צילום: דוברות אל על

למרות תיקון החוק: חברות התעופה הזרות לא חוזרות

חברות התעופה הבינלאומיות לא חוזרות לישראל למרות תיקון "חוק טיבי" - מה החוק, מה התיקון שלו, למה החברות לא חוזרות, מתי הן יחזרו ומי המרוויחה מכך שהן עדיין לא חוזרות?

אדיר בן עמי | 05/01/2025 19:34 (4)

נושאים בכתבה אל על חברות תעופה

חברות התעופה הזרות עדיין לא מתקרבות לישראל. "חוק טיבי" אומנם תוקן, אך האתגרים הביטחוניים נמשכים והחברות דוחות את חזרתן. המרוויחות מכך הן החברות הישראליות, ובעיקר אל על שכבר שנה מאוד דומיננטית בקווים הרווחיים.

למרות השינויים בחוק והקלות לחברות, השמיים לישראל עדיין לא נפתחים מחדש

"חוק טיבי", שנחקק כדי להגן על זכויות הנוסעים במקרה של ביטולי טיסות ועיכובים, עבר לאחרונה תיקון משמעותי. החוק במתכונתו המקורית חייב את חברות התעופה לשלם פיצויים לנוסעים שנפגעו משיבושים בטיסות, אך התיקון החדש מאפשר גמישות גדולה יותר לחברות, בעיקר במקרים של עיכובים וביטולים שנגרמו ממצב ביטחוני. מדובר במהלך שאמור לעודד את חזרתן של החברות הזרות לפעילות בישראל, אבל בינתיים ההשפעה בשטח עדיין לא נראית.

התיקון מאפשר לחברות להימנע מתשלום פיצויים במקרה של שיבושים שמקורם בנסיבות ביטחוניות או רגולטוריות. לדוגמה, אם טיסה מתבטלת בעקבות התרעה ביטחונית, החברה תידרש להחזיר את עלות הכרטיס או להציע טיסה חלופית, אך לא תחויב בפיצוי נוסף. מטרת התיקון היא להקל על החברות מבחינה כלכלית ולצמצם את הסיכון בהפעלת טיסות לישראל, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית.

למרות התקווה שתיקון החוק יעודד את חזרת החברות, רוב חברות התעופה הזרות עדיין מהססות. חברות כדוגמת ריינאייר מדגישות כי המצב הביטחוני, לצד סוגיות תשתית כמו טרמינל 1 שטרם נפתח מחדש, ממשיכים להוות מכשול. ריינאייר, למשל, התנתה את חזרתה לפעילות בישראל בפתיחת הטרמינל, המתוכננת לחודש אפריל.

בעוד שלפני המלחמה פעלו בנמל התעופה בן גוריון קרוב ל-90 חברות תעופה זרות, כיום נותרו רק 27, וגם הן פועלות בהיקף מצומצם. אייר סיישל אומנם הודיעה על חזרתה, אך מדובר בפעילות מוגבלת שאינה משפיעה משמעותית על התחרות או המחירים. אייר פראנס, שהייתה מהמובילות בקידום התיקון לחוק, דווקא בחרה להאריך את השעיית טיסותיה לישראל.

המכשול העיקרי לחזרת החברות נותר המצב הביטחוני. איומי ירי טילים והתרעות ביטחוניות מקשים על חברות התעופה להחזיר את פעילותן לשגרה. לאחרונה, מטוס של חברת אג'יאן נאלץ להסיט את נתיב טיסתו ללרנקה במקום לנחות בישראל בשל אזעקות, מה שממחיש את האתגרים המעשיים.

בעוד שהתיקון לחוק נועד ליצור תמריץ לחברות לחדש את טיסותיהן לישראל, הצרכנים עלולים להיפגע מהשינוי. נוסעים שטיסותיהם יבוטלו מסיבות ביטחוניות לא יהיו זכאים לפיצוי כספי, ובהיעדר תחרות משמעותית בשוק, מחירי הטיסות צפויים להישאר גבוהים.

קיראו עוד ב"בארץ"

ככל שהזמן חולף, הפערים בתכנון טיסות לעונת הקיץ מתרחבים. חברות התעופה מתכננות את פעילותן חודשים מראש, וכל עוד המצב נותר עמום, הן מתקשות לשלב את ישראל בלוחות הזמנים. עונת הקיץ, המתחילה במרץ, היא קריטית לענף, ובהיעדר התקדמות מהירה, צפויים הנוסעים הישראלים להתמודד עם היצע מוגבל של טיסות ומחירים גבוהים במיוחד.

שאלות ותשובות

"חוק טיבי": מה הוא כולל?

החוק, שנחקק ב-2012, נועד להבטיח פיצוי לנוסעים במקרי עיכוב משמעותי, ביטול טיסה או סירוב העלאה למטוס. בדומה לחקיקה האירופית בתחום, החוק קובע כי חברות התעופה מחויבות לשלם פיצוי כספי לנוסעים שנפגעו, בהתאם למשך העיכוב ומרחק הטיסה.

לדוגמה:

נוסע שטיסתו התעכבה מעל 8 שעות בטיסה בינלאומית זכאי לפיצוי של עד 3,000 שקל.
במקרה של ביטול טיסה, הנוסעים זכאים להחזר כספי מלא או לטיסה חלופית, בנוסף לפיצוי כספי בהתאם לנסיבות.

מה כולל התיקון לחוק?

התיקון שאושר לאחרונה בוועדת הכלכלה מצמצם את אחריות חברות התעופה במקרים מסוימים. בין היתר, הוא פוטר אותן מתשלום פיצויים במקרי ביטול או עיכוב טיסות בשל נסיבות ביטחוניות, מגביל את חבותן במקרי שיבושים מערכתיים, ומאפשר להן גמישות רבה יותר בניהול פעילותן בישראל.

ביטול או עיכוב טיסה בשל נסיבות ביטחוניות: במקרים של איום ביטחוני או סגירת המרחב האווירי, חברות תעופה לא יחויבו בפיצוי כספי לנוסעים, מעבר להחזר עלות הכרטיס או אספקת טיסה חלופית.
הגבלת החבות: חברות תעופה זרות ייהנו מהקלות נוספות במקרים של שיבושים מערכתיים, למשל בשל מגבלות רגולטוריות או תשתיתיות במדינה.
גמישות בהפעלת טיסות: במקרים מסוימים, תתאפשר לחברות הפסקת פעילות זמנית בישראל ללא תשלום פיצוי, בתנאי שיוכיחו כי מדובר בצעד הנובע מהמצב הביטחוני או מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתן.

למעשה, התיקון מאפשר לחברות תעופה להימנע מפיצויים במקרים של ביטול טיסה שנגרם ממצב ביטחוני או נסיבות חיצוניות, במטרה להקטין את הסיכון הכלכלי שלהן.

למה החברות עדיין לא חוזרות?

שילוב של מצב ביטחוני בלתי יציב, תשתיות שטרם הושלמו כמו טרמינל 1, וסוגיות רגולטוריות ממשיך להרתיע את החברות מחידוש פעילותן.

מה המשמעות לצרכנים?

הצרכנים צפויים להתמודד עם תחרות מצומצמת בשוק, מחירי טיסות גבוהים, וזכויות פיצוי מוגבלות יותר במקרי ביטולי טיסות.

מתי ייפתח טרמינל 1?

הטרמינל צפוי לחדש את פעילותו באפריל 2024, והוא מהווה תנאי מרכזי לחזרתן של חברות לואו-קוסט כדוגמת ריינאייר.

כמה חברות תעופה פועלות כיום בישראל?

כיום פועלות בישראל 27 חברות תעופה בלבד, לעומת כ-90 חברות שפעלו טרם המלחמה.

האם התיקון יוביל לחזרת החברות?

בעוד שהתיקון נועד לסייע בהחזרת החברות, המצב הביטחוני המתמשך והאתגרים בתשתיות ובתכנון עדיין מהווים חסם משמעותי לחזרתן.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
אלון 06/01/2025 11:34
הגב לתגובה זו
ביטלה את הפיצוים עודדה פקקים לא נתנה ערבויות לחברות זרות כמו לישראליות משלמת הון לאבטחה של אלעל בשנים של רווח שיא. רב הודות לגברת רקב יריבה ראויה לשר איבוד האוצר.
3.
העיקר שטורקיש לא תחזור לא צריך את ארדואן אירליינס כאן (ל"ת)
הקוץ 06/01/2025 09:48
הגב לתגובה זו
2.
החוק נתפר לצורכי אלעל והבעלים שלה (ל"ת)
סוד העושק 06/01/2025 05:25
הגב לתגובה זו
1.
מה השתנה עד עכשיו גם לא נתנו פיצוי (ל"ת)
שי 05/01/2025 22:12
הגב לתגובה זו

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן