למרות תיקון החוק: חברות התעופה הזרות לא חוזרות
חברות התעופה הבינלאומיות לא חוזרות לישראל למרות תיקון "חוק טיבי" - מה החוק, מה התיקון שלו, למה החברות לא חוזרות, מתי הן יחזרו ומי המרוויחה מכך שהן עדיין לא חוזרות?
למרות השינויים בחוק והקלות לחברות, השמיים לישראל עדיין לא נפתחים מחדש
התיקון מאפשר לחברות להימנע מתשלום פיצויים במקרה של שיבושים שמקורם בנסיבות ביטחוניות או רגולטוריות. לדוגמה, אם טיסה מתבטלת בעקבות התרעה ביטחונית, החברה תידרש להחזיר את עלות הכרטיס או להציע טיסה חלופית, אך לא תחויב בפיצוי נוסף. מטרת התיקון היא להקל על החברות מבחינה כלכלית ולצמצם את הסיכון בהפעלת טיסות לישראל, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית.
למרות התקווה שתיקון החוק יעודד את חזרת החברות, רוב חברות התעופה הזרות עדיין מהססות. חברות כדוגמת ריינאייר מדגישות כי המצב הביטחוני, לצד סוגיות תשתית כמו טרמינל 1 שטרם נפתח מחדש, ממשיכים להוות מכשול. ריינאייר, למשל, התנתה את חזרתה לפעילות בישראל בפתיחת הטרמינל, המתוכננת לחודש אפריל.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד שלפני המלחמה פעלו בנמל התעופה בן גוריון קרוב ל-90 חברות תעופה זרות, כיום נותרו רק 27, וגם הן פועלות בהיקף מצומצם. אייר סיישל אומנם הודיעה על חזרתה, אך מדובר בפעילות מוגבלת שאינה משפיעה משמעותית על התחרות או המחירים. אייר פראנס, שהייתה מהמובילות בקידום התיקון לחוק, דווקא בחרה להאריך את השעיית טיסותיה לישראל.
המכשול העיקרי לחזרת החברות נותר המצב הביטחוני. איומי ירי טילים והתרעות ביטחוניות מקשים על חברות התעופה להחזיר את פעילותן לשגרה. לאחרונה, מטוס של חברת אג'יאן נאלץ להסיט את נתיב טיסתו ללרנקה במקום לנחות בישראל בשל אזעקות, מה שממחיש את האתגרים המעשיים.
בעוד שהתיקון לחוק נועד ליצור תמריץ לחברות לחדש את טיסותיהן לישראל, הצרכנים עלולים להיפגע מהשינוי. נוסעים שטיסותיהם יבוטלו מסיבות ביטחוניות לא יהיו זכאים לפיצוי כספי, ובהיעדר תחרות משמעותית בשוק, מחירי הטיסות צפויים להישאר גבוהים.
- ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
ככל שהזמן חולף, הפערים בתכנון טיסות לעונת הקיץ מתרחבים. חברות התעופה מתכננות את פעילותן חודשים מראש, וכל עוד המצב נותר עמום, הן מתקשות לשלב את ישראל בלוחות הזמנים. עונת הקיץ, המתחילה במרץ, היא קריטית לענף, ובהיעדר התקדמות מהירה, צפויים הנוסעים הישראלים להתמודד עם היצע מוגבל של טיסות ומחירים גבוהים במיוחד.
שאלות ותשובות
"חוק טיבי": מה הוא כולל?
החוק, שנחקק ב-2012, נועד להבטיח פיצוי לנוסעים במקרי עיכוב משמעותי, ביטול טיסה או סירוב העלאה למטוס. בדומה לחקיקה האירופית בתחום, החוק קובע כי חברות התעופה מחויבות לשלם פיצוי כספי לנוסעים שנפגעו, בהתאם למשך העיכוב ומרחק הטיסה.
לדוגמה:
- נוסע שטיסתו התעכבה מעל 8 שעות בטיסה בינלאומית זכאי לפיצוי של עד 3,000 שקל.
- במקרה של ביטול טיסה, הנוסעים זכאים להחזר כספי מלא או לטיסה חלופית, בנוסף לפיצוי כספי בהתאם לנסיבות.
מה כולל התיקון לחוק?
התיקון שאושר לאחרונה בוועדת הכלכלה מצמצם את אחריות חברות התעופה במקרים מסוימים. בין היתר, הוא פוטר אותן מתשלום פיצויים במקרי ביטול או עיכוב טיסות בשל נסיבות ביטחוניות, מגביל את חבותן במקרי שיבושים מערכתיים, ומאפשר להן גמישות רבה יותר בניהול פעילותן בישראל.
- ביטול או עיכוב טיסה בשל נסיבות ביטחוניות: במקרים של איום ביטחוני או סגירת המרחב האווירי, חברות תעופה לא יחויבו בפיצוי כספי לנוסעים, מעבר להחזר עלות הכרטיס או אספקת טיסה חלופית.
- הגבלת החבות: חברות תעופה זרות ייהנו מהקלות נוספות במקרים של שיבושים מערכתיים, למשל בשל מגבלות רגולטוריות או תשתיתיות במדינה.
- גמישות בהפעלת טיסות: במקרים מסוימים, תתאפשר לחברות הפסקת פעילות זמנית בישראל ללא תשלום פיצוי, בתנאי שיוכיחו כי מדובר בצעד הנובע מהמצב הביטחוני או מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתן.
למעשה, התיקון מאפשר לחברות תעופה להימנע מפיצויים במקרים של ביטול טיסה שנגרם ממצב ביטחוני או נסיבות חיצוניות, במטרה להקטין את הסיכון הכלכלי שלהן.
למה החברות עדיין לא חוזרות?
שילוב של מצב ביטחוני בלתי יציב, תשתיות שטרם הושלמו כמו טרמינל 1, וסוגיות רגולטוריות ממשיך להרתיע את החברות מחידוש פעילותן.
מה המשמעות לצרכנים?
הצרכנים צפויים להתמודד עם תחרות מצומצמת בשוק, מחירי טיסות גבוהים, וזכויות פיצוי מוגבלות יותר במקרי ביטולי טיסות.
מתי ייפתח טרמינל 1?
הטרמינל צפוי לחדש את פעילותו באפריל 2024, והוא מהווה תנאי מרכזי לחזרתן של חברות לואו-קוסט כדוגמת ריינאייר.
כמה חברות תעופה פועלות כיום בישראל?
כיום פועלות בישראל 27 חברות תעופה בלבד, לעומת כ-90 חברות שפעלו טרם המלחמה.
האם התיקון יוביל לחזרת החברות?
- 4.אלון 06/01/2025 11:34הגב לתגובה זוביטלה את הפיצוים עודדה פקקים לא נתנה ערבויות לחברות זרות כמו לישראליות משלמת הון לאבטחה של אלעל בשנים של רווח שיא. רב הודות לגברת רקב יריבה ראויה לשר איבוד האוצר.
- 3.העיקר שטורקיש לא תחזור לא צריך את ארדואן אירליינס כאן (ל"ת)הקוץ 06/01/2025 09:48הגב לתגובה זו
- 2.החוק נתפר לצורכי אלעל והבעלים שלה (ל"ת)סוד העושק 06/01/2025 05:25הגב לתגובה זו
- 1.מה השתנה עד עכשיו גם לא נתנו פיצוי (ל"ת)שי 05/01/2025 22:12הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
