פיטורים נרחבים ב"ישראלי" צפויים בסוף השבוע הקרוב
כחודש וחצי לאחר שהגישו אל בית המשפט המחוזי בקשה לפירוק עיתונם, התכנסו אמש עם צאת השבת כ-50 מעובדי עיתון "ישראלי" - עיתונאים וגרפיקאים - לדיון על בעיותיהם, שבסיומו הכריז ועד הפעולה על שביתה בלתי מוגבלת בזמן. במהלך הדיון, הודיע ברק סרי, עורך העיתון בפועל, כי בכוונת שלמה בן-צבי, מבעלי העיתון, לבצע מהלך פיטורים רחב לקראת סוף השבוע הקרוב. העיתון יצא הבוקר, בעזרת כמה מעובדי ,מקור ראשון".
הסיבות לשביתה, לדברי העובדים, נעוצות במשכורת דצמבר 2006 של עובדי הפרילאנס, שרבים מהם לא קיבלוה עד היום, בדמי ההבראה שלא שולמו להם מזה שנתיים וחצי, בתלושי משכורת שכבר ארבעה חודשים לפחות שלא ניתנו להם, ובחוזים שטרם נחתמו לעובדים שכבר כמה חודשים מועסקים בעיתון. "יש עיתונאי שנפגע לפני כמה חודשים בתאונת דרכים", סיפר אחד העובדים לאייס, "והוא צריך כסף מביטוח לאומי, אבל הוא לא יכול לקבל כי אין לו תלוש משכורת, והוא לא יודע אם בכלל שולם עבורו מס בזמן שהוא עבד".
עיתונאי אחר סיפר ש"בן-צבי הבטיח להפריש עבורי ביטוח מנהלים, אבל אני לא יודע אם הוא עושה את זה, כי אין לי תלוש משכורת לבדוק. אני בכלל לא יודע אם ומה הוא משלם בשבילי וכמה, ומהצ’ק אני לא יכול ללמוד כלום. חוץ מזה, יש עיתונאים, ואני ביניהם, שעובדים כבר כמה חודשים בעיתון ואין לנו חוזים חתומים".
אחר אמר ש"מושכים אותנו באף כבר הרבה זמן. כשבית המשפט נתן לבן-צבי את העיתון בחזרה בתחילת ינואר, הוא הבטיח שהוא ישלם לעובדים. ואז הוא כינס את העובדים ואמר שלא תהיה בעיה, ושהכל ישולם. הוא גם אמר אז שהוא לא ידע על נושא דמי ההבראה, והבטיח לטפל בזה. שום דבר לא קרה מאז. יותר מזה, בסביבות ה-9 בפברואר הוא לא רצה לשלם משכורות, ורק בגלל בלגאן שהוועד עשה, הוא שילם משכורות - אבל עדיין בלי תלושים".
התכנסות העובדים, שהיתה ידועה מראש, הפתיעה את הנהלת העיתון בהיקפה. "כשנודע לבן-צבי עליה", אמר אחד העובדים, "הוא חשב ששני עובדים וחצי יבואו. ברק סרי, שניסה לדברר את בן-צבי והציע לעובדים לבטל את השביתה, הבטיח בשמו שייכנס כסף לעיתון. הוא גם הבטיח שעד יום שלישי ישלמו לפרילנסרים חלק מהכסף שלהם, והתריע, למרות שאין לו סמכות לזה, שיפטר עובדים שהיו משובצים אתמול למשמרת ערב, שלא יתייצבו".
ואז הטיל סרי את ה’פצצה’, אם כי היו מבין העובדים מי שידעו עליה מראש. "ביום רביעי מתכוון בן-צבי לכנס את העובדים, כי ביום חמישי יהיו פיטורים", כך סיפר אחד הנוכחים לאייס. לשאלות הנוכחים הנדהמים, סרב סרי לנקוב במספרים, אבל ההערכות בין העובדים נעות בין 50 ל-70 אחוז מכמות העובדים. בין העובדים היו מי שהעריכו כי אין קשר בין כוונת הפיטורים לבין השביתה, וכי אלו תוכננו כבר זמן רב מראש. היו מי שסברו כי סרי כבר התבקש על ידי בן-צבי להכין רשימת מועמדים.
נציגי העובדים, הטוענים ש"נמאס לנו להיות הבובות על חוט של בן-צבי", מכונסים בשעה זו במשרדו של בא-כוחם, עו"ד אלון הורנשטיין, לדיון בצעדיהם הבאים, "רגע לפני שנהפוך להיות אסקופה נרמסת שלו", כפי שניסח אחד מהם.
מהירש מדיה נמסר: "במסגרת תוכנית ארגון מחדש שבביצועה כבר הוחל, יהיו פיטורים - לצד קליטת עובדים חדשים, וכבר קלטנו שני עורכים בשבועיים האחרונים. כמו כן, יתקיימו שיתופי פעולה בין המערכות השונות - ישראלי, מקור ראשון, והצופה - לאור העובדה שכולם בבעלות אחת. באשר למשכורות הפרילנסרים, תלושי המשכורת ודמי ההבראה - הכל ישולם ויטופל במחצית הראשונה של השבוע הזה".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
