רשות המיסים נגד רווחי הבלוקצ'יין: נעצר הייטקיסט שלא דיווח על הכנסות
בתום חקירה סמויה הרשות עיכבה אתמול לחקירה תושב תל-אביב העובד כשכיר בחברת היי טק שעל פי החשד הפיק הכנסות של כ-2 מיליון שקל ממסחר ב-NFT אך לא דיווח עליהן לרשויות
רשות המסים עיכבה אתמול לחקירה תושב תל-אביב העובד כשכיר בחברת היי טק בחשד להעלמת מס הנוגעת להכנסות שלו ממסחר בבלוקצ'יין.
על פי החשד של הרשות, החשוד הפיק בין השנים 2021 – 2023 הכנסות בסך של כ-2 מיליון שקל ממסחר ב-NFT (Non-Fungible Token - אסימון חסר תחליף), אך לא דיווח עליהן לרשויות המס כמתבקש בחוק. החשד עלה במסגרת פעילות של מטה המודיעין והחקירות ברשות המסים לאיתור הון שחור המופק ומוסתר באמצעות נכסים דיגיטליים. לאחר חקירה סמויה שבוצעה בפקיד שומה חקירות תל-אביב הפכה אתמול החקירה לגלויה. החל משעות הבוקר הגיעו חוקרי רשות המסים למקום מגוריו של החשוד וערכו חיפוש, תפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב. בהמשך היום נחקר החשוד באזהרה ונחקרו מעורבים נוספים בתיק, ולבסוף שוחרר בתאים מגבילים.
כמה מס צריך לשלם על בלוקצ'יין?
החקירה של רשות המסים והמעצר של החשוד הם אירוע חריג באופן יחסי, שכן רשויות החוק מתקשות להתמודד עם המטבעות הדיגיטליים השונים והטכנולוגיה החדשה. למעשה, הרווחים על קריפטו כמעט ואינם מדווחים בארץ. המס החל עליהם הוא 25% בדומה למס על רווחי הון בבורסה, אבל הגבייה אפסית ביחס לרווחים העצומים. הביטקוין ויתר המטבעות במחירי שיא, כשהזינוק בהן הואץ עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב.
ברשות המסים שוקלים כבר תקופה ממושכת פעילות מול מעלימי המס בקריפטו, כשבמקביל הם גם מודעים לבעיה הטכנית שקיימת בהעברת הכספים בחזרה לבנקים בארץ. מומחי מס מסבירים כי גם אם הנישום רוצה לדווח על רווחים ולהחזיר את הכסף לארץ זה לא פשוט כי הבנקים א מוכנים לקבל את התמורה מחשבונות זרים על רקע חשש של הלבנת כספים. על רקע הרווחים העצומים שעליהם לא שולמו מסים ובמטרה להקל גם על העברת הכספים לארץ, רשות המסים תשיק ככל הנראה נוהל גילוי מרצון. נוהל כזה היה גם בעבר ונועד להעלות את הגבייה מרווחים שהיו בחו"ל ולא דווחו. זה היה סיפור הצלחה כשבמקביל לגבייה הגדולה, זרמו כספים לארץ. כעת הכוונה לפעול באופן דומה עם דגש על הכנסות ורווחים מתחום הקריפטו.
"בטווח של השנה הקרובה, במספרים שמרניים, בין 5 ל-10 מיליארד שקל יכולים להיגבות", אמר לאחרונה רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים. בשיחה עם ביזפורטל הוא הסביר כי מצב פרדוקסלי נוצר עבור משקיעי הקריפטו הישראלים: למרות הרצון לשלם מיסים על רווחיהם, הם נתקלים בקשיים בהעברת הכספים לישראל. לאנשים רבים נוצרו חובות מול רשות המיסים וכאשר הם הגיעו לשלם אותם, הם גילו להפתעתם שהם לא יכולים לשלם ברווחים שצברו על מנת לשלם את אותם החובות.
- רשות המסים: 80% מנהגי המונית אינם מפעילים מונה
- חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים בישראל מתייחסת למטבעות קריפטו כאל נכס ולא כאל מטבע. משמעות הדבר היא שמכירת ביטקוין וכל מטבע אחר או המרה של ביטקוין לאיתריום נחשבת כמכירת נכס, בדומה למכירת מניות, דירה או נדל"ן, ולא כעסקת מט"ח. כתוצאה מכך, חלה חובת דיווח על כל עסקה והמרה של מטבעות קריפטוגרפיים. זה די דומה למיסוי על ניירות ערך.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
שיעור המס העיקרי החל על
רווחי קריפטו עומד על 25% עבור אנשים פרטיים, בהתאם למיסוי רווחי הון. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר הפעילות מוגדרת כעסקית ולא כהשקעה פאסיבית, שיעור המס עשוי להגיע לכפול מכך. ההבחנה בין פעילות עסקית להשקעה הונית היא קריטית לקביעת גובה המס וכאשר המשקיע עושה פעולות
בתדירות מאוד גבוה, עם סכומים מאוד משמעותיים וכן יש סימנים לפעילות עסקית לרבות קבלת מימון ועוד, אזי זה יכול להיחשב כעסק. זה יכול להיחשב כעסק בהינתן סימנים-קריטריונים מסוימים, לא צריך שכל הקריקטריונים יתקיימו. זו סוגיה חשובה מאוד כי בשנים האחרונות יש המוני משקיעים
שבפועל הפכו את הפעילות הזאת לעסק לכך דבר. הם אמורים לדווח ולשלם לפי שיעור המס לעסק - כלומר לפי המס השולי שלהם שיכול להגיע לכ-50%.
- 2.בישראל רק לרשויות מותר לגנוב בחוק (ל"ת)אנונימי 27/03/2025 16:32הגב לתגובה זו
- 1.אריה 27/03/2025 16:00הגב לתגובה זורוב משלמי המס מודעים לכך שהכספים זורמים למימון אברכים פרזיטים שנמנעים מלשרת בצהל.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.
חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.
בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.
78% זכאים
בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.
