לפני הנפקה: KSP מכניסה את אלטשולר שחם לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל
רשת הקמעונאות המובילה בתחום המחשוב והציוד ההיקפי מכניסה גופים מוסדיים בתמורה ל-20%-25% ממניותיה; צעד מקדים לקראת IPO בהמשך
בית ההשקעות אלטשולר שחם צפוי להוביל הנפקה פרטית ב-KSP לפי שווי של כ-2.3 מיליארד שקל. העסקה תכלול מוסדיים נוספים לרבות קבוצת כלל שירכשו כרבע ממניות KSP שהיא רשת חנויות המחשוב והאיביזרים הנלווים הגדולה בארץ. זו תהיה הנפקה פרטית לפני הנפקה ציבורית.
אלטשולר שחם גמל ופנסיה תחזיק ככל הנראה מעל 10% מהחברה ומוסדיים נוספים יחזיקו ביתר המניות המוקצות. העסקה הזו מבטאת את הצמא של המוסדיים להשקעות מקומיות איכותיות. שוק ההון המקומי קטן עליהם בשל כסף גדול שמגיע אליהם מדי חודש מול היצע מצומצם של חברות וחוסר יכולת של הבורסה להרחיב את המגוון ואת החברות האיכותיות.
עם זאת, KSP היא צעד לפני הנפקה ציבורית. ההשקעה הנוכחית נעשית כשלב מקדים. המוסדיים פועלים כך במספר רב של חברות, בזמן האחרון אלו בעיקר חברות נדל"ן עם דגש על חברות התחדשות עירונית. הם קונים נתחים בחברות הפרטיות ומובילים אותם להנפקה ציבורית בשווי גבוה יותר.
KSP – אימפריה קמעונאית
המייסדים ובעלי השליטה, זאב סורקין ויעקב פרילוק, יפגשו עם סכום של כ-500 מיליון שקל (תלוי בשווי שייקבע ובשיעור ההחזקה שיימכר). הם הקימו את הרשת ב-1994 מחדר והגיעו לשווי מרשים וקצב רווחים העולה על 130 מיליון שקל בשנה. מדובר על עלייה של כ-10% בשנה בארבע השנים האחרונות. באופן מעניין, המלחמה תרמה לצמיחה של החברה, שכן הירידה בטיסות לחו"ל צמצמה את הרכישות של ישראלים בדיוטי פרי ובאתרים בינלאומיים, והגדילה את הקניות בארץ.
- מדירת חדר לגיוס לפי 2 מיליארד שקל
- מדירת חדר בחיפה לאימפריה שמוערכת ב-1.5 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשת מפעילה כ-60 סניפים ומציעה כ-60,000 מוצרים שונים, החל ממחשבים וציוד היקפי ועד למוצרי חשמל, ריהוט גינה, מזגנים ואפילו צעצועים. בניגוד לחנויות מוצרי חשמל אחרות, KSP שומרת על סניפים ספרטניים, ללא אזורי ישיבה וללא חוויית קנייה מסורתית. המטרה היא שהלקוח ייכנס, יאסוף את המוצר ויפנה את מקומו ללקוח הבא. בנוסף, החברה משקיעה מעט מאוד בפרסום – אין קמפיינים בטלוויזיה או סרטוני פרסום נוצצים, והמותג נשען בעיקר על מחירים נמוכים ופריסה רחבה.
- 9.מזמן לא קונה שם שירות זוועה שלא שווה את המחיר הזול (ל"ת)אנונימי 08/02/2025 04:06הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 06/02/2025 08:02הגב לתגובה זובלון מנופח . עבודה בעיניים . שירות זוועה
- 7.זה הזמן למכור את המניה תוך כדי עליה. לאחר מכן הבועה תתפוצץ. (ל"ת)אנונימי 05/02/2025 12:30הגב לתגובה זו
- 6.לא מדובר באמאזון סהכ אתר סחר כבר לא תמיד הכי זולים השווי מפורך וכנראה יחתך ב50 אחוז תוך זמן קצר. (ל"ת)אנונימי 05/02/2025 11:33הגב לתגובה זו
- 5.ברבור 05/02/2025 10:44הגב לתגובה זוהפראיירים כבר עושים חימום על הקו
- 4.אנונימי 05/02/2025 10:36הגב לתגובה זובסוף מדובר בקמעונאית. מכפיל 8 גג גג 10.
- 3.רשת נחמדה שהמוסדיים ייחרבו שמחה למתחרים (ל"ת)רוני 05/02/2025 10:35הגב לתגובה זו
- 2.ינפיקו אותה לציבור עוד שנה ב3 מיליארד (ל"ת)בני 05/02/2025 10:01הגב לתגובה זו
- 1.היו הייתה רשת טובה וזולה המוסדיים כבר ילחצו להעלות מחירים ורווחים (ל"ת)מהצפון 05/02/2025 09:10הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
