מט"ח: הדולר נחלש ב-0.09% לשער של 4.321 שקל

לאחר שאתמול לא נקבע היציג בעקבות השביתה בבנק ישראל; אנליסטים מעריכים כי העלאת הריבית ביום ב' הקרוב עשויה להביא את הדולר לאזור ה-4.35 כבר בטווח הקרוב
דותן לוי |

בסיכום יום המסחר במט"ח נחלש השטר הירוק ב-0.09% כשהיציג נקבע על 4.321 לשקל. האירו התחזק 0.42% לשער של 5.566 לשקל. בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של כ-0.34% ונסחר סביב רמה של 1.2884 לדולר.

נזכיר, כי אתמול לא נקבעו שערים יציגים, בשל שביתה של עובדי בנק ישראל. המסחר הדליל היום התנהל בהתאם למסחר בחו"ל בו משקיעים רבים כבר יצאו לחופשה (מחר חג ההודיה).

מחדר המסחר של גאון טרייד נמסר, כי מצב זה של מסחר בטווחים צרים עשוי להמשך עד ליום שני - היום בו יקבע נגיד בנק ישראל את גובה הריבית במשק, ובהתאם לזה אנו צפויים לראות כיוון ברור יותר בין הזוג דולר-שקל. הקונצנזוס בשוק מצביע על עליית ריבית בשיעור של 0.25% וכל החלטה שונה מזו תביא לשינוי חד בשער, כאשר לדעת אנליסטים כיוון הדולר הוא לרמות של 4.350 בטווח הקרוב.

הדולר נחלש אתמול אל מול האירו ונסחר סביב הרמה של 1.2830 לדולר, בהתאם להערכות כי הריבית בגוש האירו תעלה. בנוסף נאם אתמול יו"ר הנהלת ה-FED קווין וורש, וציין בנאומו כי האינפלציה נמצאת עדיין ברמות גבוהות ובניגוד לצפי המשקיעים, עדיין קיים סיכון שלא תהיה האטה כצפוי.

עוד צוין, כי כלכלת ארה"ב התרחבה בשיעור שנתי של 1.6% ברבעון השלישי, הקצב האיטי זה שלוש שנים. בנוסף, פורסם אתמול נתון התחלות בניה שירדו לרמה הנמוכה מזה שש שנים בחודש אוקטובר.

היום ימתינו המשקיעים לנתונים מאירופה שם יפורסם הזמנות תעשייתיות, כאשר נתון חיובי עשוי לתמוך באירו ( יראה על חוסנה של הכלכלה האירופית). בארה"ב יפורסם היום סקר סנטימנט הצרכן במישיגן.

הזהב ממשיך במגמת ההתחזקות מהימים האחרונים ונסחר סביב הרמה של 627.6 דולר לאונקיה, כאשר הביקוש למתכת הזהובה הולך וגדל. לדעת אנליסטים לא רחוק היום ורמת ההתנגדות 630 דולר לאונקיה תיפרץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.