בוושינגטון הולכים עד הסוף: ארה"ב שוקלת לבטח את כל הפקדונות בבנקים
ארה"ב שוקלת שני צעדים דרמטיים לתיקון השווקים הפיננסיים החולים. הבוקר פירסם ה'וול סטריט ג'ורנל' כי נשקלת אפשרות של ביטוח פקדונות הבנקים, לצד מתן ערבות לחובות הבנקים, חובות של מיליארדי דולרים.
במידה ותוכניות אלו יבשילו, צעדים אלו יהיו ההתערבות הנרחבת ביותר במערכת הפיננסית, בנסיון נוסף של הממשל לחילוץ המערכת מהסערה אליה נקלעה.
בתוך כך, שרי אוצר ונציגים בכירים מבנקים מרכזיים בשבע המדינות המתועשות בעולם יפגשו היום ומחר בוושינגטון בכוונה לדון בהצעתה של ממשלת בריטניה לתמיכה בבנקים, זאת לאחר שהבעיות בשוק האשראי מתרבות, והמשבר מתרחב לכלכלה העולמית כולה.
בשבוע האחרון הכריזה בריטניה על תוכנית, המוצעת כעת לחברות ה-G-7, לפיה הממשלה הבריטית תעמיד 250 מיליארד פאונד (432 מיליארד דולרים) כערבות לחובות הבנקים. כעת, הצעתה של ממשלת בריטניה להרחיב התוכנית למדינות נוספות מתקבלת בהתלהבות ובתמיכה בוול סטריט, ולפי הדיווח, מקורות מוסרים כי הממשל האמריקני שוקל את האפשרות.
דובר הבית הלבן, טוני פראטו, אמר כי ארה"ב "בוחנת את הרעיון ודנה בו עם עמיתיה הבריטיים." מטרת המהלך לביטוח פקדונות בנקים, שנמצא עוד בשלב הדיונים, יהיה למנוע משיכת כספים נוספת מהמוסדות הפיננסיים, כולל בנקים קטנים או אזוריים הנמצאים תחת לחץ אדיר של לקוחות מודאגים.
בשבועות האחרונים משכו לקוחות הבנקים כספים רבים גם ממוסדות עמידים ובריאים, תחת שמניחים כי הממשל יבטח רק הפקדונות בבנקים הגדולים במקרה של קריסה של אחד מהם, כפי שקרה בתקופה האחרונה.
עוד לא ברור האם אחת מהתוכניות אכן תצא לפועל. בכירים בממשל משתדלים להוריד הציפיות לגבי הודעה דרמטית במהלך סוף השבוע, אך עם המשכות המשבר והנפילות בבורסות גובר גם הלחץ על הנשיא בוש למציאת פתרון, מעבר לתוכנית הסיוע בת 700 מיליארד הדולרים, שאושרה לאחרונה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
