"מגה בעיר": רשת דיסקאונט שכונתית מבית רבוע כחול

הרשת הקמעונאית השניה בגודלה מובילה את המהלך האסטרטגי לפיו למעלה מ-100 סניפי "סופר סנטר" השכונתיים יוסבו לסניפי "מגה" ומציעה מחירים נמוכים, לדבריה, בכ-15% מרשתות עירוניות מתחרות
אפרת אדיר |

רשת הריבוע הכחול מחזקת את התחרות בשכונות מגורים מול הסופרמרקטים השכונתיים ויוצאת במהלך אסטרטגי חדש שנועד למשוך לקוחות באמצעות מחירים אטרקטיביים למוצרים מובילים.

במסגרת המהלך, יוסבו למעלה מ-100 סניפי "סופר סנטר" השכונתיים לסניפי "מגה" אשר ימותגו תחת השם: "מגה בעיר". לדברי הנהלת הרבוע הכחול, הרשת תהיה רשת דיסקאונט שכונתית בפריסה ארצית ותמכור מוצרים מובילים במחירי תחרות הנמוכים בכ-15% מהרשתות העירוניות המתחרות. המחירים , לדבריה, יהיו קרובים לרמות המחיר בסניפי הדיסקאונט שמחוץ לעיר, דבר שיגביר את התחרות מולם.

עוד לדברי ההנהלה, המהלך נועד לתת מענה זול ונוח להתחזקות המבנה הקהילתי והפורמטים השכונתיים בכל רחבי הארץ וכן על מנת ליישר קו עם מגמה צרכנית עולמית ששמה דגש על נוחיות הצרכנים החוזרים לקנות מתחת לבית.

שינויים נוספים שתעבור רשת "מגה בעיר" הם הרחבת קטגוריות של חומרי ניקוי, טואלטיקה, מארזי שתייה ומארזי ענק וכן העמקת המגוון במחלקות הטריות והבריאות וכן המזון האורגני באמצעות רשת "עדן טבע מרקט" אותה רכשה הרבוע הכחול לאחרונה.

תחילתה של רשת "סופר סנטר" השכונתית בשנת 2004, כאשר הרבוע הכחול הצליחה להביא תוך שנתיים וחצי את הסניפים תחת "סופר סנטר" לגידולי פדיון, גידולי סל, גידולים ברכישת סלים גדולים וגידולי מחלקות טריות. זאת, ללא טיפול מהותי בפרמטר המחיר.

אולם, ממחקרים שערכה הרשת נמצא כי המחיר עדיין מהווה חסם מרכזי להגברת קניות בסניף בשכונה ומכאן היציאה למהלך האסטרטגי של הורדת מחירים בסניפים שכונתיים וצמצום דרסטי של פערי המחירים מול סניפי ה"הארד דיסקאונט" מחוץ לעיר.

משרד הפרסום והיח"צ "שטרית מדיה גרופ" אשר מלווה את הטיפול ברשת הרבוע הכחול, קיבל לידיו גם את הטיפול במהלך האסטרטגי החדש. לדברי רות שטרית, בעלת המשרד: "אנו גאים להוביל מהלך אסטרטגי בהיקף כה גדול. קיבלנו את הטיפול בזכות המהלכים הקודמים שהובלנו, ואנו מאמינים שהמהלך הנוכחי יבנה מותג חזק שיוביל את שוק הקמעונאות בהצלחה עוד שנים רבות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.