פורסטר: שוק ה-IT יגיע ל-1.55 טריליארד ד' ב-2007
שוק טכנולוגיות המידע הכלל עולמי, אשר כולל רכישת מוצרים ושירותים בתחום טכנולוגיות המידע (IT), יגיע בשנת 2007 להיקף מוערך של 1.55 טריליארד דולר (1550 מיליארד דולר), גידול של 5% בהשוואה לגודל השוק העולמי בשנת 2006, כך מעריך מחקר חדש של חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ'.
בפורסטר, מציינים כי הגידול החזוי הוא חלש יחסית לשתי השנים האחרונות – הגידול בשנים 2006 ו-2005 בשוק הכלל-עולמי היה בהיקף של 8% בכל שנה. למעשה, מדובר בקצב הגידול האיטי ביותר מאז המשבר הגדול של תחילת העשור הנוכחי, ומאז שקצב הגידול בין השנים 2001 ל-2002 היה שלילי, והסתכם במינוס 7 אחוז.
"הסיבה העיקרית לחולשה הצפויה בשנה הבאה בשוק טכנולוגיות המידע נובעת מהאטה בכלכלה האמריקנית", אומר אנדרו ברטלס, סגן נשיא ואנליסט בכיר בפורסטר. "האטת הכלכלה בשוק האמריקני צפויה להביא להאטה ניכרת ברכישת מוצרי טכנולוגיות המידע בארה"ב, וכן במדינות אחרות שהן שותפות מסחר עיקריות של ארה"ב, ובעיקר באסיה-פסיפיק ובשאר יבשת אמריקה".
בפורסטר, מציינים כי סך תקציב ה-IT הכלל-עולמי, אשר כולל מלבד מוצרים ושירותים גם את ההוצאות על משכורות והטבות של אנשי ההיי-טק, יגיע בשנת 2007 לסך של 2.13 טריליארד דולר (2130 מיליארד), גידול של 6% לעומת 2.02 טריליארד דולר בשנת 2006. גם כאן מדובר בהאטה, לעומת קצב הגידול בשנת 2006, שעמד על 8%.
למרות שהשוק העולמי בשנת 2007, צפוי להיות חלש יחסית, קיימים הבדלים מהותיים בין הסקטורים השונים בתחום ההיי-טק וטכנולוגיות המידע. כך לדוגמה מעריכה פורסטר כי תחום התוכנה יהיה חזק יחסית - פורסטר צופה גידול של 7% בהשקעות וברכישות תוכנה, וזאת לאחר גידול של 10% בתחום זה בשנת 2006.
לעומת זאת, ההשקעות בתחום ציוד התקשורת יחוו האטה משמעותית, ויצמחו בשנת 2007 ב-3% בלבד - האטה משמעותית לעומת קצב צמיחה של 9% בשנת 2006. במקביל, גם השקעות בציוד מחשבים ימשיכו לחוות האטה נמשכת - מצמיחה של 10% בשנת 2005 וירידה ל-6% צמיחה בשנת 2006, ימשיך תחום זה להיחלש, ויחווה צמיחה של 4% בלבד בשנת 2007.
השוק העולמי השני בגודלו, אחרי מדינות אמריקה, הוא זה המוגדר כ-EMEA, ואשר כולל את מדינות אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. למעשה, מדובר בשני שווקים המתנהגים בצורה שונה, כאשר השווקים במערב ובמרכז אירופה גדלים בקצב איטי ויציב, ואילו השווקים במזרח אירופה, במזרח התיכון ובאפריקה חוו גידול מואץ בשנים האחרונות.
המחקר של פורסטר צופה, כי שוק טכנולוגיות המידע במערב ובמרכז אירופה יצמח ב-5% בשנת 2007 (במונחים דולריים), בדומה לצמיחה שהייתה בשנת 2006. היקף השוק במערב ובמרכז אירופה בשנת 2007 צפוי להסתכם בכ-407 מיליארד דולר.
לעומת זאת, השווקים במדינות מזרח אירופה, במזרח התיכון ובאפריקה הם קטנים בהרבה מאלו של מערב ומרכז אירופה -כשמינית בלבד בהיקפם הכולל, אך הם צומחים בקצב מהיר יותר. ברטלס, מציין כי בפלח שוק זה כלולות מדינות כגון רוסיה, ערב הסעודית, מדינות המפרץ, מצרים, אלג'ריה וניגריה, שהן מפיקות מרכזיות של נפט וגז.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
