ליהמן ברדרס על הקשר בין הסחורות לצמיחה העולמית: שנות ה-80 לעומת היום
סקטורים שונים בשוק הסחורות העולמי הגיעו לאחרונה לרמת מחירים הדומה לזו שנצפתה בשנות השמונים המוקדמות כשתשע הסחורות החשובות בשוק הסחורות העולמי מהוות כ- 10% מכלל התמ"ג העולמי, מצב הדומה לזה שהיה בתחילת שנות השמונים.
בליהמן ברדרס טוענים שהיחס הישר בין מחירי הסחורות לצמיחה העולמית, ניתק במהלך 2007, והתחדש שוב במהלך החודשים האחרונים של השנה עם הירידה בקצב הצמיחה העולמי. זאת אולי עדות כי אכן הייתה בועה זמנית בשוק הסחורות, כלומר מצב שבו המחירים הריאליים של הסחורות התנתקו מקצב הצמיחה העולמי.
האנליסט איאן סקוט, ממחלקת המאקרו הגלובלית של ליהמן ברדרס כותב בסקירתו: מתוך הנחה ששוק הסחורות ימשיך בהאטה, הציפיות לעתיד הקרוב אינן מזהירות, עובדה הגורמת לנו לא לשנות את עמדתנו ה'ניטראלית' בסקטור הנפט, בעוד שבסקטור חומרי הגלם עמדתנו היא 'משקל חסר'.
עוד מוסיף האנליסט איאן סקוט, כי מצב שוק הסחורות מקביל למצבו בתחילת שנות השמונים. זאת תוך שהוא מציין את שלושת הסקטורים שהכי משפיעים על שוק הסחורות: נפט, מחצבים ומתכות. אלו הראו שינוי מגמה רגע לפני שהגיעו לשיאים בהם היו בשנות השמונים.
מניתוח של המצב כיום טוענים האנליסטים כי במידה ומחירי הנפט שהגיעו הקיץ לשיא של 148 דולר לחבית היו נשארים ברמה זו, ההוצאות על הזהב השחור היו מהוות כ-6.5% מהתמ"ג העולמי, בדומה למצב בשנות השמונים.
בליהמן ברדרס מציינים שלא רק הנפט מעיד על מגמה זו, אלא גם סחורות אחרות הגיעו ליחסי מסחר דומים לאלו שבשנות השמונים: ההוצאות על תשע הסחורות הכי "פופולריות" מהוות 10.3% מהתמ"ג העולמי, כשבשנות השמונים שינוי המגמה נעשה לאחר שהסחורות היוו 9.6% מהתמ"ג העולמי.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
