"אני מודאג שמא עוד עשור לא תהיה תעשיית היי-טק בישראל"

בראיון ל-The People לקראת כנס רעננה, שייערך בשבוע הבא, אומר ינקי מרגלית, מנכ"ל אלדין, כי "המדינה לא תמיד מאפשרת להיי-טק לפרוח פה, ומצב זה, עם עוד כמה גורמים, עלול להביא לכך שבעוד כעשור לא תהיה בישראל תעשיית היי-טק"
יוסי הטוני |

"המדינה לא תמיד מאפשרת להיי-טק לפרוח פה, ומצב זה, עם עוד כמה גורמים עלול להביא לכך שבעוד כעשור לא תהיה בישראל תעשיית היי-טק. זה מאד מדאיג אותי", כך אומר ל-The People מנכ"ל ומייסד אלדין, ינקי מרגלית, שצפוי לנאום בחריפות בשבוע הבא בכנס רעננה למדיניות היי-טק לאומית. "יש לחשש הסביר שלי כמה סיבות. הראשונה, נובעת מההתנהגות של סטארט-אפים, ההופכים לחברות. הם לא פועלים תוך ראייה ארוכת טווח", אומר מרגלית.

לדבריו, "אנו, היזמים, אין לנו שאיפות ארוכות טווח, בעלות אורך נשימה. אנו לא תמיד שואפים ליצור תנאים אשר מאפשרים ליצור, בנחת, חברות בינלאומיות משמעותיות. לבנות חברה שכזו, זהו תהליך שלוקח זמן ועשוי לארוך עשר, עשרים שנים. אנו 'קצרים' בזמנים, וזה גודע את היכולת לצמוח ולהתפתח כיאות. כולם מסתכלים רק על האקזיט העתידי - שיהיה כמה שיותר מהר".

"סיבה נוספת", אומר מרגלית, "היא האיומים וההזדמנויות שאני רואה בשווקים שונים בעולם, דוגמת הודו, סין אירופה וארה"ב. המציאות העולמית משתנה, ואם אנו לא נשכיל להשתנות בעקבות מציאות דינמית זו - אזי ניעלם, ולא תהיה פה כלל תעשיית היי-טק מקומית. הסיבה השלישית, קשורה לתשתיות במובנן הרחב. המדינה כמדינה, והממשלה - לא תמיד מסוגלת לתת להיי-טק לפרוח פה. זה מתחיל מהיעדר תהליך שלום, המאפשר יצירת אווירה טובה לשגשוג כלכלי בכלל ושל ההיי-טק בפרט, ממשיך בתשתיות תקשורת ותשתיות פיסיות, דוגמת כבישים ועורקי תחבורה לא פקוקים".

אז מה נדרש על מנת לשנות ולשפר את המצב?

"ברמת היזמים יש לעודד יזמות ארוכת טווח, לעודד חברות לקחת אוויר לנשימה. אינני מפנה את הטענות בהיבט זה לאף אחד, למעט לעצמנו - חשוב ליצור חברות שמביטות רחוק. אינני רוצה לדבר על אלדין, אבל בהחלט אפשר לקחת כדוגמה מדהימה, את צ'ק פוינט, כמודל לחברה אשר רצה לטווח ארוך, חושבת הרבה קדימה, לא מסתכלת רק על ה'כאן ועכשיו'.

הבנתי שיש שמועות ש-ECI הולכת להימכר. אם זה נכון, אז לא תישארנה בארץ עוד הרבה חברות היי-טק מקומיות. כולן או נמכרו כבר - או צפויות להימכר. אנו מתנתקים מנכסי ההיי-טק הישראלי, וזו מגמה מאד מסוכנת. קרנות הון סיכון רוצות אקזיט - למכור או להנפיק. צריך לשנות את התרבות הזו, ולאפשר ליזמים לייצר אקלים תרבותי שונה מהמוכר לנו כיום. אם אנו לא נשכיל ליצור ונשאף לבנות חברות ארוכות טווח, אז המצב הקיים לא יימשך לעד. קצב המכירה של חברות ישראליות הנמכרות מדי כמה שבועות – מדאיג אותי".

השתלבות גלובלית

"בהיבט של התנודות הגלובליות, יש להבין שעם כל הכבוד - מישראל לא באה כל החוכמה. סין והודו הופכות למדינות יזמיות, אשר רואות בהיי-טק נושא אסטרטגי, ופועלות בהתאם. עלינו להיפתח, להיות יותר גלובליים, ולעבוד עם החברות ממדינות הללו. אם לא נשכיל לעשות זאת, איך נצליח ליצור פה עמק הסיליקון מקומי? יש לפתוח את ישראל ברמת האוניברסיטאית לעולם, ברמת החברות וברמת היזמות.

באומרי 'השתלבות ברמה הגלובלית', אין הכוונה רק למענה לשאלה 'איך אני מוכר להם', אלא השתלבות אמיתית, דו-כיוונית, שמשמעה - איך אנו ממנפים את היכולות הסיניות וההודיות, על מנת ליצור פה תעשיה שתועיל לשני הצדדים. ליצור בסיס עבודה כך שהאיום ממזרח שכה מרבים לדבר עליו, יהפוך מאיום להזדמנות.

מהממשלה אני דורש בעיקר לא להפריע. הדרישה הקשה מכל היא ליצור תשתיות של שלום, כדי שתהיה פה אווירה נוחה למשקיעים, עם שקט ורוגע. אחר כך אני רוצה כבישים נורמליים וסלולים כהלכה, שדות תעופה מתפקדים, רמת חינוך נאותה, קווי תקשורת נקיים ללא הפרעות. אני לא רוצה מהממשלה תמיכה וסובסידיה, רק ליצור אווירה ותשתית נורמליים. אני רוצה סביבה שמזכירה את סן פרנסיסקו, ולא את דאר-א-סלאם או טהרן - סביבה פתוחה ואיכותית, שכאשר תהיה כזו - ההיי-טק לא יהיה זקוק לעזרה. בקיצור סביבה שתאפשר לי ליצור ולעבוד בשקט ובאווירה מפרה".

"המצב הנוכחי מאיים על העתיד של כלל התעשייה", מסכם מרגלית, "ולכן נדרש לשנותו באופן מהותי ובמהירות, שמא יהיה מאוחר מדי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.