רק 8% מהחוזים בשוקי תחזיות חוצים נפח של מיליון דולר- הרוב פחות מאלף
בבנק ההשקעות, אוורקור, ניסחו כללי אצבע להשקעה בשוקי התחזיות: נפח מסחר גבוה, אופק קצר ושאלה בינארית חדה. הבעיה היא כ-60% מהשווקים הפעילים בקלשי ופולימרקט שנסחרים בפחות מאלף דולר ותחזיות שניתנות על בסיס הזדהות עם צד פוליטי ולא בהתבסס על הערכה הסתברותית
שוקי תחזיות הפכו בשנה וחצי האחרונות מכלי נישתי לתופעה שמושכת כסף מוסדי, סוחרי מאקרו וקהילות אינטרנט. באוורקור מנסים להחזיר את הדיון לקרקע המציאות, כאשר השאלה היא לא אם זה "עובד" או "לא עובד", אלא באילו תנאים, מחיר בשוק התחזיות הוא מדד הסתברות שימושי, ומתי מדובר ברעש.
לפי צוות האסטרטגים בהובלת ג'וליאן עמנואל, אנליסט Evercore ISI, שלושה תנאים מעלים את איכות האיתות: נפח מסחר גבוה, טווח זמן קצר עד לפקיעה, ושאלה בינארית פשוטה עם כללי הכרעה חד-משמעיים. במילים פרקטיות - חוזה שנסחר חזק, עומד להיסגר בקרוב, ואין עליו ויכוח מה נחשב "כן" ומה "לא".
הטענה המרכזית של הצוות מאוורקור היא כי נפח מסחר הוא תנאי קריטי. ההסבר לכך הוא כי חוזים עם פעילות גבוהה מספקים הסתברות אמינה יותר מחוזים דלילים, שבהם כמה פקודות יכולות להזיז מחיר ולייצר תחושת ודאות מדומה. גם פקטור הזמן יכול להטות להצלחה, כאשר חוזים קרובים לסיום נוטים להראות התאמה טובה יותר בין ההסתברות המשתקפת במחיר לתוצאה בפועל, לעומת חוזים ארוכי טווח שבהם המחיר מגיב לסנטימנט משתנה ולא רק לנתונים.
כאן מגיעה מגבלה משמעותית. כאשר באוורקור בדקו את קלשי ופולימרקט ומצאו שרק כ-8% מהאירועים חוצים נפח מצטבר של מיליון דולר. בתמונה של השווקים הפעילים בזמן אמת הנתונים פחות מחמיאים: נכון ליום שישי בצהריים, קרוב ל-60% מהשווקים הפעילים בשתי הפלטפורמות היו עם נפח מסחר של פחות מ-1,000 דולר. בקצה השני, רק כ-5.3% מהשווקים הגיעו לנפח של לפחות 100 אלף דולר. מי שמסתכל על "ההסתברות" שמציג חוזה מסוים, צריך קודם לשאול עד כמה השוק עמוק, ועד כמה המחיר מייצג קונצנזוס אמיתי ולא עסקה בודדת.
- ביהמ"ש: לבדוק האם יש בחיל האוויר תופעה של הימורים על בסיס מידע סודי
- הימר ב-33 אלף דולר וזכה ב-410 אלף - האם היה לו "מידע פנים"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסחר עלול לשקף עמדה פוליטית ולא הערכה הסתברותית
שוק תחזיות לא "מגלה את העתיד" אלא משקף מה הקהל מאמין ברגע נתון. בשווקים שבהם החדשות זורמות מהר והסוחרים מגיבים לכותרות, לפעמים עוד לפני שכלי חיזוי מסורתיים מספיקים להתעדכן, שם היתרון בולט: השוק דינמי, מעניש טעויות דרך כסף אמיתי, ויכול לשלב משתתפים ממקומות שונים - סוחרי מאקרו, אנשי תעשייה, ולעתים משתתפים אזוריים עם מידע מקומי. דווקא באירועי מאקרו כאוטיים, כמו סערת המכסים של טראמפ, אוורקור מעריכים שהכלי עשוי לספק ערך, בין היתר משום שהוא יכול לעקוף טעויות בסקרים, הטיות של מומחים או שיפוט סובייקטיבי.
אותו "מיקס" של משתתפים הוא גם נקודת תורפה. לא כולם מגיעים לשוק כדי לחזות, חלק בשביל גידור, אחרים בשביל בידור, ואחרים כדי לבטא עמדה פוליטית. התוצאה עלולה להיות מחיר "מזוהם". בחוזים גיאופוליטיים, למשל, המסחר עשוי לשקף פחד, הזדהות או נרטיב יותר מהערכה קרה של הסתברות. אוורקור גם מזהירים ממצבים שבהם שוק דליל מקבל עסקה גדולה של שחקן יחיד, שמסיטה את ההסתברות ויוצרת אשליה של שינוי מהותי בסיכויים.
- חברת הרחפנים הישראלית שנכנסה לוול סטריט
- קוואלקום בהסכם עם בייטדאנס: עסקת השבבים שעשויה לפתוח לה דלת לשוק ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק אוף אמריקה בהמלצת מכירה: "שוק המניות בשלב בועתי"
גם איכות השאלה קובעת הצלחה בשוק התחזיות. חוזה עם תוצאה אובייקטיבית וברורה נוטה להיות אמין יותר מחוזה עם ניסוח עמום. זו נקודה רגישה במיוחד בנושאים גיאופוליטיים: שאלה כמו "האם הפסקת אש תחזיק" יכולה להפוך לדיון פרשני על כללי הכרעה, לא על מה שקרה בשטח. כמו כן, שאלות פשוטות מדי אינן פתרון - חוזה בינארי מייצג פרוסה אחת של אי-ודאות, אבל משאיר בחוץ טווחי תרחישים, עוצמות, משכי זמן ותנאים נלווים. שוק יכול לתמחר שאלות שהתשובה עליהן היא "כן או לא", בזמן שההשקעה בפועל תלויה בשאלות אחרות ומורכבות יותר, הנוגעות למשך זמן של אירוע מסוים ובאיזה מחיר יתקיים.
כיום אנו חוזים בגידול חד בענף. באוורקור מייחסים את הזינוק לשילוב של עניין מוסדי, שיפור תשתיות, היצע חוזים רחב, ולהחלטת רשות הסחורות האמריקאית ב-2024 שאישרה חוזים הקשורים לבחירות בקלשי. קלשי ופולימרקט ראו עלייה בנפחים סביב הבחירות לנשיאות האמריקאי מ-2024, אבל הקפיצה הגדולה הגיעה בסתיו 2025, אז הפעילות זינקה בצורה חדה.
