שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

הרווחתם בקריפטו - רשות המסים בהצעה שכדאי לכם לקבל

בקרוב: נוהל גילוי מרצון לרווחים בקריפטו - שלמו מסים ולא תקבלו קנסות והליך פלילי; אם לא תשלמו - נרדוף אחריכם; פוטנציאל גבייה של עד 10 מיליארד שקל 

אדיר בן עמי | (7)

רווחים על קריפטו כמעט ואינם מדווחים בארץ.  מס החל עליהם הוא 25% בדומה למס על רווחי הון בבורסה, אבל הגבייה אפסית ביחס לרווחים העצומים. הביטקוין ויתר המטבעות במחירי שיא, כשהזינוק בהן הואץ עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב.  ברשות המסים שוקלים כבר תקופה ממושכת פעילות מול מעלימי המס בקריפטו, כשבמקביל הם גם מודעים לבעיה הטכנית שקיימת בהעברת הכספים בחזרה לבנקים בארץ. מומחי מס מסבירים כי גם אם הנישום רוצה לדווח על רווחים ולהחזיר את הכסף לארץ זה לא פשוט כי הבנקים א מוכנים לקבל את התמורה מחשבונות זרים על רקע חשש של הלבנת כספים.

על רקע הרווחים העצומים שעליהם לא שולמו מסים ובמטרה להקל גם על העברת הכספים לארץ, רשות המסים תשיק ככל הנראה נוהל גילוי מרצון. נוהל כזה היה גם בעבר ונועד להעלות את הגבייה מרווחים שהיו בחו"ל ולא דווחו. זה היה סיפור הצלחה כשבמקביל לגבייה הגדולה, זרמו כספים לארץ. כעת הכוונה לפעול באופן דומהעפ דגש על הכנסות ורווחים מתחום הקריפטו. 

רשות המסים יודעת שמדובר במספרים מאוד גדולים של גביית מס והיא מנסה לתת תקופה בה הציבור שמעלים רווחים ישלם מסים מרצונו, אך כאשר תסתיים תקופת הגילוי מרצון, הכוונה לטפל באופן תקיף ורחב במעלימי המס על רווחי הקריפטו.


פרשנות - הצעד החכם של רשות המסים ואיך זה ישפיע על כולנו?


פוטנציאל מיסוי של עד 10 מיליארד שקל

כמות המשקיעים בארץ לא ידועה. כל גוף מספק לנו נתונים אחרים - בבנק ישראל הציגו לאחרונה נתונים של אללפי ארנקים דיגיטליים. זו ההערכה מנותקת מהמציאות. דווקא מבקר המדינה פרסם תחת דוח על ההשקעות בתחום הערכה כי מדובר על מעל 200 אלף ארנקים דיגטליים. מומחים בתחום סבורים שיש סדר גודל של חצי מיליון ארנקים וממעלה של קהל ישראלי.

"בטווח של השנה הקרובה, במספרים שמרניים, בין  5 ל-10 מיליארד שקל יכולים להיגבות", אמר לאחרונה רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים. בשיחה עם ביזפורטל הוא הסביר כי מצב פרדוקסלי נוצר עבור משקיעי הקריפטו הישראלים: למרות הרצון לשלם מיסים על רווחיהם, הם נתקלים בקשיים בהעברת הכספים לישראל. לאנשים רבים נוצרו חובות מול רשות המיסים וכאשר הם הגיעו לשלם אותם, הם גילו להפתעתם שהם לא יכולים לשלם ברווחים שצברו על מנת לשלם את אותם החובות. 


"מרגע שרשות המסים לא הייתה בתוך העשייה, רבים שדיווחו שגו כי לא ידעו איך לדווח. גם רואי החשבון לא ידעו איך לדווח והתמקדו בפעילות בזירות המסחר.במקרים קיצוניים, אלה שדיווחו ולא מצליחים לשלם את הכסף - רשות המיסים רודפת אותם ועושה עיקולים על נכסים אחרים. לעומת זאת, החברים שלהם שלא דיווחו צוחקים עליהם".

קיראו עוד ב"בארץ"



כך או אחרת, הנוהל החדש של גילוי מרצון יהיה באופן מזורז לרווחים של מאות אלפי שקלים וללא דיונים ממושכים מוםל פקיד השומה. גילוי מרצון שבסופו תשלום מס ובזה תם העניין. בלי הליך פלילי, בלי הליכים של קנסות. רווחים גבוהים יותר ידרשו אישורים של מדרג גבוה יותר. עם זאת, עוד לא יצאו ההנחיות המלאות כך שלא ניתן עדיין לדעת בבירור איך זה יתנהל.


מה שיעור המס על קריפטו ומה נחשב אירוע מס?

רשות המסים בישראל מתייחסת למטבעות קריפטו כאל נכס ולא כאל מטבע. משמעות הדבר היא שמכירת ביטקוין וכל מטבע אחר או המרה של ביטקוין לאיתריום נחשבת כמכירת נכס, בדומה למכירת מניות, דירה או נדל"ן, ולא כעסקת מט"ח. כתוצאה מכך, חלה חובת דיווח על כל עסקה והמרה של מטבעות קריפטוגרפיים. זה די דומה למיסוי על ניירות ערך.


שיעור המס העיקרי החל על רווחי קריפטו עומד על 25% עבור אנשים פרטיים, בהתאם למיסוי רווחי הון. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר הפעילות מוגדרת כעסקית ולא כהשקעה פאסיבית, שיעור המס עשוי להגיע לכפול מכך. ההבחנה בין פעילות עסקית להשקעה הונית היא קריטית לקביעת גובה המס וכאשר המשקיע עושה פעולות בתדירות מאוד גבוה, עם סכומים מאוד משמעותיים וכן יש סימנים לפעילות עסקית לרבות קבלת מימון ועוד, אזי זה יכול להיחשב כעסק. זה יכול להיחשב כעסק בהינתן סימנים-קריטריונים מסוימים, לא צריך שכל הקריקטריונים יתקיימו. זו סוגיה חשובה מאוד כי בשנים האחרונות יש המוני משקיעים שבפועל הפכו את הפעילות הזאת לעסק לכך דבר. הם אמורים לדווח ולשלם לפי שיעור המס לעסק - כלומר לפי המס השולי שלהם שיכול להגיע לכ-50%.


תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    פרוגרס 20/02/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
    כשכל הכסף זורם לישיבות של חרדים משתמטים
  • 6.
    שוב סיסמאות ריקות על גביה של טרליון דולר הכל יחצ (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גם קריפטו מעיסקי סמים יכול להיות מולבן (ל"ת)
    דן 17/02/2025 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 17/02/2025 02:04
    הגב לתגובה זו
    כסף זהב וקריפטו לא לממן חרדים קל לפתוח חשבון קריםטו ולשלם על שרותים בחול תמורה במטבעות זהב הקייזק פרנץ גוזף.מוכרים באוסטריה ..
  • 3.
    תשלמו לממן את הפדיחות של ביבי והממשלה והצבא ומה לא.. (ל"ת)
    אנונימי 16/02/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימיYL 16/02/2025 21:56
    הגב לתגובה זו
    עם רמת מס זכזו רשות המיסים שולחת משקיעים להשקיעה את הרווחים ב מדינות המפרץ ו אפילו ב ארצות הברית. נכון ש כמות הפרזיטים במדינה גדלה ו גנבת הקופה הציבורית נשדדת על ידי סמוטריץ ואורית סטרוק אבל.....חובה להנהל ב תבונה לגבי גבהה המסנגמרו הזמנים ש פחדנו ש יקחו את הטלביזיה
  • 1.
    אנונימי 16/02/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
    ברור מס צריך וחייב לשלם. אבל באמת תעשו בצפון תעשיה פיננסית הדור הבא. תחשבו מחוץ לקופסא תייצרו פרנסה חוץ מרק לקחת.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: