נציגי מדינות הG-7 יפגשו היום ומחר בוושינגטון: "קובעי המדיניות העולמית נמצאים עם גבם לקיר"
שרי אוצר ונציגי בנקים מרכזיים של שבע המדינות המתועשות בעולם יפגשו בסופ"ש בוושינגטון, בעוד השווקים כורעים תחת חוסר הביטחון שמפגינים המשקיעים בעקבות החששות מקריסת המערכת הפיננסית, וכניסה למיתון עולמי.
כשבפניהם אחת התחזיות הגרועות בשנים האחרונות, הנציגים מגיעים לוושינגטון ללא אסטרטגייה כוללת ומוגדרת אותה מחפשים המשקיעים, ובכך עולה הסיכון להתפתחויות שליליות נוספות במערבולת הפיננסית.
אחת האפשרויות בהן תדון הקבוצה היא הצעתו של שר האוצר של בריטניה, אליסטר דארלינג, המהווה בעצם הרחבה של התוכנית המיושמת בבריטניה לזירה הבינלאומית. לפי התוכנית המוצעת, שלא נשללה עדיין מצידו של שר האוצר האמריקני הנרי פולסון, המדינות יעמידו ערבויות לחובות הבנקים, ובכך יאפשרו להם לנהל את עסקותיהם בצורה תקינה.
שלשום, יומיים לפני הפגישה, הכריזו בנקים מרכזיים בעולם, בצעד מתואם חסר תקדים, על הורדת ריבית בו זמנית של 0.5%. אפילו מהלך זה, שהצטרף לחבילות סיוע ותוכניות הצלה ברחבי העולם לא הצליח לעצור את השווקים מנפילות. אתמול נפל מדד הדאו ג'ונס אל מתחת ל-9,000 הנקודות, לראשונה מאז 2003.
"קובעי המדיניות העולמית נמצאים כעת עם גבם אל הקיר - אין להם לאן לברוח או להתחבא" אמר מרקו אנונזיטה, כלכלן בכיר ב'יוניקרדיט' מלונדון לבלומברג. "אין לזלזל באופן שבו הם יחזירו מלחמה עכשיו", הוסיף.
זו הפעם הראשונה שהנציגים מארה"ב, יפן, גרמניה, בריטניה, צרפת קנדה ואיטליה נפגשים בפורום זה מאז התגברות המשבר העולמי בחודש שעבר, כשפרץ את גבולות ארה"ב, והתפשט לשווקי העולם.
קרן המטבע הבינלאומית, שהפעילה את מנגנון חירום למתן סיוע למדינות הנמצאות במשבר, ניהל דיונים אתמול עם 'פורום היציבות הפיננסית', יחד עם נציגים מ-27 מדינות. בהובלתו של פולסון, דנו הנציגים בפעולות שניתן לנקוט בזירה העולמית.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
