נסע לכרמיאל כדי לקבל הנחה, וקיבל פסק דין נגדו

הכל התחיל בחיפוש פשוט אחר אוזניות אלחוטיות. יניב בנו נכנס לאתר של KSP אקספרס, מצא אוזניות במחיר של 319 שקל, וקרא את ארבע המלים שלכאורה נשמעות כמו בשורה: "הנחה נוספת תינתן למשלמים בסניף". בנו לא ידע מהו גובה ההנחה, שאל את שירות הלקוחות, וקיבל תשובה שניתן לגלות רק בסניף עצמו. הוא נסע לכרמיאל, וגילה שההנחה היא 20 שקל בלבד. מה שנראה אולי כאכזבה קטנה נהפך לתביעה ייצוגית שעוררה שאלה משפטית מהותית: האם חברה שמפרסמת באתר שבסניף יש הנחה, מחויבת לציין מה בדיוק המחיר הסופי בחנות הפיזית? בית המשפט המחוזי בחיפה ענה באחרונה שלא.

בנו טען ש-KSP הפרה את חוק הגנת הצרכן בכמה מישורים. לטענתו, הצרכן לא יכול לקבל החלטה מושכלת כשאינו יודע מהו המחיר הסופי בסניף. עוד הוא טען שהמונח "הנחה נוספת" יוצר מצג שווא, כאילו קיים כפל הנחות, כשבפועל אין הנחה ראשונית כלל. ולבסוף, שיטת המכירה הזו מאלצת אנשים להגיע פיזית לחנות, ואז - כפי שטען - "אם בסופו של יום שיעור ההנחה יהיה נמוך מן המצופה, הוא ייאלץ לרכוש את המוצר, זאת נוכח התשומות שהשקיע".

הרשת לא שתקה. באמצעות עורכי דינה, טענה KSP שהאתר הציג את המחיר המלא לרכישה מקוונת, בדיוק כפי שחוק הגנת הצרכן מחייב. לגבי הסניף - גם שם הוצג מחיר מלא וסופי. "הדין אינו מחייב עוסק לנקוב בכל אתר מכירה את מלוא מנעד המחירים הנקובים והנגבים בסניפים ובאתרים אחרים", טענה החברה. כמו כן, הוסיפה KSP כי אם יקבלו הטענות של המבקש, התוצאה הלוגית תהיה שחברות פשוט לא יגלו לצרכנים שיש מחיר טוב יותר בסניף, כדי שלא יחשפו את עצמן לתביעה.

מה פסק השופט?

השופט איל באומגרט דחה את בקשת האישור. ההכרעה נשענת על הבחנה מהותית: מדובר בשני ערוצי מכירה נפרדים לחלוטין - האתר והסניף - ובכל אחד מהם הוצג מחיר מלא וסופי. ההנחה נוספת אינה הטעיה, אלא בדיוק ההפך - אזהרה מועילה לצרכן שכדאי לו אולי לבדוק אלטרנטיבה. בית המשפט אף הציג תרחיש חלופי שממחיש את הפרדוקס שבעמדת התובע: "נשווה לעצמנו את התרעומת, עגמת הנפש שצרכן היה חווה, במקרה בו הודעה מעין זו לא היתה מצויה בחנות המרשתת, הוא היה רוכש את המוצר בחנות המרשתת וכאשר היה מגיע לסניף... היה מגלה שבסניף המחיר נמוך יותר. ניתן רק לשער את היקף בקשות האישור שהיו מוגשות במקרה מעין זה".

• מדוע קופונים של KSP הפכו לכלי must-have?
• לפני הנפקה: KSP מכניסה את אלטשולר שחם לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט גם ציין שהתיק אינו דומה לתקדימים שאליהם הפנה המבקש. בפרשת הר פז נ' נגב קרמיקה ובפרשת מש-קר נ' שלו, המחיר שהוצג לא תאם את המחיר האמיתי, או שהצרכן לא קיבל את המחיר המלא. כאן זה לא המצב. כפי שקבע בית המשפט: "הצרכן לא הופתע ולא הוטעה. אין להלין על המשיבה על כך שהודיעה ואולי אף הזהירה, בלשון שיווקית, את הצרכן שבסניף המחיר נמוך יותר".

פסק הדין קובע כי חנות מקוונת אינה חייבת לפרסם את מחיר הסניף שלה, גם כשהיא בוחרת לרמוז שהמחיר שם נמוך יותר, כל עוד שני הערוצים מציגים כל אחד את מחירו המלא בנפרד. מה שהיא לא יכולה לעשות, כפי שנפסק בפרשות אחרות, זה להציג מחיר חסר, חלקי, או עם כוכביות שמסתירות עלויות נוספות.