אזור התעשייה צח"ר. 10 ק"מ מהגבול (פייסבוק / צח"ר)
אזור התעשייה צח"ר. 10 ק"מ מהגבול (פייסבוק / צח"ר)

יישובי צח"ר: הממשלה הפקירה אותנו בטחונית וכעת מפלה בשיקום

מועצות חצור הגלילית וראש פינה ואזור התעשייה המשותף מבקשים מבג"ץ להורות לממשלה להכין תוכנית שיקום ייעודית עבורם. טוענים לקיפוח בהשוואה ליישובים אחרים בגבול לבנון

איתמר לוין |

"מדינת ישראל הפקירה את ביטחונם ועתידם של עשרות אלפי תושבים מיישובי צח"ר [צפת, חצור הגלילית, ראש פינה], כאשר במשך שנים ארוכות לא סיפקה פתרונות מיגון ראויים ולא קידמה פתרונות להתמודדות עם האיומים הבטחוניים. כעת, תוך הוספת חטא על פשע, המדינה פועלת בצורה מקוממת כאשר היא מפלה באופן בוטה את יישובי צח"ר בכך שהיא נותנת תמריצים והטבות כלכליות ליישובים עם איום ייחוס בטחוני דומה ואף פחות משמעותי, ואינה מעניקה תמריצים דומים ליישובי צח"ר". 

כך טוענות המועצות המקומיות חצור הגלילית וראש פינה והחברה המפעילה את הפארק התעשייתי המשותף צח"ר (בו שותפות גם טובא-זנגריא ומועצת גליל תחתון), בעתירה לבג"ץ נגד הממשלה. הן מבקשות להורות לה לגבש מיד תוכנית שיקום ופיתוח ייעודית, מקיפה ורב-שנתית עבורן. עוד הן מבקשות להכריז על שלושת היישובים כבעלי עדיפות לאומית, ולכלול אותם ברשימת היישובים המאוימים ביותר בגבול לבנון.

"פגיעה נרחבת וחסרת תקדים"

על פי העתירה, שלושת היישובים "חוו פגיעה נרחבת וחסרת תקדים במהלך המלחמה, שאינה דומה לישובים אחרים בצפון, ודומה במהותה לפגיעה באזור המכונה 'יקו העימות'. הפגיעה הנרחבת כתוצאה מאין ספור התקפות טילים וכלי טייס עוינים, לצד העדר תחושת הביטחון והאיום הבטחוני בחסות המתקפה, הפגיעה הכלכלית והתפקודית בשגרת החיים, הובילו למעגלי השפעה רחבים על היישובים והאוכלוסיות באזור הגליל המזרחי. במידה רבה, ניתן לתאר את הפגיעה הכוללת כתופעה 'רב ממדית' המשפיעה באופנים ובעוצמות שונות על האוכלוסייה הנפגעת".

למרות זאת, נטען בעתירה, היישובים והפארק התעשייתי נותרו ללא כל מענה בהליכי השיקום מאז אוקטובר 2023. "חרף העובדה כי אנו מצויים כיום כמעט שלוש שנים מאז תחילת המלחמה, כאשר המערכה בצפון טרם הסתיימה והשלכותיה הבטחוניות, החברתיות והכלכליות מוסיפות להכביד מאוד על תושבי האזור, המשיבים טרם גיבשו כל תוכנית שיקום ופיתוח ייעודית ליישובי צח"ר ולאזור התעשייה. מדובר ביישובים שנשאו לאורך תקופה ממושכת בנטל בטחוני כבד, חוו פגיעות משמעותיות בשגרת החיים, במרקם החברתי, בחינוך, ברווחה, בפעילות הכלכלית ובחוסן הקהילתי, אך חרף זאת הושארו מחוץ למענה שיקומי".

היישובים נפגעו לא פחות ואף יותר מאשר כאלה שזכו למענה שיקומי, הם טוענים. "באופן חריג, שאינו תואם את הוראות הדין ואף אינו יכול להיות מוצדק או לעמוד במבחן שכל ישר, מצאה הממשלה לנכון להשקיע תקציבי ענק ולגבש תוכנית שיקום במיליארדי שקלים רק לחלק מהאזורים בצפון הארץ שנפגעו קשות מהמלחמה והאירועים הבטחוניים בצפון.

"הסיוע המשמעותי ניתן לישובים אשר מכונים בהחלטות הממשלה השונות 'האזור המאוים ביותר מגבול הלבנון', אך לא ניתן סיוע דומה, ואף לא גובשה כל תכנית שיקום ייעודית אחרת, ליישובי צח"ר ולאזור התעשייה. זאת, חרף העדר שונות רלוונטית ממשית בין חלק מהיישובים המצויים ב'אזור המאוים ביותר' אשר נכללו בתוכנית השיקום והסיוע לבין יישובי צח"ר ואזור התעשייה שלא זכו לתוכנית שיקום וסיוע.  

"יתרה מכך, ההבחנה שערכה הממשלה בין היישובים שנכללו ב'אזור המאוים ביותר' לבין יישובי הצח"ר ואזור התעשייה אינה נשענת על תשתית עובדתית ואמות מידה ענייניות, עקביות ושקופות, אלא יוצרת בפועל הבחנה שרירותית בין יישובים בעלי מאפייני איום ופגיעה דומים".

קיראו עוד ב"משפט"

מזהירים מפני "קניבליזם אזורי"

עוד נטען: "יישובי צח"ר, המשיקים בפועל לאזור המאוים ביותר ונמצאים בקרבה מובהקת לגבול הלבנון, מצויים באותה קטגוריה תקציבית ושיקומית לעניין שיקום וסיוע בעקבות המלחמה יחד עם ערים המרוחקות עשרות קילומטרים מגבול הלבנון. כך למשל, ראש פינה מצויה במרחק של כ-9 ק"ימ בלבד מהגבול, צפת במרחק של כ-9.4 ק"מ, וחצור הגלילית במרחק של כ-10.8 ק"מ. חרף זאת, הן מסווגות בפועל יחד עם כרמיאל המרוחקת כ-17.3 ק"מ מהגבול, טבריה המרוחקת כ-32 ק"מ, נצרת כ-39 ק"מ, נוף הגליל כ-40 ק"מ, ועפולה כ-50.2 ק"מ מגבול הלבנון".

לטענת העותרות, "מדובר בגישה כוללנית ובלתי סבירה, המתעלמת מן השונות המהותית והדרמטית בין יישובי הצפון, ואשר מובילה לכך שיישובים שספגו נטל ביטחוני כבד ומתמשך במיוחד, כדוגמת יישובי הצח"ר, אינם זוכים לכל התייחסות ייחודית או למענה מותאם. בכך הפרה הממשלה את חובתה לבסס את החלטותיה על תשתית עובדתית מלאה ורלוונטית ,ולפעול בהתאם לעקרונות השוויון, הסבירות והמינהל התקין", וכל זאת - בניגוד מוחלט לתוכניות השיקום בדרום הארץ. 

העותרות מזהירות: "מצב הדברים הנוכחי יגרום לתוצאה שלילית של 'קניבלזים אזורי', קרי נטישת תושבים את יישובי צח"ר ומעבר ליישובים סמוכים הזוכים להטבות. התוצאה תהיה פגיעה אנושה ביישובים צפת, חצור הגלילית וראש פינה, וערעור יציבותם, תוך הריסת מרקם החיים הייחודי המתקיים בהם". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד מתן גוטמן.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה