"הכנסת כרטיס חכם לתחבורה הציבורית היא בבחינת מהפכה - וחבל מאוד שהיא מתעכבת"
הכנסת הכרטיס החכם לתחבורה הציבורית היא בבחינת מהפכה, שחבל שהיא מתעכבת", כך אמר ויקטור אררה, יועץ ומנכ"ל חברת Smart e-moon, ברב שיח בנושא תחבורה שערכה מערכת ThePeopleלקראת כנס World eGOV, שייערך ביום חמישי הקרוב במרכז הכנסים אבניו בקרית שדה התעופה. לדברי אררה, הכרטיסים החכמים נמצאים כבר במגזרי תעשיה רבים, דוגמת חברות תעופה וחברות ביטוח, והם מאפשרים ללקוחות של אותן חברות לקבל שירות יעיל ומשופר.
אררה תיאר את אבני הדרך בהכנסת כרטיס חכם לתחבורה הציבורית: בשנת 2001 החליטה הממשלה על הצורך לצייד את הנוסעים בכרטיס חכם משולב, שלא יהיה עם תלות במפעיל. ביוני 2002 הוציאו משרד האוצר והתחבורה RFI למסלקה של הכרטיסים. לאחר מכן, ציין אררה, חשש משרד התחבורה שהמפעילים יתקדמו בעצמם למימוש כרטיס חכם, ואז תיווצר מציאות בה לא יהיה קשר בין המערכות השונות - מה שבסופו של דבר קרה בפועל.
לבסוף, אמר, לאחר חיפושים, הוחלט לאמץ את טכנולוגית קליפסו, שתהווה תקן בתחום. ב-2004 החל פיילוט של קליפסו בחברת קווים בעפולה, וכיום חברת דן סיימה לשדרג את מערכותיה לקליפסו. אררה הוסיף, כי רכבת ישראל נמצאת בעיצומו של מכרז בתחום.
לדברי אררה, "דרושה התארגנות של מפעילים, ליצירת מסלקה משותפת, כאשר המועמד הטבעי לכך - משרד התחבורה - אינו יכול להיות בעל המסלקה בשל היותו הרגולטור". בסופו של דבר, סיכם אררה, לנוסעי התחבורה הציבורית בארץ יהיה כרטיס חכם אישי, אחיד ומשולב - שכל שיידרש הוא רק לטעון אותו בכסף.
להשלים - לא להתחרות
יהושוע (איגור) פורמן, מנמ"ר הרכבת, אמר כי במדינות אחרות בהן הוחלט על הנהגת כרטיס חכם, עוד בטרם נעשה המימוש הטכנולוגי, הוחלט על עבודה משותפת בין חברות הרכבות וחברות האוטובוסים. זאת, על מנת להביא תועלת לנוסעים, ולחסוך את הרכישה הכפולה של כרטיסים בשני אמצעי התחבורה. "בכל העולם, אמצעי התחבורה השונים אינם מתחרים זה בזה - אלא משלימים האחד את השני", אמר פורמן, "התחרות האמיתית היא מול כלי הרכב הפרטיים. הרכבת לא יכולה להתקיים ללא סביבת אוטובוסים התומכת בה".
פורמן אמר, כי לרכבת ישראל יש בכל 43 התחנות שלה, מערכת כרטוס אוטומטית עם בקרת כניסה ויציאה , וכן מכונות לקריאת הכרטיסים - כבר מאז שנת 1992. פורמן ציין כי תפעול המערכות הללו הוא יקר, ולכן חשוב לממשן במשותף. חיסכון נוסף, ציין הוא בכך שחלוקת העומסים על הקופאיות תהיה טובה יותר. המטרה, הדגיש, היא להביא לשילוב תחבורתי אמיתי.
העתיד, אמר פורמן, הוא שאכן תהיה מערכת כירטוס משותפת שכזו בין אמצעי התחבורה השונים, אלא שהדבר ייקח עוד זמן מה. לדבריו, המערכת החדשה תוטמע על ידי הרכבת עד אמצע שנת 2009, והיא תיושם ב-75 תחנות, בעלות - שכבר תוקצבה - של מאות מיליוני שקלים. הוא סיים בציינו כי המידע המגיע מהמערכות, נדרש להיות אמין, על גבי מערכות חזקות וזאת על מנת לדעת במדויק את פרטי המשתמשים - כמה נסעו וכמה שילמו - "והדבר אינו פשוט כלל".
להפסיק עם הנייר
מיכה פסט, מנמ"ר דן, אמר כי החברה נמצאת בעיצומו של תהליך אינטנסיבי להרמת מערכת כירטוס חדשה בחברה. לדברי פסט, "הכרטיס החכם מחייב מפעילים להפסיק לעבוד עם כרטיסי הנייר הבודדים. הדבר יוצר בעיות, לדוגמה מה קורה עם ביטול חוזה של נוסע שעלה בטעות ליעד לא נכון וחפץ לרדת. בעיות אחרות הן בשל הצורך להוכיח מכירה , או ביטול של חוזה".
פסט אמר כי יש לחברה מערכת כירטוס מגנטי, שנמצאת באוויר מאז שנת 1994, שמטרתה לצמצם את החיכוכים בין נוסעים ונהגים, ובכך להעלות את רמת השירות שמקבלים הנוסעים. בהתייחסו למערכת הכרטיס החכם המשולבת, אמר פסט כי יש למצוא פתרון למצב בו נוסע רוכש כרטיס באגד, עלה על אוטובוס דן ומשם המשיך לרכבת. "לא מספיק שנוסע עולה עם כרטיס חכם", אמר, "הבעיה אינה טכנולוגיה, הטכנולוגיה רק מציפה בעיות שנחבאו במשך שנים. המטרה היא להגיע למצב בו לנוסע תהיה כתובת במקרה תקלות".
פסט ציין כי דן התחייבה בפני הממשלה להפסיק את מכירת כרטיסי הנייר בספטמבר 2009, וכי המערכת של דן צפויה לעלות לאוויר בינואר 2008, ללא יישום כרטיס חכם. המערכת עם היישום של הכרטיס החכם תעלה לאוויר באפריל 2008. עלות המערכת של דן, אמר היא 46 מיליון שקלים ל-15 שנים. הוא סיכם בציינו כי הקמת מרכז שירות ומרכז הסליקה תיעשה עד מועד זה - אם לא במשותף על ידי כל ארגוני התחבורה, אז תיעשה עצמאית על ידי דן.
יהודה ברזל, מנהל טכנולוגיות בחברת קווים, אמר כי לקראת סוף חודש יולי השנה, החברה תעלה כרטיס חכם מלא, כולל האפשרות לטעינתו, וכי החברה מתחילה לפרוש עמדות טעינה בגוש דן. הוא ציין כי כבר כיום החברה עובדת באזור עפולה עם כרטיס חכם. לדברי ברזל, הטעינה של הכרטיסים תיעשה בשלב הראשון באוטובוסים, כאשר הגיבוי ייעשה באמצעות עמדות כרטיסי אשראי. הוא ציין כי הכרטיס של החברה מהווה בבחינת "ארנק אלקטרוני", כאשר לנוסע נקבעת התאמה אישית ובהתאם - נעשית טעינת הכרטיס. הוא סיים בציינו כי קווים מסיעה כ-36 מיליוני נוסעים בשנה, וכי עלות מערכת הכרטיס החכם שמוטמעת בחברה עומדת על מיליוני שקלים.
תומר קרני, מנהל הטכנולוגיות בחברת מטרופולין, אמר כי החברה מפעילה 30 קווים בינעירוניים מהמרכז לדרום הארץ, לה כ-100 אוטובוסים והיא פועלת החל מתחילת 2002. הכרטיס החכם בחברה אמר, פועל כבר מסוף שנת 2002, והוא אינו כולל היבט פרסונליזציה. הוא הוסיף כי בימים אלה החברה חתמה על הסכם עם הממשלה להסבת המערכת לקליפסו – תהליך שצפוי לקרות בחודשים הקרובים. הוא ציין כי הכרטיס החכם, בתצורתו הנוכחית, אינו משקף פרסונליזציה, והוסיף כי זו צריכה להיעשות באופן מרוכז בין החברות.
אררה חתם את רב השיח, ואמר כי נדרש לעשות תחשיב נכון לגבי כל ההיבטים של תפעול הכרטיס החכם, כמו גם ליישם את הטכנולוגיה בצורה המיטבית.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?