שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

הרווחתם בקריפטו - רשות המסים בהצעה שכדאי לכם לקבל

בקרוב: נוהל גילוי מרצון לרווחים בקריפטו - שלמו מסים ולא תקבלו קנסות והליך פלילי; אם לא תשלמו - נרדוף אחריכם; פוטנציאל גבייה של עד 10 מיליארד שקל 

אדיר בן עמי | (7)

רווחים על קריפטו כמעט ואינם מדווחים בארץ.  מס החל עליהם הוא 25% בדומה למס על רווחי הון בבורסה, אבל הגבייה אפסית ביחס לרווחים העצומים. הביטקוין ויתר המטבעות במחירי שיא, כשהזינוק בהן הואץ עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב.  ברשות המסים שוקלים כבר תקופה ממושכת פעילות מול מעלימי המס בקריפטו, כשבמקביל הם גם מודעים לבעיה הטכנית שקיימת בהעברת הכספים בחזרה לבנקים בארץ. מומחי מס מסבירים כי גם אם הנישום רוצה לדווח על רווחים ולהחזיר את הכסף לארץ זה לא פשוט כי הבנקים א מוכנים לקבל את התמורה מחשבונות זרים על רקע חשש של הלבנת כספים.

על רקע הרווחים העצומים שעליהם לא שולמו מסים ובמטרה להקל גם על העברת הכספים לארץ, רשות המסים תשיק ככל הנראה נוהל גילוי מרצון. נוהל כזה היה גם בעבר ונועד להעלות את הגבייה מרווחים שהיו בחו"ל ולא דווחו. זה היה סיפור הצלחה כשבמקביל לגבייה הגדולה, זרמו כספים לארץ. כעת הכוונה לפעול באופן דומהעפ דגש על הכנסות ורווחים מתחום הקריפטו. 

רשות המסים יודעת שמדובר במספרים מאוד גדולים של גביית מס והיא מנסה לתת תקופה בה הציבור שמעלים רווחים ישלם מסים מרצונו, אך כאשר תסתיים תקופת הגילוי מרצון, הכוונה לטפל באופן תקיף ורחב במעלימי המס על רווחי הקריפטו.


פרשנות - הצעד החכם של רשות המסים ואיך זה ישפיע על כולנו?


פוטנציאל מיסוי של עד 10 מיליארד שקל

כמות המשקיעים בארץ לא ידועה. כל גוף מספק לנו נתונים אחרים - בבנק ישראל הציגו לאחרונה נתונים של אללפי ארנקים דיגיטליים. זו ההערכה מנותקת מהמציאות. דווקא מבקר המדינה פרסם תחת דוח על ההשקעות בתחום הערכה כי מדובר על מעל 200 אלף ארנקים דיגטליים. מומחים בתחום סבורים שיש סדר גודל של חצי מיליון ארנקים וממעלה של קהל ישראלי.

"בטווח של השנה הקרובה, במספרים שמרניים, בין  5 ל-10 מיליארד שקל יכולים להיגבות", אמר לאחרונה רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים. בשיחה עם ביזפורטל הוא הסביר כי מצב פרדוקסלי נוצר עבור משקיעי הקריפטו הישראלים: למרות הרצון לשלם מיסים על רווחיהם, הם נתקלים בקשיים בהעברת הכספים לישראל. לאנשים רבים נוצרו חובות מול רשות המיסים וכאשר הם הגיעו לשלם אותם, הם גילו להפתעתם שהם לא יכולים לשלם ברווחים שצברו על מנת לשלם את אותם החובות. 


"מרגע שרשות המסים לא הייתה בתוך העשייה, רבים שדיווחו שגו כי לא ידעו איך לדווח. גם רואי החשבון לא ידעו איך לדווח והתמקדו בפעילות בזירות המסחר.במקרים קיצוניים, אלה שדיווחו ולא מצליחים לשלם את הכסף - רשות המיסים רודפת אותם ועושה עיקולים על נכסים אחרים. לעומת זאת, החברים שלהם שלא דיווחו צוחקים עליהם".

קיראו עוד ב"בארץ"



כך או אחרת, הנוהל החדש של גילוי מרצון יהיה באופן מזורז לרווחים של מאות אלפי שקלים וללא דיונים ממושכים מוםל פקיד השומה. גילוי מרצון שבסופו תשלום מס ובזה תם העניין. בלי הליך פלילי, בלי הליכים של קנסות. רווחים גבוהים יותר ידרשו אישורים של מדרג גבוה יותר. עם זאת, עוד לא יצאו ההנחיות המלאות כך שלא ניתן עדיין לדעת בבירור איך זה יתנהל.


מה שיעור המס על קריפטו ומה נחשב אירוע מס?

רשות המסים בישראל מתייחסת למטבעות קריפטו כאל נכס ולא כאל מטבע. משמעות הדבר היא שמכירת ביטקוין וכל מטבע אחר או המרה של ביטקוין לאיתריום נחשבת כמכירת נכס, בדומה למכירת מניות, דירה או נדל"ן, ולא כעסקת מט"ח. כתוצאה מכך, חלה חובת דיווח על כל עסקה והמרה של מטבעות קריפטוגרפיים. זה די דומה למיסוי על ניירות ערך.


שיעור המס העיקרי החל על רווחי קריפטו עומד על 25% עבור אנשים פרטיים, בהתאם למיסוי רווחי הון. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר הפעילות מוגדרת כעסקית ולא כהשקעה פאסיבית, שיעור המס עשוי להגיע לכפול מכך. ההבחנה בין פעילות עסקית להשקעה הונית היא קריטית לקביעת גובה המס וכאשר המשקיע עושה פעולות בתדירות מאוד גבוה, עם סכומים מאוד משמעותיים וכן יש סימנים לפעילות עסקית לרבות קבלת מימון ועוד, אזי זה יכול להיחשב כעסק. זה יכול להיחשב כעסק בהינתן סימנים-קריטריונים מסוימים, לא צריך שכל הקריקטריונים יתקיימו. זו סוגיה חשובה מאוד כי בשנים האחרונות יש המוני משקיעים שבפועל הפכו את הפעילות הזאת לעסק לכך דבר. הם אמורים לדווח ולשלם לפי שיעור המס לעסק - כלומר לפי המס השולי שלהם שיכול להגיע לכ-50%.


תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    פרוגרס 20/02/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
    כשכל הכסף זורם לישיבות של חרדים משתמטים
  • 6.
    שוב סיסמאות ריקות על גביה של טרליון דולר הכל יחצ (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גם קריפטו מעיסקי סמים יכול להיות מולבן (ל"ת)
    דן 17/02/2025 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 17/02/2025 02:04
    הגב לתגובה זו
    כסף זהב וקריפטו לא לממן חרדים קל לפתוח חשבון קריםטו ולשלם על שרותים בחול תמורה במטבעות זהב הקייזק פרנץ גוזף.מוכרים באוסטריה ..
  • 3.
    תשלמו לממן את הפדיחות של ביבי והממשלה והצבא ומה לא.. (ל"ת)
    אנונימי 16/02/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימיYL 16/02/2025 21:56
    הגב לתגובה זו
    עם רמת מס זכזו רשות המיסים שולחת משקיעים להשקיעה את הרווחים ב מדינות המפרץ ו אפילו ב ארצות הברית. נכון ש כמות הפרזיטים במדינה גדלה ו גנבת הקופה הציבורית נשדדת על ידי סמוטריץ ואורית סטרוק אבל.....חובה להנהל ב תבונה לגבי גבהה המסנגמרו הזמנים ש פחדנו ש יקחו את הטלביזיה
  • 1.
    אנונימי 16/02/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
    ברור מס צריך וחייב לשלם. אבל באמת תעשו בצפון תעשיה פיננסית הדור הבא. תחשבו מחוץ לקופסא תייצרו פרנסה חוץ מרק לקחת.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).