לא בבית ספרינו: לא התקבלה לבית הספר בגלל לבוש אמה

בית המשפט חייב את בית הספר הדתי חורב שבירושלים לשלם פיצוי בשל כך שסירב לקבל ילדה בת שש בגלל שסבר שלבוש אמה אינו צנוע
סיגל ברנע |

בי"ס חורב הוא בי"ס דתי בירושלים, הידוע בחינוך שהוא מעניק לתלמידיו, הן בתחום הדתי והן בתחומי החול. מוסדות חורב מדווחים באופן קבוע כי חרטו על דגלם את האמרה "תורה עם דרך ארץ". שלושה מילדיהם של התובעים למדו בבית הספר חורב שבירושלים. שלושת ילדיהם הגדולים של התובעים למדו בביה"ס חורב במועד בו נרשמה אחותם בת השש, ללימוד במוסד, וכשם שלמד גם אביהם בשעתו. לשם כך הכירה חברות חדשות ותכננה עמן תכניות שונות לקראת הלימודים.

לאחר שביה"ס שלח לתובעים מכתב קבלה שהודיע על קבלת הילדה לבית הספר, הגיעה האם לביה"ס להשלמת הליך רישום בתה. תוך כדי הליך הרישום, הודיע לה מנהל בית הספר בחדר סגור, כי בתה לא תוכל ללמוד בבית הספר וזאת בשל לבושה של האם. זאת למרות שהאם נוהגת ללבוש באופן קבוע, כיסוי ראש, ולבושה תמיד בחצאית ולא במכנסיים. על פי עדותו של המנהל, יום אחד הופיעה האם בהופעה בוטה מן הרגיל שגרמה לפגיעה בו ובהורים אחרים כאחד. עוד ציין שיש כיסוי ראש ויש כיסוי ראש.

התובעים, הורי הילדה והילדה תבעו מבית הספר ומהמנהל, פיצוי כספי בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם ולביתם בת השש שחיכתה בציפיה להתחיל ללמוד בבית הספר.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי נגרם לתובעים נזק כיוון שבתם הרביעית לא התקבלה לביה"ס בשל לבושה של אמה. הנזק הוא רובו ככולו נזק לא ממוני, שבא לידי ביטוי בעוגמת נפש ובעלבון. גם לפי מבחן האדם הסביר, אי קבלת הבת לבית הספר הייתה בגדר הוקעה ונידוי אישיים המלווים בהטלת דופי אישי, בין היתר לגבי היקף ואיכות האמונה הדתית, ותוך יצירת דין שונה בין ארבעה אחים, וכן בשל הצורך לחפש בית ספר חדש ברגע האחרון, לאחר שתקופת ההרשמה עמדה להסתיים.

עוד נקבע, כי גם אם היו מצד התובעים הפרות של הקריטריונים שנקבעו על ידי בית הספר, אין כל הצדקה לכך שהטיפול בהפרה ייעשה בצורה כה פוגעת ומעליבה. ההליך של הרחקה מביה"ס או של אי קבלה לביה"ס הינו הליך קשה וכואב ובענייננו מדובר בנסיבות פוגעות וכואבות שבעתיים בשל ההיסטוריה המשותפת, בשל ההפליה בין הילדה לבין אחיה ובשל התוצאה, וכן בשל המועד המאוחר בו נמסר לתובעים על כך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".