"אנו תורמים לקהילת הקוד הפתוח הכי הרבה שורות קוד"

"העולם משתנה - כיום ניתן לקבל את כל המידע באופן חופשי. אם הדבר נכון לגבי עיתונים, אין סיבה שהדבר לא יהיה קיים בעולם התוכנה", אמר רג'י הצ'רסון, ראש ה"אוונגליסטים" לתחום הג'אווה בסאן העולמית: בכנס Java Technology Day שערכה סאן ישראל
יוסי הטוני |

"סאן ממשיכה לחדש ולהרחיב את היכולות של ג'אווה, ולהשפיע בכיוונים של פתיחת התוכנה למפתחים. החברה עושה מאמץ מאד נרחב, כדי לסייע לקהילת המפתחים, ומתמקדת בפתרון בעיותיהם", כך אמר רג'ינלד הצ'רסון, ראש האוונגליסטים הטכנולוגיים בסאן העולמית, הדובר הראשי בכנס Java Technology Day שערכה סאן ישראל אתמול (ד') במלון הילטון בתל אביב. באירוע השתתפו יותר מ-800 מפתחים, והוא הופק על ידי The People.

לדברי הצ'רסון, "סאן מפתחת טכנולוגיות חדשות, שנותנות הזדמנויות חדשות - בעזרת הקוד הפתוח. אנו תורמים לקהילת הקוד הפתוח הכי הרבה שורות קוד בתחום. החברה פותחת את המערכות שלה, על מנת לעזור לקהילה לפתח בצורה פתוחה. יש הרבה סטראט-אפים הפועלים בסביבת הקוד הפתוח, והטכנולוגיות של החברה עוזרות להם". הצ'רסון ו-15 חברי המשלחה שבראשה הוא עומד, עוסקים בהידוק הקשר עם צוות השיווק והמכירות הגלובלי של סאן, ובכך מסייעים להטמעה וליישום הפתרונות השונים של החברה בשווקים השונים. בהרצאתו פרש הצ'רסון את חזונה ותוכניותיה של סאן בתחום ג'אווה וסולאריס לשנים הקרובות.

"אנו טוענים כבר זמן רב כי סאן היא התורמת הגדולה ביותר לקוד פתוח, הודות לפרויקטים כמו OpenOffice.org ו- OpenSolaris", אמר הצ'רסון וציטט דו"ח של הנציבות האירופאית, לפיו "סאן היא ידידותית יותר לקוד פתוח מאשר יצרנים אחרים". לפי הדו"ח, סאן מובילה בראש החבורה עם שווי קוד של 51,372 חודשי אדם, בהיקף כספי מוערך של 312 מיליון יורו, בעוד יבמ מדורגת במקום השני עם 14,865 חודשי אדם בשווי כספי של 90 מיליון יורו - כמעט פי שניים וחצי פחות מאשר סאן.

שלישית ברשימת התורמות לקוד הפתוח, היא רד-האט: עם 9,748 חודשי אדם ו-59 מיליון יורו. "נתונים אלה לא לוקחים בחשבון את ג'אווה בקוד פתוח, הצפויה להגדיל עוד יותר את הובלתה של סאן", הוסיף, "כאשר מדובר במעורבות יצרן בקהילת הקוד הפתוח, פעולות מדברות בקול רם יותר מאשר מילים, ומחויבות סאן לקוד פתוח אינה שנויה במחלוקת".

הצ'רסון הסביר לקהל המפתחים כי ישנן סיבות רבות מדוע לפתח בג'אווה, "אולם מעל הכל - ה-TCO, העלות בעלות הכוללת, היא הסיבה הכי טובה. המדובר בטכנולוגיה אשר מסייעת למפתחים בארגונים רבים - ובראשם אורקל, יבמ ומיקרוסופט".

הצ'רסון ציין כי בכנס JavaOne השנתי בסן פרנסיסקו, שנערך לפני שבועות אחדים, הוכרז על השלמת מהלך הקוד הפתוח של ג'אווה, שהתקבל בקהילת המפתחים בהצלחה רבה. הכרזה נוספת, ציין, היתה JavaFX - משפחה שלמה של מוצרים וכלים המתמקדת במכשירים לצרכנים - כמו טלפונים סלולריים, מכשירי וידיאו, כבלים ועוד. "ההכרזה על JavaFX מהווה חלק ממהלך של סאן ליצירת סביבה אחידה בין המכשירים השונים, תוך מתן פתרונות וכלים למפתחים", הוסיף.

גידול בכמות המפתחים בג'אווה

הוא הציג את הסטטיסטיקות האחרונות על השימוש בג'אווה בעולם, לפיו יותר משליש - כשישה מיליון - מבין מפתחי התוכנה בעולם, המוערכים בכ-20 מיליון, מפתחים בג'אווה; 5.5 מיליארד מכשירים תומכים בג'אווה, 2.5 מליון התקנות של גרסת ג'אווה לשרתים, 800 מליון התקנות בתחנות עבודה ומחשבים שולחניים, 1.8 מיליארד טלפונים סלולריים ו-11 מיליון מכשירי טלויזיה.

"ה-Java FX הוא הרחבה לפלטפורמת הג'אווה, המאפשר למפתחים חווית פיתוח אחידה בבניית יישומים עבור פלטפורמות שונות, פיתוח אחיד - הן עבור יישומי רשת והן עבור יישומים למכשירים קטנים. הוא מאפשר פיתוח תוכן אינטרקטיבי ותוכן גרפי, שרץ על מחשבי PC, טלוויזיות דיגיטליות, טלוויזיות רגילות ומכשירים סלולריים", הסביר הצ'רסון, "הפיתוח הוא אחיד עבור הפלטפורמות השונות, והממשק הגרפי ייראה ויתנהג בדיוק אותו הדבר על הפלטפורמות השונות. ג'אווה ממשיכה כל העת לנוע קדימה, הודות לשיתוף פעולה ייחודי של סאן וחברות נוספות - יחד עם קהילת המפתחים".

לדבריו, "יחד עם התפוצה הגדולה של פלטפורמת ג'אווה, כמו גם הנכסים אותם רכשה סאן לאחרונה מחברת Savaje Technologies, תקודם JavaFX, על מנת לספק סביבת זמן ריצה מאוחדת. סביבה זו מספקת את הגמישות והחופש לספקי שירותים אלחוטיים ויצרני מכשירים ניידים, כדי לפתח תכנים דינמיים ועשירים בתכונות עבור אלקטרוניקה צרכנית, עם העצמת גישת 'כתוב פעם אחת, הרץ בכל מקום' של טכנולוגיות ג'אווה. סאן תספק מוצרי JavaFX - כמענה לדרישת השוק לפלטפורמה מאוחדת פתוחה ומאובטחת, המקדמת אינטראקטיביות עשירה עם צרכנים, בכל מקום בו הם נמצאים ברשת".

הצ'רסון סיכם בציינו, כי "העולם משתנה - כיום ניתן לקבל את כל המידע באופן חופשי. אם הדבר נכון לגבי עיתונים, אין סיבה שהדבר לא יהיה קיים בעולם התוכנה. בעזרת ג'אווה וקוד פתוח יש לארגוני פיתוח הזדמנות להיות בחזית החדשנות, ולמנף את השימוש בג'אווה".

חדירה לתחומים חדשים

בועז יהודה, מנכ"ל סאן ישראל, פתח את האירוע באומרו, כי "אנו עומדים מאחורי ג'אווה, ובכוונתנו לחדור עם ג'אווה לתחומים חדשים, בהם השפה לא היתה קודם, דוגמת ג'אווה בזמן אמת. זה כנס מאד מקצועי, אין הרבה כנסים ברמה כזו גבוהה בארץ. זו הזדמנות עבור המפתחים להיחשף לכיוונים שסאן והשותפים שלה הולכים בתחום. סאן היא חברה אשר משקיעה רבות במחקר ופיתוח - כשני מיליארד דולרים בשנה - ומחזירה את ההשקעה הזו חזרה לקהילה בצורת שורות קוד פתוחות".

יהודה הוסיף, כי "יש מספר רב מאד של הטמעות יישומי ג'אווה של סאן, במגזר מגזרי תעשייה. כך, כבר יש לקוח ראשון לחברה בעולם ה-SOA, הצבא החליט להיכנס לתחום 'זמן אמת', וישנם סיפורי לקוחות נוספים – ממגזרי הביטחון, הפיננסי, עולם הטלקום ועוד. אנו ממשיכים בכל הכוח לפתח בג'אווה ורואים בה שותף אסטרטגי הנע בכיוון של סאן. ההשקעה של סאן במרכז הפיתוח בארץ – היא אחת העדויות המשמעותיות לכך".

מיכל גבע, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סאן בישראל, אמרה כי המרכז הוקם לפני כעשור, ו"היה מסניפי הפיתוח הראשונים של סאן מחוץ לגבולות ארה”ב, שעוסק במחקר ופיתוח בתחומים שבחזית הטכנולוגיה". לדבריה, במרכז מועסקים כ-100 מהנדסי פיתוח, בוגרי אוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם. זהו אתר הפיתוח המרכזי של החברה העולמית לפיתוח טכנולוגיות חדשות לתחום ג'אווה לטלפונים סלולריים. כיום, המרכז נמצא בתנופת גדילה ומגייס מקצוענים - בתחום הג'אווה ובתחום מערכות יוניקס". היא סיכמה בציינה כי "ג'אווה זו הצלחה ענקית, והנתונים על הרחבת השימוש בו – גדלים בצורה עקבית"

לאחר מכן חולק האירוע למספר מסלולים מקצועיים: מסלול מעשי, מסלול יישומי ג'אווה במובייל ו-Enterprise, מסלול אפליקציות ג'אווה, ולראשונה גם מסלול חדשני של מעבדות התנסות - "Hands on lab".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?