ועדת הכלכלה אישרה את כניסת YES לתחום ה-VOD

התקבלה הצעת המועצה לכבלים ולווין לחייב את מפעילי ה-VOD להשקיע בהפקות מקומיות; הצעת החוק תאושר ביום רביעי הקרוב

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הבוקר את התיקון לחוק שהציע משרד התקשורת בעניין מדיניות ההסדרה בנושא ה-VOD (שירותי וידיאו על-פי דרישה), לקראת הגשתו לקריאה שנייה ושלישית.

במהלך הדיון - ובעקבות פניות של ארגוני המפיקים והתסריטאית אל ח"כ גלעד ארדן, יו"ר הוועדה - ביקשה המועצה לשידורי כבלים ולווין להטיל חובה להשקיע בתוכן ישראלי מקורי. הצעת המועצה התקבלה, תזכיר החוק תוקן והוא כולל חובה להשקיע עד 4 אחוזים מההכנסות של בעל הרישיון החדש בהפקות מקומיות. מהמועצה נמסר כי "התיקון נועד להבטיח ששחקנים חדשים וטכנולוגיות חדשות יצעדו קדימה יחד עם ההפקה המקומית הישראלית, כשהמטרה המרכזית היא שלמנויי המפעילים החדשים של ה-VOD יוצע תוכן ישראלי חדש".

הצעת החוק - שתעלה לקריאות בכנסת כבר ביום רביעי השבוע - תאפשר לכל מפעיל, ובין היתר גם לחברת Yes, להצטרף למפעילות ה-VOD על גבי תשתית רחבת פס ADSL. כיום נהנים משירותי VOD רק לקוחות HOT.

בין מתנגדי ההצעה בלטה עו"ד הדס פלד, נציגת זכיינית ערוץ 2 רשת, שטענה כי ההצעה מטילה על בעלי הבעלויות הצולבות מגבלות להשתתף כשחקן באספקת שידורי ה-VOD. "זה בלתי מידתי ומהווה פגיעה בחופש העיסוק", טענה, "אנחנו משקיעים ביצירה מקורית, והשקעות אלו אמורות לחזור אלינו. למה לא מאפשרים לנו להיות בעצמנו ספקי שירות כזה בשעה שהוא פתוח לכולם?". עו"ד פלד ביקשה לבטל את המניעה הגורפת מזכייני ערוץ 2 ו-10 ולהעניק לשר את הסמכות לשקול אם לאפשר להם להשתתף.

עו"ד צבי האוזר, נציג בלוקבסטר שהצהירה על כוונתה להיכנס לתחום, התיחס לשאלת העניין הצרכני באומרו כי "ההצעה מלאת כוונות טובות אבל לא עומדת במטרה. מודל השכרת הסרטים נהיה פחות רלוונטי בעידן הדיגיטלי וברור שנצטרך להיכנס לשוק ה-VOD, אך אם לא נותנים לנו את האפשרות להציע לצד ה-VOD גם יכולת לשדר את הערוצים הפתוחים, זה הופך למעשה את yes ו-HOT למפעילות יחידות של שירות זה, ואין כאן למעשה כל פתיחה של השוק לתחרות".

דוד קמיניץ, מנכ"ל HOT, טען כי "זהו חוק שמטיב אך ורק עם yes ומאפשר לה ליהפך בנוסף ללווין גם לחברת כבלים. הכניסה של yes ושימושה בתשתית ה-ADSL שלנו תפגע קשות בתחרות שאנו מנהלים מול המונופול של בזק על שוק הטלפוניה".

משרד התקשורת: "המהלך יגביר את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית לטובת צרכני המדיה. לתחרות בשוק ה-VOD היבט צרכני מובהק, מכיוון שהיא תאפשר לצרכן בישראל אפשרות בחירה בין החברות מחד, וקבלת שירותי תוכן טובים יותר מאידך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.