תקיפה אמריקאית-ישראלית בהורמוז - שעות אחרי שטראמפ דיבר על התקדמות

לפי דיווחים באיראן, מטוסים אמריקאיים וישראליים תקפו מספר כלי שיט איראניים סמוך לאי לאראק במצר הורמוז, ובאיראן טענו כי יש הרוגים בקרב אנשי צוות. מהצד האמריקאי נמסר שהפעולה נועדה לסכל איום מיידי - פגיעה באתרי שיגור טילים וניסיון של כלי שיט להניח מוקשים - וכי מדובר במהלך הגנתי.

שעות קודם לכן טראמפ הציג קו הפוך לגמרי, כשאמר שהמשא ומתן על הסכם ביניים - שאמור להאריך את הפסקת האש ולפתוח מחדש את המצר - מתקדם בצורה חיובית. בפועל, ההתלקחות מראה עד כמה ההבנות הקיימות, אם יש כאלה, לא מתורגמות לשטח. מצר הורמוז נחשב לנקודת החנק הקריטית בתחום האנרגיה העולמי, והפעילות בו הוגבלה בצורה חריפה מאז התקיפות האמריקאיות והישראליות באיראן בסוף פברואר, מה שהוביל לזעזוע במחירי האנרגיה ולגל אינפלציוני גלובלי.

השווקים מגיבים, אבל באדישות מסוימת -  המתקפה האמריקאית באיראן מתקבלת באדישות בשווקים

טראמפ בין הסכם גרעין לסלע הנורמליזציה

בזירה המדינית טראמפ מנסה להחזיק בשני קצוות של אותו חבל. מצד אחד, דחיפה להסכם ביניים עם איראן שיאפשר הפסקת אש ארוכה יותר, פתיחת נתיב השיט ושחרור כספים איראניים קפואים. מצד שני, הצהרות בקו קשיח: טראמפ אמר שהוא רוצה שהאורניום המועשר של איראן יועבר לידי ארה"ב או יושמד בתוך איראן. במקביל הוא קרא לסעודיה, קטאר ומדינות נוספות להצטרף להסכמי אברהם ולהכיר בישראל - מהלך שעשוי להיתפס בוושינגטון כדרך לאזן ביקורת פנימית מצד מחוקקים רפובליקאים ניציים, שטוענים שההסכם המסתמן מעניק לטהרן יותר מדי.

• מכליות גז חוצות את הורמוז בשקט - אבל היקפי היצוא רחוקים מהשגרה
• בעיניים ישראליות טראמפ השיג הרבה בסין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלא שהחיבור להסכמי אברהם לא נוח לכל השחקנים. סעודיה וקטאר חזרו לאורך השנים על העמדה שלא יכירו בישראל בלי התקדמות ממשית לכיוון מדינה פלסטינית בעזה ובגדה המערבית. גם אם טראמפ רואה במהלך מנוף להרגעת ההתנגדות בתוך המחנה שלו, באזור עצמו מדובר בסלע מדיני לא פשוט.

החזית הלבנונית מאיימת להפוך למוקש שיפוצץ את העסקה כולה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר שישראל תגביר את התקיפות נגד חיזבאללה, על רקע תקיפות רחפנים שנחתו בשטח ישראל ורקטה שיורטה על ידי חיל האוויר. מהצד האיראני, לפי הדיווחים, יש דרישה לכלול בהסכם עם ארה"ב גם עצירה של העימות מול חיזבאללה. לפי דיווחים בתקשורת האמריקאית, טיוטת הסכם אפשרית כוללת ניסוח שמכוון לסיום המלחמה בין ישראל לחיזבאללה - סעיף שעשוי להיות קריטי להסכמות, אבל גם נפיץ פוליטית וביטחונית.

המו"מ מתנהל בכמה צירים. משלחת איראנית בראשות יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף יצאה לדוחא לשיחות עם בכירים קטארים, ולצידה גם נגיד הבנק המרכזי של איראן עבדולנאסר המתי, שאמור לעסוק בנושא שחרור כספים איראניים שהוקפאו. לפי דיווחים נוספים, גם ראש צבא פקיסטן אסים מוניר עושה את דרכו לדוחא, כשפקיסטן מתוארת כמתווכת בין וושינגטון לטהרן.

• צבר שיא של 73 מיליארד אירו - אבל המניה ירדה 40% מהשיא
• המתקפה האמריקאית באיראן מתקבלת באדישות בשווקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בנק אוף אמריקה בהמלצת מכירה: "שוק המניות בשלב בועתי"

על השולחן מונחות נקודות מחלוקת כבדות: ארה"ב דורשת שאיראן תסיים את תוכנית הגרעין ותעביר החוצה אורניום מועשר ברמות גבוהות המתקרבות לרמה צבאית, וגם התחייבות להקפאת העשרה לתקופה של כ-20 שנה. איראן, לפי דיווחים בערוץ סעודי, מבקשת ערבויות מסין ואף מעוניינת שהאורניום המועשר יועבר לסין. לצד זה, שאלות פתוחות סביב מתווה הפסקת האש המורחבת: האם ספינות יקבלו מעבר חופשי במצר, תוך כמה זמן יופשרו מיליארדי דולרים של כספים איראניים, ומי יקבע בפועל את כללי התנועה הימית.

איראן טענה בעבר שהיא חייבת לנהל את התנועה הימית במצר, בעוד שארה"ב, מדינות ערב ואירופה מתנגדות. בימים האחרונים איראן ריככה את הטון סביב רעיון של גביית "אגרות מעבר", ובמקום זאת דובר משרד החוץ אמר שהיא תגבה תשלום עבור "שירותי ניווט" - שינוי ניסוח שנראה קטן, אבל מבחינת השוק מדובר בשאלה מהותית: האם זה מסלול לחזרה לשגרה או דרך אחרת להטיל עלויות וסיכון על תנועת מכליות.

בינתיים, חברות אנרגיה ושחקני סחר מנסים למצוא פתרונות ביניים. חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי פועלת להוציא משלוחים של נפט וגז מהמפרץ באמצעות צי משלה, לפי הדיווחים תוך תיאום שמאפשר מעבר מול כוחות איראניים ואמריקאיים. גם חברות סחר פרטיות שיחקו תפקיד בהעברת מכליות דרך המצר במסלולים שהפכו לסוג של סאגה בשוק הנפט. זה פתרון נקודתי, לא תחליף לשגרה, אבל הוא מבטא עד כמה הבעיה בהורמוז אינה רק צבאית או מדינית אלא גם תפעולית - וכל עיכוב מתורגם מהר לפרמיית מחיר.