הכרעת בג"ץ על גל"ץ תתמקד בשאלה האם מדובר במניעים פוליטיים

הכרעת בג"ץ לגבי סגירת גלי צה"ל תתבסס על השאלה האם היא התקבלה ממניעים פוליטיים פסולים, והאם יש ראיות למניעים כאלה - עולה מן הדיון השני בעתירות נגד ההחלטה. הדיון התקיים לאחר שבג"ץ הקפיא את סגירת התחנה והוציא צו על תנאי המורה לנמק את ההחלטה.

הטענה המרכזית של העותרים היא שמדובר בסגירה ממניעים זרים הנובעים מתכניה של התחנה, ושהיא חלק משורת מהלכים נגד התקשורת החופשית. עוד נטען, כי ההחלטה התקבלה בצורה פגומה בעבודת הוועדה שהמליצה עליה. השופטים אותתו שאינם סבורים שיש צורך בחקיקה כדי לסגור את התחנה, כפי שטענו חלק מהעותרים.

הממשלה ושר הביטחון, ישראל כ"ץ, מיוצגים בידי עו"ד דוד פטר, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התנגדה נחרצות לסגירת גל"צ. הם טוענים, כי מדובר ביישום מהלך הנדון מזה שנים רבות, וכי ההחלטה התקבלה כדין במסגרת סמכותה של הממשלה וכי אין ראיות לשיקולים זרים.

"זו דעה על התוצאה שצריכה להיות"

השופט יחיאל כשר אמר: "יש לכאורה ראיות להתבטאויות על הצורך לסגור את גלי צה"ל בגלל התכנים הפוליטיים שלו, וזו דעה על התוצאה שצריכה להיות. אם הייתה רצה מפלגה שאומרת שיש יותר מדי תכנים מהשמאל בתקשורת ושצריך לסגור את גלי צה"ל, והאיש מתמנה לשר וזה הדבר הראשון שהוא עושה - זה היה תקין? רחוק מזה". השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה: "בוועדה היו שישה חברים, כל קול משמעותי". בהמשך אמרה: "דעה מוקדמת ונחרצת - יש בה פסול".

כשר הדגיש, כי יש הבדל בין התבטאויות כאלה לבין אמירה עקרונית לפיה אין מקום לדעות פוליטיות בתחנת השידור של צה"ל. "במישור של שיקולים פסולים, יש ביניהם תהום", הוסיף. "בהנחה שכל התהליך הזה נעשה כי מישהו נקעה נפשו מהגוון הפוליטי שמייחסים לשידורים, אז בואו נסגור להם את המיקרופון. האם גם במצב זה דינן של העתירות להידחות?", שאל את פטר. הוא השיב, כי קשה לגבש ראיות לשיקולים זרים של מליאת הממשלה.

עוד אמרה ברק-ארז, במישור העקרוני, כי שיקולים פסולים לרוב עולים מתוך מסמכים. "יש אינדיקציות ואדוני יתמודד איתן", אמרה לפטר בהתייחסה להחלטה על גל"צ. "למען הסר ספק: אנחנו לא דנים בשאלה האם ההחלטה נכונה או לא. זו לא מומחיותנו ולא סמכותנו. אנחנו עוסקים בחוקיות ההחלטה שהתקבלה", הדגישה.

"זה לא הדל באלפי מנשה"

כשר אמר, כי אם ייקבע שיש צורך בהוכחות ברורות לשיקולים זרים של רוב השרים - לא ניתן יהיה לעולם לבטל החלטת ממשלה. "טענת שיקולים זרים היא לא פשוטה, היא החלטה פוגענית", ציין את הקושי. ברק-ארז המשיכה: "אנחנו אומרים 'אינדיקציות' מתוך זהירות. אלו טענות מאוד נוקבות שצריך להתמודד איתן". השופט אלכס שטיין תהה, עד כמה החלטת הממשלה היא ראיה לתקינותה לנוכח הקשיים שהועלו.

"אנחנו חיים באותו מקום?", הטיח כשר בפטר, לאחר שהקריא ממכתבו של שר התקשורת, שלמה קרעי, על סגירת התחנה מסיבות פוליטיות. הוא הזכיר, כי כ"ץ השיב באומרו ש"מה שהיה הוא לא מה שיהיה". ברק-ארז: "זה לא שר אחד, זה לא הדל באלפי מנשה, אלא שר התקשורת שהוא מאוד מרכזי בקבלת ההחלטות". כשר הוסיף, כי קרעי הבין שהנושא אינו באחריותו הבלעדית של כ"ץ.

"לא כל השיקולים הפסולים דומים ולא כל התוצאות דומות", הבהיר כשר. "אם זה נכון ששלטון כלשהו, בגלל שנפשו נקעה מן הדעה הפוליטית שמשמיע ערוץ שידור, והוא מחכה לשעת כושר והוא מפרק אותו וסוגר לו את המיקרופון – זה לא קיצוני? לכאורה, זה נשמע בדיוק זה. ואז השאלה היא מה צריך לעשות בית משפט שהערכים האלה מנחים אותו".