Brother MFC-440CN
אם יש דבר אחד שאפשר להגיד לזכות חברת Brother, זה שהיא דוגלת בעקביות. ה-MFC-440CN, אחד מהמכשירים החדשים שהיא השיקה לאחרונה, מזכיר מאוד במראהו החיצוני חלק גדול מהמכשירים המשולבים האחרים אותם משווקת החברה בשלוש השנים האחרונות. גם מזין המסמכים האוטומטי, שנמצא בחלק העליון של המכשיר ומיועד לצרכי סריקה/צילום/שליחת פקס של עד 10 עמודים לכל היותר, מזכיר מוצרים קודמים מתוצרת Brother. כמובן שבסופו של דבר השאלה אם העיצוב הזה יפה או לא היא שאלת טעם וריח מובהקת, אבל אין ספק שכשרואים את המכשיר הזה, יודעים מיד מהיכן הוא מגיע.
לפני שנשאיר את המראה והעיצוב החיצוני בצד, תרשו לנו להתייחס לעוד כמה הבטים פיזיים של מכשיר זה. קודם כל, מדובר במכשיר נמוך יחסית, למרות שהוא כולל מזין מסמכים אוטומטי, כך שקל יותר למצוא לו מקום על שולחן בחדר משרדי/ביתי אולי אפילו מתחת למדף. עוד תכונה ששווה לדבר עליה היא מיקומם של ראשי הדיו - כל מה שצריך לעשות כדי להרכיב את מכלי הדיו החדשים, הוא לפתוח מכסה קטן בצד הימני התחתון של המדפסת, לשלוף את הישנים ולשלב את החדשים. מדובר בתהליך מאוד קל יחסית.
למעשה, הפעם היחידה שתצטרכו להרים ממש את מכסה המכשיר, ולהציץ אל תוך קרביו, תהיה בעת חיבורו למחשבכם האישי או לרשת המשרדית. החיבור נמצא בתוך המכשיר, בקצה תעלת הובלה לכבלים, ולדעתנו מדובר בנקודה חיובית כי כך קשה לנתק את הכבלים בטעות. את המדפסת הזו תוכלו גם לחבר בקלות לרשת משרדית מקומית בעזרת כבל רשת רגיל.
המדפסת מצוידת בלוח בקרה נאה למדי שבמרכזו מסך LCD בגודל 2אינץ'. בעזרת המסך הזה, ובעזרת הכפתורים הרבים סביבו, תוכלו לבצע פעולות רבות, כולל פעולות תחזוק, מבלי להזדקק למחשב שמחובר למכשיר.
כפי שהסברנו החלטנו להשתמש באותו נייר צילום לכל המדפסות. משום מה, כשהדפסנו ישירות מכרטיס זיכרון או מהמצלמה התמונות יצאו רטובות מדי, כך שהן נדבקו אחת לשנייה ונמרחו. אנחנו לא יודעים אם זה בגלל הנייר שבחרנו להשתמש בו, אבל כשבחרנו לבצע אותה הדפסה דרך המחשב, וסימנו את האפשרות 'ייבוש איטי', לא נתקלנו בבעיה הזו, והתמונות יצאו אולי מעט בהירות מדי, אבל באיכות מספקת. דרך אגב, אם תרצו להדפיס כמה תמונות, תצטרכו להקליד בעצמכם את מספרי התמונות המבוקשות, מה שמכביד מאוד על התהליך.
עוד בעיה שקשורה להדפסת תמונות היא ההכנה הפיזית לביצוע. למרות שאהבנו את האפשרות שיש מגש מיוחד שיכול להכיל את ניירות הצילום, בנפרד מנייר ההדפסה הרגיל, גם כאן התהליך עצמו מעט מסורבל. אם רוצים להשתמש במגש הזה, ולא משנה אם ישירות מלוח הבקרה של המכשיר המשולב או מהמחשב, צריך להוציא את כל המגש החוצה, לדחוף פנימה את מגש התמונות - שמשמש בימים כתיקונם כמגש היציאה - ורק אז להתחיל בהדפסה. כשרוצים לחזור לנייר הרגיל, צריך לחזור על התהליך. מסורבל מדי.
איכות הסריקה של המכשיר הזה מתחלקת לשניים: בסריקה של תמונת המבחן שלנו למחשב התוצאה שהתקבלה הייתה מהטובות ביותר, מדויקת מאוד, בלי פגמים, ועם שעתוק צבעים מוצלח ביותר. אבל בעת צילום מסמכים באיכות טיוטה הגוון שהתקבל היה אפרפר ובהיר מדי. בצילום ברמה רגילה, עם זאת, התוצאה כבר הייתה כמעט זהה למקור.
תוכנת הבקרה של המכשיר, Control Center 3, פשוט מצוינת בעיקר בזכות היכולת להוריד את ההגדרות השונות מהמכשיר, לשנות אותן במחשב עצמו בנוחות רבה, ואז להחזיר אותן למכשיר. היא גם מאפשרת לשלוח פקסים בקלילות מהמחשב עצמו ולאו דווקא דרך לוח הבקרה, במקרה הצורך.
בשורה התחתונה מציע ה-MFC-440CN תכונות ויעילות באיכות סבירה בהחלט, גם אם הוא קצת איטי. אם אתם זקוקים למכשיר משולב שעיקרו פקס, הוא מציע את התכונות הרבות ביותר, בעיקר בזכות מרכז הבקרה שלו. כך או כך, הוא מתאים הרבה יותר למשרד מאשר לשימוש ביתי.
ציונים:
ציון תכונות: 9
ציון ביצועים: 7
ציון תמורה: 8
ציון כללי: 8
מחיר 1,199 ש"ח
ספק רשף פתרונות הדפסה
משקל 7.9 ק"ג
מידות 398x370x180 מ"מ

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".