חוזה גדול לחברת ביו-ויו: הזמנה בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל מלקוח בארצות הברית
חברת ביו ויו, העוסקת במחקר ופיתוח, שיווק ומכירה של מערכות ממוחשבות לזיהוי תאים חריגים במגוון תחומים, ובפיתוח בדיקות חדשות לגילוי סרטן, הודיעה היום, כי קיבלה הזמנה בהיקף של למעלה מ- 1.5 מיליון שקלים מלקוח יחיד בארה"ב.
עפר שפירא, מנכ"ל חברת ביו-ויו, ציין, כי הוא שמח על קבלת ההזמנה וכי הוא רואה בכך המשך הבעת אמון במוצרי החברה ובטכנולוגיה שלה.
שפירא הוסיף ואמר, כי החברה סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2008 עם גידול בהכנסות ממכירת מוצריה בהשוואה לרבעונים קודמים השנה, הצליחה להקטין את הפסדיה ולשמור על היותה אחת מהחברות המובילות בשוק בו היא פועלת. כמו כן, בחודשיים האחרונים השתתפה החברה בשני כנסים, בהם הובעה התעניינות במוצרי החברה ובשיתופי פעולה אפשריים עם החברה מצד לקוחות פוטנציאליים וגורמים נוספים.
החברה לא זיהתה שינוי מהותי באופי והיקף פעילותה או שינוי בהתעניינות מצד לקוחות פוטנציאליים, שיש בהם כדי לגרום לשינוי בתכניותיה, לעומת תקופות שקדמו לפרוץ המשבר הפיננסי העולמי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
