (קרדיט: תמר מצפי)סטנלי פישר - לשעבר נגיד בנק ישראל (קרדיט: תמר מצפי)

סטנלי פישר - מילדות באפריקה ועד פסגת הכלכלה העולמית

פרופ' פישר שנפטר היום הוא אחד הכלכלנים המשמעותיים בעשרות השנים האחרונות - על פועליו והישגיו כולל תקופתו כנגיד בנק ישראל

חיים בן הקון | (22)

נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר נפטר בגיל 81. פישר היה עמוד תווך בכלכלה הישראלית במשך 8 שנים והיה גם מהכלכלנים הבולטים בעשורים האחרונים בעולם. פישר, שנולד ב-15 באוקטובר 1943 במזבוקה, רודזיה הצפונית (זמביה של ימינו), גדל במשפחה יהודית צנועה בעלת שורשים עמוקים. ב-1956, כשהיה בן 13, עברה משפחתו לרודזיה הדרומית (זימבבואה של היום), ובשלב מאוחר יותר היגרה לארצות הברית, שם החל לעצב את דרכו. כבר בנעוריו התבלט פישר ברוח חלוצית ובתשוקה לעשייה, כשפעל בתנועות נוער ציוניות. בגיל 17, מונע מאידיאליזם, הגיע לישראל ללמוד ולהתנדב בקיבוץ, חוויה שתטביע חותם על זהותו ותחזק את קשריו עם המדינה.


המסע האקדמי של פישר החל בלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE), מוסד יוקרתי שבו השלים תואר ראשון ושני בכלכלה, תוך שהוא מפגין חשיבה חדה וסקרנות אינטלקטואלית. לאחר מכן, חצה את האוקיינוס כדי להמשיך את לימודיו ב-MIT, שם השלים דוקטורט בכלכלה ב-1969. במהלך השנים ב-MIT, הוא גם הנחה דור של כלכלנים מבריקים, בהם בן ברננקי, מריו דראגי וגרג מנקיו, שהפכו בעצמם לענקים בתחום.


קריירה אקדמית ומנהיגות בזירה הבינלאומית

פישר פתח את קריירתו האקדמית כמרצה באוניברסיטת שיקגו, שם זכה להערכה על גישתו המחקרית המדוקדקת. בהמשך, חזר ל-MIT כפרופסור וכראש המחלקה לכלכלה, תפקיד שבו עיצב את הדרך שבה נלמדת כלכלה ברחבי העולם. תרומתו האקדמית, שהתמקדה בתיאוריות מוניטריות ומדיניות כלכלית, זיכתה אותו במוניטין רב, כמוביל תיאוריות כלכליות שמשולבות בפרקטיקה.


בשנות ה-80 וה-90, פישר הרחיב את השפעתו מעבר לאקדמיה. בין 1988 ל-1990 כיהן ככלכלן הראשי של הבנק העולמי, שם הוביל יוזמות לסיוע כלכלי למדינות מתפתחות. לאחר מכן, בין 1994 ל-2001, שימש כסגן מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית (IMF), תפקיד שבו ניהל משברים כלכליים מורכבים ברוסיה, קוריאה הדרומית ומקסיקו. יכולתו לנווט במים סוערים, תוך שמירה על קור רוח וחדות אסטרטגית, הפכה אותו לדמות מפתח בעולם הפיננסי.


קיראו עוד ב"בארץ"

בשנים 2002–2005, פישר לקח על עצמו תפקיד בכיר בסיטיגרופ, כסגן יו"ר האחראי על ניהול סיכונים גלובליים וקשרים עם המגזר הציבורי.


נגיד בנק ישראל: עידן של חדשנות ויציבות


במרץ 2005, סטנלי פישר מונה לנגיד בנק ישראל, תפקיד שבו הותיר חותם בל יימחה על הכלכלה הישראלית. כהונתו, שנמשכה עד 2013, התאפיינה ברפורמות נועזות ובניהול משברים בסטנדרטים גלובליים. תחת הנהגתו, זכה בנק ישראל לעצמאות מלאה בקביעת מדיניות הריבית, צעד שהונצח בחוק בנק ישראל המחודש ב-2010. עצמאות זו אפשרה לבנק לפעול בזריזות ובמקצועיות, תוך שמירה על יציבות המשק.


המשבר הכלכלי העולמי של 2008 היה מבחן האש של פישר. בעוד כלכלות רבות התרסקו, הוא הוביל את ישראל ביד בוטחת דרך הסערה. פישר היה בין הראשונים בעולם להוריד את הריבית בתגובה למשבר, ולאחר מכן להעלות אותה במהירות כדי למנוע התחממות יתר. הוא יזם רכישות מט"ח חסרות תקדים והתערב בשוק האג"ח הממשלתי, מהלכים שהגנו על השקל והבטיחו יציבות פיננסית. בזכות מדיניותו, דורג בנק ישראל ב-2010 כיעיל ביותר בעולם על ידי מדד IMD, הישג חסר תקדים למדינה בגודלה של ישראל.


פישר לא הסתפק בניהול מוניטרי בלבד. הוא תמך בוועדת ששינסקי, שהמליצה על חלוקה הוגנת של רווחי הגז הטבעי בין היזמים לציבור, והדגיש את הצורך באיזון בין צמיחה כלכלית לצדק חברתי. באחת מאמירותיו הזכורות, הוא הצהיר: "המשק הישראלי הוא סיפור הצלחה, אבל הדרך קדימה דורשת חשיבה ארוכת טווח ומחויבות מתמדת."


הפדרל ריזרב: השפעה על הכלכלה הגלובלית


בינואר 2014, מונה פישר על ידי הנשיא ברק אובמה לסגן יו"ר הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית. בתפקידו, הוא היה חבר מרכזי בוועדה המוניטרית הפתוחה (FOMC) וכיו"ר ועדת היציבות הפיננסית, תרם לעיצוב המדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם. פישר הדגיש את חשיבות עצמאות הבנקים המרכזיים, והזהיר כי:"העולם הפיננסי הוא זירה של חוסר ודאות תמידי – עלינו להישאר ערניים ומוכנים לכל תרחיש."


לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד, התפטר באוקטובר 2017 מסיבות אישיות, אך השפעתו על המערכת הפיננסית האמריקאית נותרה מורגשת.


מורשתו של פישר


סטנלי פישר נפטר ב-31 במאי 2025, בגיל 81, והותיר אחריו מורשת מפוארת ששילבה מצוינות אקדמית, מנהיגות כלכלית ונגיעה אנושית. כמי ששירת בתפקידים בכירים במוסדות כמו ה-IMF, הבנק העולמי, בנק ישראל והפדרל ריזרב, הוא עיצב את פני הכלכלה העולמית במשך עשורים. בישראל, הוא זכור כמי שהפך את בנק ישראל למוסד מוביל עולמי, תוך שהוביל את המשק ליציבות חסרת תקדים.


פישר היה יותר ממדינאי כלכלי – הוא היה מורה, חונך וחזון. תרומתו לעולם הכלכלה, הן דרך מחקריו והן דרך החלטותיו האמיצות, ממשיכה להדהד בקרב כלכלנים, מקבלי החלטות ודורות של תלמידים. כפי שהוא עצמו נהג לומר, הכלכלה היא לא רק מדע – היא אמנות של ניהול משברים, צמיחה ותקווה לעתיד טוב יותר.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אנטולי 02/06/2025 09:31
    הגב לתגובה זו
    יהיה זכרו ברוך
  • 17.
    נפיח 01/06/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
    ולא משתכחין
  • 16.
    גולדפינגר 01/06/2025 13:52
    הגב לתגובה זו
    סטנלי פישר היה פרופסור מעורך החוגי הכלכלה העולמית אולם הוא לא הבין את הזרמים התת קרקעיים בכלכלה הישראלית שלא מתנהלת בדיוק עפ חוקי הכלכלה הנלמדים באקדמיה. סטנלי פישר התניע את מה שלימים נודע כבועת הנדלן שמתודלקת עד היום.
  • 15.
    יוני 01/06/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    בגללו יש דורות שלמים שלא יוכלו לקנות לעולם דירה בישראל כי הוא פשוט מחק אותנו. הוא עשה ריבית נמוכה מהצמיחה לנפש וזה דבר שלא עשו בארהב מעולם אפילו כשהורידו ריבית בארהב זה לא היה מתחת לצמיחה לנפש שם. הוא היה הונאה.
  • 14.
    האיש שיזכר כאחד ממיסדי הבועה הנדלן הישראלית נימלט לעולם הבא רגע לפני ועדות החקירה הרס לזוגות ה (ל"ת)
    רועי 01/06/2025 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אנונימי 01/06/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    הכריח את הבנקים לסגור את ההפסד לפני שיפשטו רגל
  • 12.
    אנונימי 01/06/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    משרת ציבור למופת איפה ישנם עוד יהי זכרו לברכה
  • יש לנו אמסלם ורגב. מה רע (ל"ת)
    Billy Jin 01/06/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 01/06/2025 11:20
    הגב לתגובה זו
    הוא פעל למען הטייקונים בלבד. המשבר הכלכלי אז לא חילחל לכלכלת ישראל. להיפך היה דווקא מקום להעלות בישראל את הריבית בגלל תנופת ההייטק שהתחילה אז.
  • 10.
    אייל 01/06/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
    הוא זה שהוריד כאן את הריבית לאפס
  • אנונימי 01/06/2025 13:05
    הגב לתגובה זו
    והסיבה היא פשוטה כי צריך להעלות אותה עוד ואי אפשר כי אז המצב יהיה כה רע שיצטרכו לרסק אותה במכה חזרה לאפס.
  • הריבית אומנם עלתה אבל שהצפי הוא להורדה זה לא יחזיק מעמד (ל"ת)
    אייל 01/06/2025 14:24
  • 9.
    אל תשכחו שהוא הוריד ריבית לאפס והזניק את הנדלן (ל"ת)
    אייל 01/06/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מקצועי וצנוע זכינו יהי זכרו ברוך (ל"ת)
    אנונימי 01/06/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 01/06/2025 09:57
    הגב לתגובה זו
    כלכלן שצריך להציע ולהעלות על נס את פועלו ולחפש אדם כמוהו
  • 6.
    מנשה נוה 01/06/2025 09:21
    הגב לתגובה זו
    פרופ סטנלי פישר הטביע חותם על הכלכלה העולמית.יהי זכרו ברוך.
  • 5.
    Bobby Singer 01/06/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    שערב משבר 2008 טענו שאין שום סימן למשבר.
  • 4.
    יהי זיכרו ברוך. (ל"ת)
    אחד העם המקורי 01/06/2025 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 01/06/2025 08:35
    הגב לתגובה זו
    נגיד מצויין שטרם רבות לישראל בידע שלו בניהול משברים ובמניעת משברים עתידיים איש דינאמי הרואה את הבעיות המגיעות ומקדם את פניהם.מתגעגעים אליו.
  • 2.
    אנונימי 01/06/2025 08:11
    הגב לתגובה זו
    הבן שלי פרופסור ואין לו את היכולת לממן לימודים לבנים שלו בארהב או בקנדה שם זה 30 אלף דולר לשנה
  • אז מה אלו הם המוסדות המובילים בעולם בנושא כלכלה ולכן הם גם יקרים. בנת (ל"ת)
    אנונימי 01/06/2025 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 01/06/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
    על תרומתו הבלתי ניתנת להערכה כמעט להוצאת ישראל יחד עם פרס ומודעי מברוך ההיפראינפלציה של שנות ה 80 שעדיין מהווה טראומה נימשכת עד היום הזה! היה אחד וכמעט אין שני לו !יהי זיכרו ברוך! אני הייתי מציב אנדרטה לו בכיכר רבין!
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".