מיקרוסופט ישראל למפתחים: כך תיבנו אפליקציות בעידן ויסטה

אירוע ה-Developer Academy שערכה בשבוע שעבר, החברה במתחם הסינמה סיטי בגלילות, משך כ-2,800 סקרנים שהגיעו כדי לשמוע מהי הבשורה של הפלטפורמות החדשות של מיקרוסופט מבחינתם וכיצד עליהם לפתח אפליקציות עבורן
אור יעקב |

פיתוח אפליקציות בעידן חלונות ויסטה היה הנושא העיקרי עליו דיברו 2,800 המפתחים ואנשי המיחשוב שהגיעו אתמול (ד') לכנס המפתחים Developer Academy שערכה מיקרוסופט ישראל במתחם סינמה סיטי, צומת גלילות. מנהלי הפיתוח, הארכיטקטים, מנהלי פרוייקטי הפיתוח ראשי הצוותים והמפתחים, עסקו בסוגיות דוגמת ממשקי משתמש, הרכבת תהליכים עסקיים וסביבת WPF, שלושתן דוגמאות חלקיות לעשרות הנושאים שהועלו לסדר היום הטכנולוגי ב-25 ההרצאות שנערכו במקביל בעשרה מהאולמות שבמתחם.

ב-Developer Academy הושם הפעם דגש באפשרויות הפיתוח הקיימות בטכנולוגיות מיקרוסופט שהושקו השנה: מערכת ההפעלה החדשה חלונות ויסטה, פיתוח בחבילת היישומים הארגונית אופיס סיסטם 2007, פלטפורמת הפיתוח דוט.נט 3.0 וכלי הפיתוח Visual Studio Team System. במהלך היום שולבו גם פאנלים עם מומחים, יועצים ושותפיה העסקיים של מיקרוסופט בנושאים טכנולוגיים הנוגעים סביב המוצרים והטכנולוגיות שהשיקה החברה בחודשים האחרונים.

אחת ההרצאות שמשכה את מירב תשומת הלב היתה זו של יוחאי קרייתי, יועץ ארכיטקטורת תוכנה במיקרוסופט ישראל, שהציג את פלטפורמת דוט.נט 3.0. לדבריו, "דוט.נט 3.0 הוא מודל התיכנות המנוהל החדש עבור חלונות ויסטה, המשלב בין הכוח של דוט.נט 2.0 ומספר טכנולוגיות מפתח חדשות. כהרחבה של גרסה 2.0, כוללת הגרסה החדשה טכנולוגיות עדכניות בתחומים שונים, המאפשרות לפתח אפליקציות ויזואליות אשר מעלות את חווית משתמש לגבהים חדשים, מאפשרות שימוש קל ומהיר יותר בתקשורת בטוחה בין מערכות ובין טכנולוגיות, ומספקות תמיכה במיכון בתהליכים עיסקיים". במהלך שתי הרצאותיו בנושא, סקר קרייתי את ארבע הטכנולוגיות החדשות – WCF, WF, WPF ו-CardSpace, בחן מה דוט.נט 3.0 יכולה לעשות עבור המפתחים ומה היא יכולה לספק עבור המשתמשים באותן אפליקציות.

"חמש שנות פיתוח ויותר מחמישים מליון שורות קוד - חייב להיות שם משהו חדש למפתחים", אמר בהרצאתו אלון פליס, CTO בסלע, שדיבר על כיצד יש להתמודד עם מנגנון ה-UAC (ר"ת User Account Control), איך לשפר את איכות ועמידות האפליקציה באמצעות מנגנונים חדשים, כגון Restart Manager ו-Application Recovery Transactional NTFS & Registry. "ויסטה מרחיבה את יכולת השליטה במשאבי המערכת", אמר והציג כיצד מנגנוני התזמון והסנכרון החדשים משפרים את התמיכה במערכות מרובות מעבדים.

גם למיקרוסופט העולמית היתה נציגות באירוע: רון ג'ייקובס, המתהדר בתואר הצבעוני "מטיף לארכיטקטורת תוכנה" (Architect Evangelist), הגיע מרדמונד ושטח בפני המשתתפים את משנתו בנושאים דוגמת עקרונות ותבניות אבטחת מידע, SOA, הגדרות ממשק משתמש ועוד. ג'ייקובס התפרסם בעיקר בזכות הבלוג שלו, בו הוא נוהג לכתוב מאמרים ותובנות בעלי אופי טכני, ולפרסם WebCast-ים ממסעותיו ברחבי התכופים ברחבי העולם.

אחת ההרצאות הבולטות ביותר באירוע היתה זו של שחר גבירץ בן ה-14, שהסביר והדגים כיצד לפתח גאדג'טים למערכת ההפעלה חלונות ויסטה. אותם גאדג'טים, הסביר, הם למעשה אפליקציות שעובדות ברקע ומסייעות למשתמש בעבודה השוטפת על מערכת ההפעלה ומאפשרים ביצוע מטלות שונות במהירות. הגאדג'טים, לדבריו, יכולים להתחבר לאפליקציות ותשתיות קיימות ולאפשר למשתמש לעבוד עם הגאדג'ט שיתממשק לאפליקציה, בלי צורך להפעיל את האפליקציה עצמה".

בהרצאתו הציג גבירץ את הגאדג'טים והדגים את השימוש בהם. לאחר מכן לימד את הקהל על מבנה הגאדג'טים ועל דרך פעולתם. הוא הדגים שימוש בתשתיות אפליקציה קיימת ושילוב היכולות של ויסטה עצמה בקריאת נתוני מערכת ובשימוש ברכיבים השונים של ויסטה. גבירץ הסביר איך הגאדג'ט עובד מול רכיבי COM ועם WebServices, שמסייעים בפיתוח גאדג'טים ומאפשרים לשלב אותם עם יכולות ותשתיות חדשות שכוללת מערכת ההפעלה החדשה. הוא הראה כיצד הגאדג'טים משתלבים עם GUI והדגיש עקרונות חשובים בפיתוח.

אבנר קשתן, יועץ בכיר באדוונטק, הסביר בהרצאתו על אופיס 2007 ואמר, כי "מדובר בכלי רב עוצמה, המאפשר לארגונים לחבר את Visual Studio Tools for Office למערכות הארגוניות על ידי הרחבה של ה-Task Pane, ה-Ribbon החדש, ה-Content Control ב-SharePoint 2007ועוד. הוא סיים באמרו, כי אופיס סיסטם 2007 מהווה פלטפורמה ו-Toolkit מרשימה לבניית ממשק המשתמש של האפליקציות, שנהנה מניסיונם העשיר של מעצביו ומהיכרות ונוחות של משתמשיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.