למרות תיקון החוק: חברות התעופה הזרות לא חוזרות
חברות התעופה הבינלאומיות לא חוזרות לישראל למרות תיקון "חוק טיבי" - מה החוק, מה התיקון שלו, למה החברות לא חוזרות, מתי הן יחזרו ומי המרוויחה מכך שהן עדיין לא חוזרות?
למרות השינויים בחוק והקלות לחברות, השמיים לישראל עדיין לא נפתחים מחדש
התיקון מאפשר לחברות להימנע מתשלום פיצויים במקרה של שיבושים שמקורם בנסיבות ביטחוניות או רגולטוריות. לדוגמה, אם טיסה מתבטלת בעקבות התרעה ביטחונית, החברה תידרש להחזיר את עלות הכרטיס או להציע טיסה חלופית, אך לא תחויב בפיצוי נוסף. מטרת התיקון היא להקל על החברות מבחינה כלכלית ולצמצם את הסיכון בהפעלת טיסות לישראל, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית.
למרות התקווה שתיקון החוק יעודד את חזרת החברות, רוב חברות התעופה הזרות עדיין מהססות. חברות כדוגמת ריינאייר מדגישות כי המצב הביטחוני, לצד סוגיות תשתית כמו טרמינל 1 שטרם נפתח מחדש, ממשיכים להוות מכשול. ריינאייר, למשל, התנתה את חזרתה לפעילות בישראל בפתיחת הטרמינל, המתוכננת לחודש אפריל.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד שלפני המלחמה פעלו בנמל התעופה בן גוריון קרוב ל-90 חברות תעופה זרות, כיום נותרו רק 27, וגם הן פועלות בהיקף מצומצם. אייר סיישל אומנם הודיעה על חזרתה, אך מדובר בפעילות מוגבלת שאינה משפיעה משמעותית על התחרות או המחירים. אייר פראנס, שהייתה מהמובילות בקידום התיקון לחוק, דווקא בחרה להאריך את השעיית טיסותיה לישראל.
המכשול העיקרי לחזרת החברות נותר המצב הביטחוני. איומי ירי טילים והתרעות ביטחוניות מקשים על חברות התעופה להחזיר את פעילותן לשגרה. לאחרונה, מטוס של חברת אג'יאן נאלץ להסיט את נתיב טיסתו ללרנקה במקום לנחות בישראל בשל אזעקות, מה שממחיש את האתגרים המעשיים.
בעוד שהתיקון לחוק נועד ליצור תמריץ לחברות לחדש את טיסותיהן לישראל, הצרכנים עלולים להיפגע מהשינוי. נוסעים שטיסותיהם יבוטלו מסיבות ביטחוניות לא יהיו זכאים לפיצוי כספי, ובהיעדר תחרות משמעותית בשוק, מחירי הטיסות צפויים להישאר גבוהים.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ככל שהזמן חולף, הפערים בתכנון טיסות לעונת הקיץ מתרחבים. חברות התעופה מתכננות את פעילותן חודשים מראש, וכל עוד המצב נותר עמום, הן מתקשות לשלב את ישראל בלוחות הזמנים. עונת הקיץ, המתחילה במרץ, היא קריטית לענף, ובהיעדר התקדמות מהירה, צפויים הנוסעים הישראלים להתמודד עם היצע מוגבל של טיסות ומחירים גבוהים במיוחד.
שאלות ותשובות
"חוק טיבי": מה הוא כולל?
החוק, שנחקק ב-2012, נועד להבטיח פיצוי לנוסעים במקרי עיכוב משמעותי, ביטול טיסה או סירוב העלאה למטוס. בדומה לחקיקה האירופית בתחום, החוק קובע כי חברות התעופה מחויבות לשלם פיצוי כספי לנוסעים שנפגעו, בהתאם למשך העיכוב ומרחק הטיסה.
לדוגמה:
- נוסע שטיסתו התעכבה מעל 8 שעות בטיסה בינלאומית זכאי לפיצוי של עד 3,000 שקל.
- במקרה של ביטול טיסה, הנוסעים זכאים להחזר כספי מלא או לטיסה חלופית, בנוסף לפיצוי כספי בהתאם לנסיבות.
מה כולל התיקון לחוק?
התיקון שאושר לאחרונה בוועדת הכלכלה מצמצם את אחריות חברות התעופה במקרים מסוימים. בין היתר, הוא פוטר אותן מתשלום פיצויים במקרי ביטול או עיכוב טיסות בשל נסיבות ביטחוניות, מגביל את חבותן במקרי שיבושים מערכתיים, ומאפשר להן גמישות רבה יותר בניהול פעילותן בישראל.
- ביטול או עיכוב טיסה בשל נסיבות ביטחוניות: במקרים של איום ביטחוני או סגירת המרחב האווירי, חברות תעופה לא יחויבו בפיצוי כספי לנוסעים, מעבר להחזר עלות הכרטיס או אספקת טיסה חלופית.
- הגבלת החבות: חברות תעופה זרות ייהנו מהקלות נוספות במקרים של שיבושים מערכתיים, למשל בשל מגבלות רגולטוריות או תשתיתיות במדינה.
- גמישות בהפעלת טיסות: במקרים מסוימים, תתאפשר לחברות הפסקת פעילות זמנית בישראל ללא תשלום פיצוי, בתנאי שיוכיחו כי מדובר בצעד הנובע מהמצב הביטחוני או מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתן.
למעשה, התיקון מאפשר לחברות תעופה להימנע מפיצויים במקרים של ביטול טיסה שנגרם ממצב ביטחוני או נסיבות חיצוניות, במטרה להקטין את הסיכון הכלכלי שלהן.
למה החברות עדיין לא חוזרות?
שילוב של מצב ביטחוני בלתי יציב, תשתיות שטרם הושלמו כמו טרמינל 1, וסוגיות רגולטוריות ממשיך להרתיע את החברות מחידוש פעילותן.
מה המשמעות לצרכנים?
הצרכנים צפויים להתמודד עם תחרות מצומצמת בשוק, מחירי טיסות גבוהים, וזכויות פיצוי מוגבלות יותר במקרי ביטולי טיסות.
מתי ייפתח טרמינל 1?
הטרמינל צפוי לחדש את פעילותו באפריל 2024, והוא מהווה תנאי מרכזי לחזרתן של חברות לואו-קוסט כדוגמת ריינאייר.
כמה חברות תעופה פועלות כיום בישראל?
כיום פועלות בישראל 27 חברות תעופה בלבד, לעומת כ-90 חברות שפעלו טרם המלחמה.
האם התיקון יוביל לחזרת החברות?
- 4.אלון 06/01/2025 11:34הגב לתגובה זוביטלה את הפיצוים עודדה פקקים לא נתנה ערבויות לחברות זרות כמו לישראליות משלמת הון לאבטחה של אלעל בשנים של רווח שיא. רב הודות לגברת רקב יריבה ראויה לשר איבוד האוצר.
- 3.העיקר שטורקיש לא תחזור לא צריך את ארדואן אירליינס כאן (ל"ת)הקוץ 06/01/2025 09:48הגב לתגובה זו
- 2.החוק נתפר לצורכי אלעל והבעלים שלה (ל"ת)סוד העושק 06/01/2025 05:25הגב לתגובה זו
- 1.מה השתנה עד עכשיו גם לא נתנו פיצוי (ל"ת)שי 05/01/2025 22:12הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
