חברת הרחפנים הישראלית שנכנסה לוול סטריט

דיוק רובוטיקס השלימה לאחרונה גיוס ציבורי של כ-9.2 מיליון דולר והחלה להיסחר בנאסד״ק, במהלך שמסמן שלב חדש עבור חברת הרחפנים הישראלית הקטנה שפועלת בתחומי התשתיות והביטחון. החברה, שנסחרה קודם לכן בשוק ה-OTCQB, עברה למסחר בנאסד״ק תחת הסימול DUKR, לצד כתבי אופציה תחת הסימול DUKRW.

ההנפקה כללה 1.125 מיליון יחידות במחיר של 8.20 דולר ליחידה. כל יחידה כללה מניה רגילה אחת וכתב אופציה לרכישת מניה נוספת במחיר מימוש של 8.60 דולר, לתקופה של חמש שנים. בנוסף, לחתם ניתנה אפשרות להקצאת יתר של מניות ואופציות נוספות למשך 45 יום. המהלך מעניק לחברה גישה רחבה יותר לשוק ההון האמריקאי, אך גם חושף אותה לרמת ציפיות גבוהה יותר מצד המשקיעים. דיוק רובוטיקס עדיין פועלת בהיקפים מצומצמים יחסית, עם פעילות מסחרית ראשונית בלבד ושווי שוק שנע סביב עשרות מיליוני דולרים.

את ההנפקה הובילה Maxim Group, ששימשה כחתם ראשי ומנהלת הספרים היחידה. לפי החברה, כספי הגיוס ישמשו למחקר ופיתוח, הרחבת מערך המכירות, שיווק, פיתוח עסקי, רכישות אפשריות והון חוזר.

שני תחומים מרכזיים

הפעילות של דיוק רובוטיקס מתמקדת כיום בשני תחומים מרכזיים: פתרונות רחפנים לתחזוקת תשתיות חשמל ופעילות ביטחונית המבוססת על טכנולוגיית ייצוב רובוטית לרחפנים. החברה בנתה מודל שמבוסס מצד אחד על שירותים אזרחיים עם פוטנציאל הכנסות שוטף, ומצד שני על פעילות ביטחונית המבוססת על רישוי ותמלוגים.

• כרוניקה של עיוורון מרצון: מדוע ישראל לא נערכה לאיום הרחפנים?
• ארה"ב מעוניינת ברחפנים האוקראיניים - המדינות יחתמו על עסקה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המוצר האזרחי המרכזי של החברה הוא IC Drone - רחפן לניקוי וניטור מבודדים בקווי מתח גבוה. מדובר בפעולה שבוצעה לאורך שנים באמצעות מסוקים ועבודת שטח ידנית, תוך עלויות תפעול גבוהות וסיכוני בטיחות. דיוק רובוטיקס מנסה להציע חלופה אוטונומית וזולה יותר באמצעות רחפן מיוצב.

בחודשים האחרונים הרחיבה החברה את ההתקשרות שלה עם חברת החשמל בישראל. לפי דיוק רובוטיקס, הזמנת רכש חדשה שקיבלה מחברת החשמל צפויה לייצר הכנסות של יותר ממיליון דולר במהלך 2026. עבור חברה בסדר הגודל שלה, מדובר בהיקף פעילות מהותי יחסית. לצד הפעילות בישראל, החברה מנסה להתרחב גם לשווקים בינלאומיים. בתחילת השנה הודיעה כי קיבלה אישור הפעלה ביוון עבור מערכת ה-IC Drone באמצעות החברה הבת המקומית שלה, Duke Robotics Hellas. המטרה היא לבחון כניסה לפעילות מול חברות תשתית באירופה.

במקביל, החברה ממשיכה לקדם פעילות ביטחונית באמצעות מערכת Bird of Prey - רחפן חמוש מיוצב שפותח בעבר תחת השם TIKAD ומשווק כיום בשיתוף פעולה עם אלביט מערכות יבשה. לפי החברה, המערכת כבר הופעלה על ידי צה״ל והוצגה בדיווחים תקשורתיים על שימוש ברחפנים חמושים בלחימה.

• קוואלקום בהסכם עם בייטדאנס: עסקת השבבים שעשויה לפתוח לה דלת לשוק ה-AI
• מיקרון מזנקת ב-17% ומגיעה לשווי של טריליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בנק אוף אמריקה בהמלצת מכירה: "שוק המניות בשלב בועתי"

המודל העסקי בתחום הביטחוני מבוסס בעיקר על שיתוף פעולה עם אלביט, שאחראית על השיווק הבינלאומי. דיוק רובוטיקס עצמה מקבלת תמלוגים ממכירות המערכת, ובחברה כבר דיווחו על הכנסות ראשונות בתחום זה. במקביל, החברה ואלביט מקיימות פעילות משותפת לפיתוח עסקי במספר מדינות.

לצד הרחפנים, החברה מנסה לפתח גם פעילות תוכנה מבוססת AI. במהלך הרבעון השיקה את פלטפורמת AEROTRACE - מערכת לניטור אווירי וניתוח תשתיות באמצעות בינה מלאכותית. לפי החברה, המערכת מיועדת לחברות חשמל ותשתית ומאפשרת לזהות תקלות, לתעדף תחזוקה ולבצע ניטור רציף של נכסים.

דיוק עדיין לא רשמה הכנסות

למרות ההתפתחויות העסקיות, הדוחות הכספיים של החברה עדיין משקפים פעילות מוקדמת יחסית. ברבעון הראשון של 2026 החברה לא רשמה הכנסות, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. בחברה הסבירו זאת בכך שעונת הפעילות מול חברת החשמל מתחילה בדרך כלל רק ברבעון השני. ההוצאות, מנגד, המשיכו לעלות. ההפסד התפעולי ברבעון הסתכם ב-513 אלף דולר, לעומת 288 אלף דולר בתקופה המקבילה. ההפסד הנקי הגיע ל-921 אלף דולר, בין היתר בשל עלייה בהוצאות הנהלה, הוצאות הקשורות למעבר לנאסד״ק ושינויים חשבונאיים הקשורים לכתבי אופציה.

נכון לסוף מרץ 2026 החזיקה החברה בקופת מזומנים של כ-510 אלף דולר בלבד, לפני השלמת ההנפקה. בעקבות הגיוס האחרון מעריכה דיוק רובוטיקס כי יתרות המזומנים שלה, יחד עם תקבולים מהסכמים מסחריים קיימים, יספיקו למימון הפעילות לפחות עד המחצית השנייה של 2027.

השאלה המרכזית כעת היא האם דיוק רובוטיקס תצליח להפוך את הפיילוטים, שיתופי הפעולה וההזמנות הראשוניות לפעילות מסחרית רחבה ויציבה יותר. המעבר לנאסד״ק מעניק לחברה נגישות גדולה יותר להון ולמשקיעים זרים, אך גם מחייב אותה להציג לאורך זמן צמיחה בהכנסות ויכולת להרחיב את הפעילות מעבר לשלב הראשוני שבו היא נמצאת כיום.