מניית פולקסווגן "הרוויחה" מקריסת ליהמן ברדרס: זינקה בשיעור של 156% מתחילת השנה

מניית ענקית הרכב האירופית הייתה אתמול מבין 4 המניות היחידות ב-Stoxx 600 שעלו. החברה עקפה את טויוטה והינה עת יצרנית הרכב הגדולה בעולם מבחינת שווי שוק
יונתן גורודישר |

בעוד השווקים בעולם נעים מירידות תלולות לעליות זהירות, ושוב לירידות, מניותיה של חברת הרכב הגדולה באירופה, פולקסווגן, הן בעלות הביצועים הטובים ביותר ביבשת. ברקע למפולות בשווקים, נראה כי החברה הרוויחה מאסטרטגיות מכירה בחסר של קרנות גידור, ומנפילת הבנק האמריקני ליהמן ברדרס.

פולקסווגן, בעלת המותג אאודי, עקפה את טויוטה והיא כרגע יצרנית המכוניות הגדולה בעולם לפי שווי שוק. מתחילת השנה מניית פולקסווגן עלתה ב-156%, כשאתמול הוסיפה 5.2% והייתה בין ארבע החברות היחידות במדד ה-Dow Jones Stoxx 600 האירופי שעלו, בעוד שהמדד נפל בשיעור החד ביותר מאז 1987. אתמול, אגב, נפלו הבורסות המרכזיות באירופה ביותר מ-7%.

נציין, כי האנליסטים המסקרים את פולקסווגן צופים שצמיחת הרווחים של החברה תיפול ל-1% בשנת 2009, לאחר צמיחה של 17% השנה. לעומת זאת, עובדה שתרמה כנראה לעלייה בערכה של המנייה הייתה דווקא ביצוע שורטים ("מכירה בחסר") על מניית פולקסווגן בהערכה כי זו תאבד מערכה בעקבות תוכניתה של פורשה, בעלת 35.1% ממניות פולקסווגן, להגדיל את אחזקותיה אל מעל ל-50%.

"מכירה בחסר" הינה פעולה בה משקיעים או סוחרים לווים מנייה מבעליה, ואז מוכרים אותה בשוק בתקווה שמחירה ירד והם יוכלו לקנות אותה חזרה במחיר נמוך יותר, ולהרוויח את ההפרש. "שורט סקוויז" הינו מצב בו משקיע לקח פוזיציית שורט (ביצע מכירה בחסר), אך בעקבות סיבות כלשהן הוא לא יכול להחזיר את המנייה לבעליה, ועל כן הוא נאלץ להתכסות ולרכוש את המנייה, הדבר יוצר לחץ של ביקושים על המנייה ודוחף אותה מעלה.

מדיווח ברשת בלומברג נמסר כי שלושה מקורות שונים ואנונימיים בתחום ההלוואות אישרו כי קריסת הבנק ליהמן ברדרס, שהלווה את מניות פולקסווגן לשחקני שורט, תרמה לעליית הערך במנייה. למשקיעים שלוו את המניות מהבנק הכושל, במטרה לבצע מכירה בחסר, לא היה למי להחזיר את המנייה לאחר שליהמן נפל, ונאלצו לבצע "שורט סקוויז", ובכך, כאמור, גבר הביקוש למנייה, והיא נסקה מעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".