לאחר יומיים של הפסקות מסחר ברוסיה: שר האוצר במדינה הורה שלא לחדשו
שר האוצר של ארה"ב, הנרי פולסון, ועמיתו הרוסי, אלכסיי קודרין, דנו כיצד ניתן לייצב את שווקי ארצם, זאת בעקבות הנפילות בבורסות בוול סטריט אמש, והפסקות המסחר ביומיים האחרונים ואי פתיחתו היום.
בהתייחסות למגעים, התבטא פולסון ואמר שהפוליטיקה והחיכוכים בין המעצמות אינה מכתיבה לפדרל ריזרב ולמשרד האוצר האמריקאי את התיאומים הפיננסיים עם רוסיה, כך לפי רשת בלומברג. עוד נמסר כי שרי האוצר דנו ב"סימפטומטים של המשבר" בשווקים. מהממשל הרוסי נמסר כי שיחת הטלפון שהתקיימה אמש הייתה יוזמה אמריקנית.
המסחר בבורסות הגדולות ברוסיה הושעו זה היום השני ברציפות בהוראת שר האוצר הרוסי קודרין, שהורה ללשכת המסחר בארצו לעכב את חידושו, כך לפי הסוכנות AP שציטטה סוכנויות חדשות רוסיות. הירידות החדות מתחילת השבוע בערכי המניות ברוסיה הגבירו החששות בציבור מפני חזרה על "משבר הרובל" ב-98'.
נזכיר כי אתמול בצהריים (שעון מוסקבה) הופסק המסחר בבורסות המרכזיות ברוסיה, בעקבות הירידות החדות. מדד ה-Micex צלל אתמול ב-10%, בעוד שבפתיחה הראה על אופטימיות כשזינק ב-7.6%. ביום שלישי השבוע המדד נפל ב-17%, הירידה הגדולה ביותר לפחות מאז שנת 2001.
בתוך כך, האג"חים הממשלתיים ברוסיה צנחו לשפל של 4 שנים, ונראה כי הזרמת 44 מיליארדי הדולרים ע"י הממשל הרוסי לשלושת הבנקים, לא מצליחה אפילו להאט את המשבר החמור ביותר במדינה מאז המשבר ב-1998.
ברוסיה קיימים כרגע יותר מ-1200 בנקים, כשחלקם מתקשים לקבל תמיכה מהממשל מכיוון שאינם מסוגלים לספק אג"חים או ערבויות לבנק המרכזי. ריצ'ארד היינסוורת', מנהל בכיר ב- RusRatin, בנק וחברת דירוג עצמאית ברוסיה, אמר בראיון לרשת בלומברג כי: "לבנק המרכזי אין יכולת להלוות כספים לבנקים שלא מסוגלים להציג ערבויות."
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
