"ה-IT מאפשר יצירת מגע מהיר בין החיילים בשטח לבין האויב"
"אנו מסייעים ללוחמים להשיג יתרון מבצעי בעזרת מגוון אמצעי לחימה. המטרה היא לנצל את המיטב מה-IT, על מנת שהיתרון המבצעי יקבל מימוש בעת הלחימה. גם מערכות השו"ב מסייעות לנו להשגת אפקטיביות מבצעית זו. ה-IT מאפשר יצירת מגע מהיר בין החיילים בשטח לבין האויב, על בסיס שינוע של המידע", כך אומר תת-אלוף גלעד רז, ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה במפקדת זרוע יבשה (מז"י), בראיון בלעדי ל-The People. לדבריו, "כל תחום מערכות השליטה והבקרה לזרוע היבשה מפותח אצלנו. וכן יש לנו ענף העוסק בפיתוח מערכות מידע ניהוליות, דוגמת מערכת בטיחות, ומערכת כשירויות צה"לית".
בהתייחסו לביקורת שהושמעה על כך שמפקדי צה"ל 'התמכרו' למסכי הפלזמות, אומר רז, כי "אף פעם אין תשובה אחת, יחידה ונכונה, בנוגע לשאלה איפה צריך המפקד להיות ממוקם - מול הפלזמה או בשטח. מערכות השו"ב תורמות תרומה אדירה ליכולת המבצעית של הלוחמים ומפקדיהם. בכל קרב יש רמה של אי ודאות, אותה ניתן לצמצם בעזרת המערכות. מקומו של המפקד הוא תלוי-סיטואציה, יש כאלו שנדרש שישהו לצד מערכות השו"ב, ויש שצריכים להיות בשטח, עם הלוחמים. הכל הוא תלוי משימה".
מה עושה החטיבה שבראשותך?
"החטיבה היא גוף העוסק בכל הקשור לפיתוח ולהכנסה של אמצעי לחימה לזרוע היבשה. כאשר מגיעה מהשטח דרישה לפיתוח מסויים של אמצעי לחימה, או דרישה מבצעית לאמצעי לחימה חדש, אנו מלווים את כל השלבים - פיתוח האמל"ח, ייצורו, ההטמעה והקליטה בקרב הלקוחות - דרג הלוחמים. המדובר באמצעי לחימה מכל סוג שהוא - כלי רכב, טנקים, נג"משים, כלי נשק, תחמושת, טילים, אמצעים מעולם האלקטרו-אופטיקה, אמצעים לראיית לילה, מכ"מים אופטיים, ומערכות אוטומטיות נוספות".
צבא יבשה דיגיטלי
צי"ד היא מערכת שליטה ובקרה של זרוע היבשה בצה"ל. במסגרת תוכנית צי"ד מספקת אלביט מערכות, יחד עם חברות נוספות - לצה"ל, מערכות תיקשוב לדרג הלוחם. מערכות אלו מאפשרות העברת תמונת מצב אינטגרטיבית ועדכנית, אשר משלבת בין כלל הגורמים המשתתפים בלחימה והמנהלים אותה. עלות הפרויקט מוערכת בארבעה מיליארד שקלים.
ממשק המשתמש של מערכת צי"ד כולל עמדות שו"ב ותקשורת, ומערכות לעיבוד והפצת מידע. כמו כן, כוללת המערכת מחשבי כף יד שחולקו למפקדי כוחות החי"ר, ומאפשרת להם קשר עם כטבמ"ים (כלי טיס בלתי מאויישים), צפייה במפת מטרות ואיומים שמספקים להם כוחות המודיעין, ותצפית ומעקב אחר מיקומו של כל לוחם בכוח.
מערכת צי"ד מאפשרת תיאום בין הכוחות בדרגים השונים, מתן תמונת מצב עדכנית, יכולת מבצעית מערכתית כוללת, הגדלת שרידות הכוחות ושיפור הדיוק בעת הפעלת אש, תוך שימוש יעיל וחיסכון בכוח אדם ואמצעים. אחת המערכות במסגרת פרויקט צי"ד, היא "משואה 100", מערכת שו"ב מבצעי לדרג הטקטי. לפי תוכנית הפרויקט, בשנת 2012 צפויה צי"ד להיכנס למבצעיות מלאה בכל כוחות צבא היבשה.
לדברי רז, "פרויקט ציד כולל כמה מערכות, המאפשרות לכוחות בשטח לתקשר באמצעות מחשבים ניידים. היא כוללת את מערכת 'משואה 100' מתוצרת אלביט מערכות, המאפשרת לכוחות לתקשר זה עם זה. זוהי מערכת הפועלת באמצעות מחשבי כף יד ומחשבים ניידים, והיא מחברת בין חדרי הפיקוד ובין הלוחמים בשטח, ומאפשרת למפקדים לקבל תמונת מצב עדכנית ומדויקת על צג המחשב בנוגע לנעשה בשטח.
כל מערכות השו"ב הללו נמצאות אצלנו, אם בפיתוח עצמי, ואם בשיתוף פעולה נרחב עם התעשיות הביטחוניות. אנו הגוף שמגדיר את הדרישות המבצעיות והטכנולוגיות, ופועל מול משרד הביטחון – לוודא שהמערכות עונות על הדרישות. תחת הכותרת 'מערכת השו"ב המרכזית', שהיא ליבת פרויקט צי"ד, יש הרבה מאד תחומים. יש שו"ב של טנקים, של ארטילריה. יש עשרות תתי-פרויקטים, יש מיחשוב שצריך לספק, וכמובן נדרשת גם שכבת תקשורת.
הדגש הוא על יצירת מגע מהיר ככל האפשר בין החיילים בשטח לבין האויב, על בסיס שינוע של המידע המדויק עבורו, Sensor2Shooter, תוך שיתוף מידע בין גורמים שונים. מערכת נוספת היא מערכת 'צבע אדום' של פיקוד העורף, אותה סיפקנו לתושבי הדרום".
מה לגבי מערכות ניהוליות?
"אנו פועלים לפיתוח ולהטמעת כמה מערכות כאלו. כך, מערכת הכשירויות של הצבא, אשר צריכה לספק נתונים על 'תקן מול מצבה', רמת אימונים, הכשרות הלוחמים, הציונים שלהם, ניהול ומעקב אחר כל הנתונים הללו - תוך יצירת תמונת מצב למפקדים, אודות הכוחות שבאחריותם. המערכת נכנסה לשלב הטרום מבצעי, פיילוט, ועד סוף שנת 2007 היא תהיה מבצעית.
מערכת ניהול נוספת היא מערכת ניהול אירועי בטיחות, שכשמה כן היא - מערכת וובית המספקת מידע למפקדים ברמות השונות בטרם הם יוצאים לאימון. הצרכנים שלה הם גורמי במצעים ואימונים במז"י: אם מישהו יוצא לתרגיל, כחלק מההיערכות אליו, הוא נכנס לפורטל, דולה את הנתונים הרלוונטים לו, ומתכנן את האימון, תוך התייחסות להיבטי בטיחות. הכלי הוא מבוסס SharePoint ולקוחותיו הם עד רמת מפקד הגדוד".
לאחרונה נערך שבוע האיכות הצה"לי, מה משמעותו מבחינתך?
"איכות היא תרבות ארגונית, חשיבה, ניהול ותפיסת עולם הכוללת איסוף נתונים מתמיד. הדגש הוא למנוע מצבים אקראיים, וזה יכול לקרות רק אם מתכננים. השאיפה היא להגיע לתהליכים ולנהלי עבודה ברורים, ותקני איכות.
אנו עוסקים בפיתוח אמצעי לחימה, ושם אתה חייב להיות מאד מדויק בתכנון ובהערכת הסיכונים – שאם לא כן, לא תגיע ליעד בהיבטי לו"ז ותחולה. על מנת לממש את יעדי האיכות הללו, נדרש IT: בלא IT לא ניתן לעשות את כל זה – תכנון, תכנון מול ביצוע, מדדי בקרה. זה לא יכול להתממש עם מחברות ופנקסים. לוח מחוונים להקפצת חריגים הוא מחוייב המציאות. יש לי מאות פרויקטים, וה-IT תומך בהם. בסופו של תהליך, האיכות היא המבטיחה את ההצלחה שלהם".

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?