מטוס אל על
צילום: דוברות אל על

למרות תיקון החוק: חברות התעופה הזרות לא חוזרות

חברות התעופה הבינלאומיות לא חוזרות לישראל למרות תיקון "חוק טיבי" - מה החוק, מה התיקון שלו, למה החברות לא חוזרות, מתי הן יחזרו ומי המרוויחה מכך שהן עדיין לא חוזרות?

אדיר בן עמי | (4)


חברות התעופה הזרות עדיין לא מתקרבות לישראל. "חוק טיבי" אומנם תוקן, אך האתגרים הביטחוניים נמשכים והחברות דוחות את חזרתן. המרוויחות מכך הן החברות הישראליות, ובעיקר אל על שכבר שנה מאוד דומיננטית בקווים הרווחיים.



למרות השינויים בחוק והקלות לחברות, השמיים לישראל עדיין לא נפתחים מחדש


"חוק טיבי", שנחקק כדי להגן על זכויות הנוסעים במקרה של ביטולי טיסות ועיכובים, עבר לאחרונה תיקון משמעותי. החוק במתכונתו המקורית חייב את חברות התעופה לשלם פיצויים לנוסעים שנפגעו משיבושים בטיסות, אך התיקון החדש מאפשר גמישות גדולה יותר לחברות, בעיקר במקרים של עיכובים וביטולים שנגרמו ממצב ביטחוני. מדובר במהלך שאמור לעודד את חזרתן של החברות הזרות לפעילות בישראל, אבל בינתיים ההשפעה בשטח עדיין לא נראית.


התיקון מאפשר לחברות להימנע מתשלום פיצויים במקרה של שיבושים שמקורם בנסיבות ביטחוניות או רגולטוריות. לדוגמה, אם טיסה מתבטלת בעקבות התרעה ביטחונית, החברה תידרש להחזיר את עלות הכרטיס או להציע טיסה חלופית, אך לא תחויב בפיצוי נוסף. מטרת התיקון היא להקל על החברות מבחינה כלכלית ולצמצם את הסיכון בהפעלת טיסות לישראל, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית.


למרות התקווה שתיקון החוק יעודד את חזרת החברות, רוב חברות התעופה הזרות עדיין מהססות. חברות כדוגמת ריינאייר מדגישות כי המצב הביטחוני, לצד סוגיות תשתית כמו טרמינל 1 שטרם נפתח מחדש, ממשיכים להוות מכשול. ריינאייר, למשל, התנתה את חזרתה לפעילות בישראל בפתיחת הטרמינל, המתוכננת לחודש אפריל.


בעוד שלפני המלחמה פעלו בנמל התעופה בן גוריון קרוב ל-90 חברות תעופה זרות, כיום נותרו רק 27, וגם הן פועלות בהיקף מצומצם. אייר סיישל אומנם הודיעה על חזרתה, אך מדובר בפעילות מוגבלת שאינה משפיעה משמעותית על התחרות או המחירים. אייר פראנס, שהייתה מהמובילות בקידום התיקון לחוק, דווקא בחרה להאריך את השעיית טיסותיה לישראל.


המכשול העיקרי לחזרת החברות נותר המצב הביטחוני. איומי ירי טילים והתרעות ביטחוניות מקשים על חברות התעופה להחזיר את פעילותן לשגרה. לאחרונה, מטוס של חברת אג'יאן נאלץ להסיט את נתיב טיסתו ללרנקה במקום לנחות בישראל בשל אזעקות, מה שממחיש את האתגרים המעשיים.


בעוד שהתיקון לחוק נועד ליצור תמריץ לחברות לחדש את טיסותיהן לישראל, הצרכנים עלולים להיפגע מהשינוי. נוסעים שטיסותיהם יבוטלו מסיבות ביטחוניות לא יהיו זכאים לפיצוי כספי, ובהיעדר תחרות משמעותית בשוק, מחירי הטיסות צפויים להישאר גבוהים.

קיראו עוד ב"בארץ"


ככל שהזמן חולף, הפערים בתכנון טיסות לעונת הקיץ מתרחבים. חברות התעופה מתכננות את פעילותן חודשים מראש, וכל עוד המצב נותר עמום, הן מתקשות לשלב את ישראל בלוחות הזמנים. עונת הקיץ, המתחילה במרץ, היא קריטית לענף, ובהיעדר התקדמות מהירה, צפויים הנוסעים הישראלים להתמודד עם היצע מוגבל של טיסות ומחירים גבוהים במיוחד.




שאלות ותשובות


"חוק טיבי": מה הוא כולל?

החוק, שנחקק ב-2012, נועד להבטיח פיצוי לנוסעים במקרי עיכוב משמעותי, ביטול טיסה או סירוב העלאה למטוס. בדומה לחקיקה האירופית בתחום, החוק קובע כי חברות התעופה מחויבות לשלם פיצוי כספי לנוסעים שנפגעו, בהתאם למשך העיכוב ומרחק הטיסה.


לדוגמה:

  • נוסע שטיסתו התעכבה מעל 8 שעות בטיסה בינלאומית זכאי לפיצוי של עד 3,000 שקל.
  • במקרה של ביטול טיסה, הנוסעים זכאים להחזר כספי מלא או לטיסה חלופית, בנוסף לפיצוי כספי בהתאם לנסיבות.


מה כולל התיקון לחוק?

התיקון שאושר לאחרונה בוועדת הכלכלה מצמצם את אחריות חברות התעופה במקרים מסוימים. בין היתר, הוא פוטר אותן מתשלום פיצויים במקרי ביטול או עיכוב טיסות בשל נסיבות ביטחוניות, מגביל את חבותן במקרי שיבושים מערכתיים, ומאפשר להן גמישות רבה יותר בניהול פעילותן בישראל.


  1. ביטול או עיכוב טיסה בשל נסיבות ביטחוניות: במקרים של איום ביטחוני או סגירת המרחב האווירי, חברות תעופה לא יחויבו בפיצוי כספי לנוסעים, מעבר להחזר עלות הכרטיס או אספקת טיסה חלופית.
  2. הגבלת החבות: חברות תעופה זרות ייהנו מהקלות נוספות במקרים של שיבושים מערכתיים, למשל בשל מגבלות רגולטוריות או תשתיתיות במדינה.
  3. גמישות בהפעלת טיסות: במקרים מסוימים, תתאפשר לחברות הפסקת פעילות זמנית בישראל ללא תשלום פיצוי, בתנאי שיוכיחו כי מדובר בצעד הנובע מהמצב הביטחוני או מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתן.


למעשה, התיקון מאפשר לחברות תעופה להימנע מפיצויים במקרים של ביטול טיסה שנגרם ממצב ביטחוני או נסיבות חיצוניות, במטרה להקטין את הסיכון הכלכלי שלהן.


למה החברות עדיין לא חוזרות?

שילוב של מצב ביטחוני בלתי יציב, תשתיות שטרם הושלמו כמו טרמינל 1, וסוגיות רגולטוריות ממשיך להרתיע את החברות מחידוש פעילותן.


מה המשמעות לצרכנים?

הצרכנים צפויים להתמודד עם תחרות מצומצמת בשוק, מחירי טיסות גבוהים, וזכויות פיצוי מוגבלות יותר במקרי ביטולי טיסות.


מתי ייפתח טרמינל 1?

הטרמינל צפוי לחדש את פעילותו באפריל 2024, והוא מהווה תנאי מרכזי לחזרתן של חברות לואו-קוסט כדוגמת ריינאייר.


כמה חברות תעופה פועלות כיום בישראל?

כיום פועלות בישראל 27 חברות תעופה בלבד, לעומת כ-90 חברות שפעלו טרם המלחמה.


האם התיקון יוביל לחזרת החברות?

בעוד שהתיקון נועד לסייע בהחזרת החברות, המצב הביטחוני המתמשך והאתגרים בתשתיות ובתכנון עדיין מהווים חסם משמעותי לחזרתן.



תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלון 06/01/2025 11:34
    הגב לתגובה זו
    ביטלה את הפיצוים עודדה פקקים לא נתנה ערבויות לחברות זרות כמו לישראליות משלמת הון לאבטחה של אלעל בשנים של רווח שיא. רב הודות לגברת רקב יריבה ראויה לשר איבוד האוצר.
  • 3.
    העיקר שטורקיש לא תחזור לא צריך את ארדואן אירליינס כאן (ל"ת)
    הקוץ 06/01/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החוק נתפר לצורכי אלעל והבעלים שלה (ל"ת)
    סוד העושק 06/01/2025 05:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה השתנה עד עכשיו גם לא נתנו פיצוי (ל"ת)
    שי 05/01/2025 22:12
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.