רשות המיסים נגד רווחי הבלוקצ'יין: נעצר הייטקיסט שלא דיווח על הכנסות

בתום חקירה סמויה הרשות עיכבה אתמול לחקירה תושב תל-אביב העובד כשכיר בחברת היי טק שעל פי החשד הפיק הכנסות של כ-2 מיליון שקל ממסחר ב-NFT אך לא דיווח עליהן לרשויות

איתן גרסטנפלד | (2)

רשות המסים עיכבה אתמול לחקירה תושב תל-אביב העובד כשכיר בחברת היי טק בחשד להעלמת מס הנוגעת להכנסות שלו ממסחר בבלוקצ'יין. 


על פי החשד של הרשות, החשוד הפיק בין השנים 2021 – 2023 הכנסות בסך של כ-2 מיליון שקל ממסחר ב-NFT (Non-Fungible Token - אסימון חסר תחליף), אך לא דיווח עליהן לרשויות המס כמתבקש בחוק. החשד עלה במסגרת פעילות של מטה המודיעין והחקירות ברשות המסים לאיתור הון שחור המופק ומוסתר באמצעות נכסים דיגיטליים. לאחר חקירה סמויה שבוצעה בפקיד שומה חקירות תל-אביב הפכה אתמול החקירה לגלויה. החל משעות הבוקר הגיעו חוקרי רשות המסים למקום מגוריו של החשוד וערכו חיפוש, תפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב. בהמשך היום נחקר החשוד באזהרה ונחקרו מעורבים נוספים בתיק, ולבסוף שוחרר בתאים מגבילים.


כמה מס צריך לשלם על בלוקצ'יין?

החקירה של רשות המסים והמעצר של החשוד הם אירוע חריג באופן יחסי, שכן רשויות החוק מתקשות להתמודד עם המטבעות הדיגיטליים השונים והטכנולוגיה החדשה. למעשה, הרווחים על קריפטו כמעט ואינם מדווחים בארץ. המס החל עליהם הוא 25% בדומה למס על רווחי הון בבורסה, אבל הגבייה אפסית ביחס לרווחים העצומים. הביטקוין ויתר המטבעות במחירי שיא, כשהזינוק בהן הואץ עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. 


ברשות המסים שוקלים כבר תקופה ממושכת פעילות מול מעלימי המס בקריפטו, כשבמקביל הם גם מודעים לבעיה הטכנית שקיימת בהעברת הכספים בחזרה לבנקים בארץ. מומחי מס מסבירים כי גם אם הנישום רוצה לדווח על רווחים ולהחזיר את הכסף לארץ זה לא פשוט כי הבנקים א מוכנים לקבל את התמורה מחשבונות זרים על רקע חשש של הלבנת כספים. על רקע הרווחים העצומים שעליהם לא שולמו מסים ובמטרה להקל גם על העברת הכספים לארץ, רשות המסים תשיק ככל הנראה נוהל גילוי מרצון. נוהל כזה היה גם בעבר ונועד להעלות את הגבייה מרווחים שהיו בחו"ל ולא דווחו. זה היה סיפור הצלחה כשבמקביל לגבייה הגדולה, זרמו כספים לארץ. כעת הכוונה לפעול באופן דומה עם דגש על הכנסות ורווחים מתחום הקריפטו.

"בטווח של השנה הקרובה, במספרים שמרניים, בין  5 ל-10 מיליארד שקל יכולים להיגבות", אמר לאחרונה רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים. בשיחה עם ביזפורטל הוא הסביר כי מצב פרדוקסלי נוצר עבור משקיעי הקריפטו הישראלים: למרות הרצון לשלם מיסים על רווחיהם, הם נתקלים בקשיים בהעברת הכספים לישראל. לאנשים רבים נוצרו חובות מול רשות המיסים וכאשר הם הגיעו לשלם אותם, הם גילו להפתעתם שהם לא יכולים לשלם ברווחים שצברו על מנת לשלם את אותם החובות. 


רשות המסים בישראל מתייחסת למטבעות קריפטו כאל נכס ולא כאל מטבע. משמעות הדבר היא שמכירת ביטקוין וכל מטבע אחר או המרה של ביטקוין לאיתריום נחשבת כמכירת נכס, בדומה למכירת מניות, דירה או נדל"ן, ולא כעסקת מט"ח. כתוצאה מכך, חלה חובת דיווח על כל עסקה והמרה של מטבעות קריפטוגרפיים. זה די דומה למיסוי על ניירות ערך.


קיראו עוד ב"בארץ"

שיעור המס העיקרי החל על רווחי קריפטו עומד על 25% עבור אנשים פרטיים, בהתאם למיסוי רווחי הון. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר הפעילות מוגדרת כעסקית ולא כהשקעה פאסיבית, שיעור המס עשוי להגיע לכפול מכך. ההבחנה בין פעילות עסקית להשקעה הונית היא קריטית לקביעת גובה המס וכאשר המשקיע עושה פעולות בתדירות מאוד גבוה, עם סכומים מאוד משמעותיים וכן יש סימנים לפעילות עסקית לרבות קבלת מימון ועוד, אזי זה יכול להיחשב כעסק. זה יכול להיחשב כעסק בהינתן סימנים-קריטריונים מסוימים, לא צריך שכל הקריקטריונים יתקיימו. זו סוגיה חשובה מאוד כי בשנים האחרונות יש המוני משקיעים שבפועל הפכו את הפעילות הזאת לעסק לכך דבר. הם אמורים לדווח ולשלם לפי שיעור המס לעסק - כלומר לפי המס השולי שלהם שיכול להגיע לכ-50%.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בישראל רק לרשויות מותר לגנוב בחוק (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריה 27/03/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
    רוב משלמי המס מודעים לכך שהכספים זורמים למימון אברכים פרזיטים שנמנעים מלשרת בצהל.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.