הצעד החכם של רשות המסים ואיך זה ישפיע על כולנו?
הגירעון ב-2024 היה קטן מהתחזית בזכות רשות המסים - האם הגירעון ב-2025 יהיה נמוך מהיעד בזכות גביית מיסוי על רווחי קריפטו?
תקציב המדינה בנוי מהכנסות והוצאות - המדינה דורשת תשלום מסים שמהווים את עיקר הכנסותיה ומצד שני היא מוציאה על ביטחון, רווחה, חינוך ועוד. התקציב בשנה שעברה היה עם גירעון של 6.9% מהתוצר שזה כ-136.2 מיליארד שקל. זה נשמע גבוה, אבל ביחס לתחזיות הקודמות וביחס למצב המלחמה שהיינו בו זה נתון טוב.
ההפתעה לטובה הגיעה מכמה מקורות, אך בעיקר מגביית מסים עודפת על פני התחזית. בדצמבר אנשים מיהרו לשלם כי המע"מ עלה בינואר ועסקים מיהרו לחלק דיבידנדים כי בינואר במיסוי על דיבידנדים עלה. למרות הביקורת הרחבה והגדולה נגד הצעדים של רשות המסים והאוצר ולמרות הטענות שהם לא יצליחו לגבות יותר, רשות המסים הצליחה ואף הקדימה את הגבייה.
רשות המסים אחראית על שורת ההכנסות והיא מצליחה לעמוד ביעדי ההכנסות כשיש לה מרווחי ביטחון ויכולת לגבות יותר. איך זה קורה? רוב המסים הם לא בשליטתה, אלא קשורים למצב המשק ולרווחי החברות ולכמות המועסקים במשק. כלומר, המצב העסקי של הפירמות ומצב המאקרו כלכלה משיע על הגבייה. זה ברור וזה מביא לרוב הגבייה. בנוסף יש מהלכים אקטיביים לגביית מס נוספת - ביקורות, דיוני שומות, אכיפה. זה גם חלק מההתנהלות השוטפת של רשות המסים וזה מייצר גבייה משמעותית, אבל הקלף הגדול של רשות המסים הוא מבצעים ומהלכים שונים להסדרת מס בנושאים שבהם החוק לא ברור או אין אכיפה.
המהלך שדווחנו עליו אתמול הוא אחד מהם ( הרווחתם בקריפטו - רשות המסים בהצעה שכדאי לכם לקבל). רשות המסים יוצאת במבצע וקוראת לאנשים שהרוויחו בקריפטו לשלם מס על הרווחים ומבטיחה שלא יינקטו מולם צעדים פליליים והם לא יחוייבו בקנסות. זה לא גורף, אם רשות המסים תמצא שמעבר לרווחי הקריפטו יש פעולה שמעידה על העלמת הכנסות ועוד אז ברור שהיא לא תעצום עיניים, אבל הכוונה שבכל הקשור לרווחי קריפטו בלבד היא נותנת הקלה לרבבות ואפילו מאות אלפי אנשים ואומרת להם - "תשנו טוב בלילה, תשלמו את המס ולא יהיה הליך פלילי וקנסות".
- ניסה להבריח סם מסוכן בשווי 5 מיליון שקל ונתפס בנתב״ג
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רווחים עצומים בקריפטו - כמה תגבה רשות המסים?
צריך לזכור שההשקעה בקריפטו החלה כבר לפני יותר מעשור, אבל היתה מתחת לרדאר ובמספרים קטנים. אנשים "טעמו" מהמטבע. כשהם הרוויחו 1,000 דולר הם אפילו לא חשבו על רשו המסים והמס שעליהם לשלם. זה קטן והם לא חשבו שזה משנה משהו. זו העלמה שקטה, "עיגול פינות. הם לא התכוונו להפוך לעברייני מס, אלא שעם הזמן ההשקעות שלהם בתחום עלו וגם הרווחים עלו. הביטקוין הוא אחד ההשקעות המוצלחות של העשור האחרון והרווחים של הישראלים פנומנליים.
וכך מעלים של סכומים קטנים מוצא את עצמו מעלים רבבות אלפי דולרים ויותר. ברגע שהוא מלכתחילה לא שילם מס וגם לא ידע איך לשלם מס, אז העבירה הלכה וגדלה ויצאה משליטה, אבל לא מדובר בעבריינים, אלא באנשים שאם ייתנו להם סולם אם ירדו מהעץ, וזה מה שרשות המסים עושה.
מדובר על מיליארדי שקלים שיגיעו לקופה הציבורית, יש כאלו שמעריכים שזה יהיה אפילו בין 5 ל-10 מיליארד שקל. לא כולם ידווחו, צריך לזכור שי פעילות רבה של עבריינים-פועים בעולמות הקריפטו והם כמובן לא ידווחו, אבל נראה שאנשים רבים יעדיפו לישון טוב בלילה ולשלם מס. אחרת הם בסיכון - אם למרות הליך הגילוי מרצון שרשות המסים מציעה, מעלימי המס לא מדווחים, הם חשופים לסנקציות פליליות ולקנסות כבדים.
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
איך זה משפיע עלינו?
ככל שהגבייה תהיה טובה יותר כך הגירעון של המדינה יהיה מצומצם יותר. השנה צפוי גירעון של כ-4.5%, שזה כבר סביר לעומת מה שהוערך לפני מספר חודשים. הכנסות מסים מקריפטו שלא היו ביעד המקורי של 5 מיליארד שקלים ומעלה, שקולים ל-0.2%-0.3% מהתוצר, זה חשוב. זה מרווח ביטחון לעמידה ביעדי התקציב ואולי גם להקלות על הציבור בהמשך הדרך. ברגע שגובים את המס שהוא חובה וברגע שכולם או הרוב משלמים, נטל המס על הציבור הרחב יורד.
רשות המסים מחזיקה בעוד אופציות להרחבת הגבייה. בעבר היא הציעה נוהל גילוי מרצון על רווחים והכנסות בחו"ל ואנשים רבים דווחו על הרווחים בחו"ל והחזירו אותם לישראל עם מס אך בלי הליך פלילי. היא יכולה תיאורטית לפתוח בזה שוב, אבל לא בטוח שזה יניב סכום גבוה. הסכום המשמעותי ביותר נמצא כנראה בקריפטו.
כמות המשקיעים הישראלים בקריפטו היא נעלם גדול. כל גוף מספק לנו נתונים אחרים - בבנק ישראל הציגו לאחרונה נתונים של אללפי ארנקים דיגיטליים. זו ההערכה מנותקת מהמציאות. דווקא מבקר המדינה פרסם תחת דוח על ההשקעות בתחום הערכה כי מדובר על מעל 200 אלף ארנקים דיגטליים. מומחים בתחום סבורים שיש סדר גודל של חצי מיליון ארנקים וממעלה של קהל ישראלי. הציבור הזה גם לא יכול להחזיר את הכספים לארץ כי בבבנק אוסרים את קבלת הסכום מעל גודל מסוים (די נמוך - כמה אלפי שקלים). וכך בעצם הסדר המיסוי גם עשוי להליזר כספים לארץ וזה עוד יתרון במהלך.
הנוהל החדש של גילוי מרצון יהיה באופן מזורז לרווחים של מאות אלפי שקלים וללא דיונים ממושכים מול פקיד השומה. גילוי מרצון שבסופו תשלום מס ובזה תם העניין. בלי הליך פלילי, בלי הליכים של קנסות. רווחים גבוהים יותר ידרשו אישורים של מדרג גבוה יותר. עם זאת, עוד לא יצאו ההנחיות המלאות כך שלא ניתן עדיין לדעת בבירור איך זה יתנהל.
מה שיעור המס על קריפטו ומה נחשב אירוע מס?
רשות המסים בישראל מתייחסת למטבעות קריפטו כאל נכס ולא כאל מטבע. משמעות הדבר היא
שמכירת ביטקוין וכל מטבע אחר או המרה של ביטקוין לאיתריום נחשבת כמכירת נכס, בדומה למכירת מניות, דירה או נדל"ן, ולא כעסקת מט"ח. כתוצאה מכך, חלה חובת דיווח על כל עסקה והמרה של מטבעות קריפטוגרפיים. זה די דומה למיסוי על ניירות ערך - מס בשיעור של 25%.
- 2.אנונימי 18/02/2025 19:23הגב לתגובה זולא מבין כשזה טוב זה מס הכנסה כשסה רע זו הממשלה ושר האוצר.אני מבולבל או שזו פוזיציה.תנסו יחד איתישר האוצר עדה משהו טוב קדימה תנסו זה קשה אבל תנסו
- 1.אנונימי 17/02/2025 22:16הגב לתגובה זויש לי 170 מטבעות ביטקוין..מי שחושב שאני אשלם שרל מס למדינת הגנבים הזו חי בסרט אחרי 250 ימי לחימה ברצועה.את הכסף אפדה בחול בנכסים אמיתיים. לישראל אחזור רק בחופשות. יותר מזה אני אחתום אבטלה וקצבת ביטוח לאומי. שהחרדים ישלמו מס גם אני אשלם
- אנונימי 18/02/2025 08:31הגב לתגובה זואז שוב לכל האנטישמיים רציתי לספר לכם שאני חרדי אמיתי. כזה שאתם כל כך לא מחבבים. אבל משלם כל כך הרבה ביטוח לאומי ומעמ ומס הכנסה וגם עוד תורם צדקה לעניים.אז מה אתה אומר על זה חמוד שלי

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.