שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

הרווחתם בקריפטו - רשות המסים בהצעה שכדאי לכם לקבל

בקרוב: נוהל גילוי מרצון לרווחים בקריפטו - שלמו מסים ולא תקבלו קנסות והליך פלילי; אם לא תשלמו - נרדוף אחריכם; פוטנציאל גבייה של עד 10 מיליארד שקל 

אדיר בן עמי | (7)

רווחים על קריפטו כמעט ואינם מדווחים בארץ.  מס החל עליהם הוא 25% בדומה למס על רווחי הון בבורסה, אבל הגבייה אפסית ביחס לרווחים העצומים. הביטקוין ויתר המטבעות במחירי שיא, כשהזינוק בהן הואץ עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב.  ברשות המסים שוקלים כבר תקופה ממושכת פעילות מול מעלימי המס בקריפטו, כשבמקביל הם גם מודעים לבעיה הטכנית שקיימת בהעברת הכספים בחזרה לבנקים בארץ. מומחי מס מסבירים כי גם אם הנישום רוצה לדווח על רווחים ולהחזיר את הכסף לארץ זה לא פשוט כי הבנקים א מוכנים לקבל את התמורה מחשבונות זרים על רקע חשש של הלבנת כספים.

על רקע הרווחים העצומים שעליהם לא שולמו מסים ובמטרה להקל גם על העברת הכספים לארץ, רשות המסים תשיק ככל הנראה נוהל גילוי מרצון. נוהל כזה היה גם בעבר ונועד להעלות את הגבייה מרווחים שהיו בחו"ל ולא דווחו. זה היה סיפור הצלחה כשבמקביל לגבייה הגדולה, זרמו כספים לארץ. כעת הכוונה לפעול באופן דומהעפ דגש על הכנסות ורווחים מתחום הקריפטו. 

רשות המסים יודעת שמדובר במספרים מאוד גדולים של גביית מס והיא מנסה לתת תקופה בה הציבור שמעלים רווחים ישלם מסים מרצונו, אך כאשר תסתיים תקופת הגילוי מרצון, הכוונה לטפל באופן תקיף ורחב במעלימי המס על רווחי הקריפטו.


פרשנות - הצעד החכם של רשות המסים ואיך זה ישפיע על כולנו?


פוטנציאל מיסוי של עד 10 מיליארד שקל

כמות המשקיעים בארץ לא ידועה. כל גוף מספק לנו נתונים אחרים - בבנק ישראל הציגו לאחרונה נתונים של אללפי ארנקים דיגיטליים. זו ההערכה מנותקת מהמציאות. דווקא מבקר המדינה פרסם תחת דוח על ההשקעות בתחום הערכה כי מדובר על מעל 200 אלף ארנקים דיגטליים. מומחים בתחום סבורים שיש סדר גודל של חצי מיליון ארנקים וממעלה של קהל ישראלי.

"בטווח של השנה הקרובה, במספרים שמרניים, בין  5 ל-10 מיליארד שקל יכולים להיגבות", אמר לאחרונה רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים. בשיחה עם ביזפורטל הוא הסביר כי מצב פרדוקסלי נוצר עבור משקיעי הקריפטו הישראלים: למרות הרצון לשלם מיסים על רווחיהם, הם נתקלים בקשיים בהעברת הכספים לישראל. לאנשים רבים נוצרו חובות מול רשות המיסים וכאשר הם הגיעו לשלם אותם, הם גילו להפתעתם שהם לא יכולים לשלם ברווחים שצברו על מנת לשלם את אותם החובות. 


"מרגע שרשות המסים לא הייתה בתוך העשייה, רבים שדיווחו שגו כי לא ידעו איך לדווח. גם רואי החשבון לא ידעו איך לדווח והתמקדו בפעילות בזירות המסחר.במקרים קיצוניים, אלה שדיווחו ולא מצליחים לשלם את הכסף - רשות המיסים רודפת אותם ועושה עיקולים על נכסים אחרים. לעומת זאת, החברים שלהם שלא דיווחו צוחקים עליהם".

קיראו עוד ב"בארץ"



כך או אחרת, הנוהל החדש של גילוי מרצון יהיה באופן מזורז לרווחים של מאות אלפי שקלים וללא דיונים ממושכים מוםל פקיד השומה. גילוי מרצון שבסופו תשלום מס ובזה תם העניין. בלי הליך פלילי, בלי הליכים של קנסות. רווחים גבוהים יותר ידרשו אישורים של מדרג גבוה יותר. עם זאת, עוד לא יצאו ההנחיות המלאות כך שלא ניתן עדיין לדעת בבירור איך זה יתנהל.


מה שיעור המס על קריפטו ומה נחשב אירוע מס?

רשות המסים בישראל מתייחסת למטבעות קריפטו כאל נכס ולא כאל מטבע. משמעות הדבר היא שמכירת ביטקוין וכל מטבע אחר או המרה של ביטקוין לאיתריום נחשבת כמכירת נכס, בדומה למכירת מניות, דירה או נדל"ן, ולא כעסקת מט"ח. כתוצאה מכך, חלה חובת דיווח על כל עסקה והמרה של מטבעות קריפטוגרפיים. זה די דומה למיסוי על ניירות ערך.


שיעור המס העיקרי החל על רווחי קריפטו עומד על 25% עבור אנשים פרטיים, בהתאם למיסוי רווחי הון. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר הפעילות מוגדרת כעסקית ולא כהשקעה פאסיבית, שיעור המס עשוי להגיע לכפול מכך. ההבחנה בין פעילות עסקית להשקעה הונית היא קריטית לקביעת גובה המס וכאשר המשקיע עושה פעולות בתדירות מאוד גבוה, עם סכומים מאוד משמעותיים וכן יש סימנים לפעילות עסקית לרבות קבלת מימון ועוד, אזי זה יכול להיחשב כעסק. זה יכול להיחשב כעסק בהינתן סימנים-קריטריונים מסוימים, לא צריך שכל הקריקטריונים יתקיימו. זו סוגיה חשובה מאוד כי בשנים האחרונות יש המוני משקיעים שבפועל הפכו את הפעילות הזאת לעסק לכך דבר. הם אמורים לדווח ולשלם לפי שיעור המס לעסק - כלומר לפי המס השולי שלהם שיכול להגיע לכ-50%.


תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    פרוגרס 20/02/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
    כשכל הכסף זורם לישיבות של חרדים משתמטים
  • 6.
    שוב סיסמאות ריקות על גביה של טרליון דולר הכל יחצ (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גם קריפטו מעיסקי סמים יכול להיות מולבן (ל"ת)
    דן 17/02/2025 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 17/02/2025 02:04
    הגב לתגובה זו
    כסף זהב וקריפטו לא לממן חרדים קל לפתוח חשבון קריםטו ולשלם על שרותים בחול תמורה במטבעות זהב הקייזק פרנץ גוזף.מוכרים באוסטריה ..
  • 3.
    תשלמו לממן את הפדיחות של ביבי והממשלה והצבא ומה לא.. (ל"ת)
    אנונימי 16/02/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימיYL 16/02/2025 21:56
    הגב לתגובה זו
    עם רמת מס זכזו רשות המיסים שולחת משקיעים להשקיעה את הרווחים ב מדינות המפרץ ו אפילו ב ארצות הברית. נכון ש כמות הפרזיטים במדינה גדלה ו גנבת הקופה הציבורית נשדדת על ידי סמוטריץ ואורית סטרוק אבל.....חובה להנהל ב תבונה לגבי גבהה המסנגמרו הזמנים ש פחדנו ש יקחו את הטלביזיה
  • 1.
    אנונימי 16/02/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
    ברור מס צריך וחייב לשלם. אבל באמת תעשו בצפון תעשיה פיננסית הדור הבא. תחשבו מחוץ לקופסא תייצרו פרנסה חוץ מרק לקחת.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".