"הגלויה של שלי" בשת"פ עם ישראכרט

הקמפיין ל-3 סוגי כרטיסי אשראי; לכל אחד מהכרטיסים עוצבה סדרת גלויות יחודית, המאופיינת באלמנטים הרלוונטים לקהל היעד ומדברת בשפתו
אפרת אדיר |

חברת הקד"מ "הגלויה של שלי" יוצאת בקמפיין לשלושה כרטיסי אשראי מבית ישראכרט - ישראכרט צעיר (לגילאי 16-22), קמפוסכרט (לסטודנטים) ואפטרכרט יותר (לחיילים בשירות סדיר).

לכל אחד מהכרטיסים עוצבה סדרת גלויות יחודית, המאופיינת באלמנטים הרלוונטים לקהל היעד ומדברת בשפתו.

ארבעת הגלויות של קמפוסכרט הופכות לסימניה אופנתית ושימושית, הכוללת בדיחות מעולם הסטודנטים. בגלויות של אפטרכרט משולבת מראה ומתחתיה הסלוגן "חייל שפר הופעתך", ובגלויות הצעירים מופיעים משפטים חינוכיים אך משעשעים, לדוגמא: "העולם מתחלק לשני חלקים: אלה שעוצרים בעצור ואלה שלא. אלה שלא עוצרים מתחלקים לשני חלקים".

לדברי שלי רוקח, מנכ"ל "הגלויה של שלי", "מטרת הקמפיין היא לגעת בלקוחות באופן ישיר, אנחנו רוצים להישאר בין ספרי הלימוד של הסטודנטים, בכיס של החיילים ובארנק של החבר'ה הצעירים. הגלויות שעוצבו במיוחד עבור הכרטיסים שלנו מדברות באותה שפה, הן זכירות ומשעשעות ונשארות אצל המקבל עם ערך סנטימנטלי המשתייך למותג אותו אנחנו מפרסמים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.