פרץ: "לא היתה תוכנית שהוגשה ולא אושרה"

שר הביטחון זעם על הקצינים שהאשימו אותו בכך שאינו מאשר תוכניות. "כל פעולה שתצמצם הירי תאושר", הוא אמר. אבל בזמן שהוא קרא לצבא ליזום, נחתו בישראל 2 קסאמים נוספים
מעריב NRG |

יומיים אחרי שהואשם ב"סנדול" צה"ל ובדחיית תוכניות התקפיות שמוצגות בפניו, משיב שר הביטחון, עמיר פרץ, למבקריו: במהלך ישיבת הממשלה השבועית אמר פרץ כי "לא היתה תוכנית מבצעית אחת שהוגשה בפני ולא אושרה". ובינתיים ממשיכים הפלשתינים לירות רקטות לעבר שטח ישראל. שתי רקטות נחתו בצהריים ביישובי הנגב המערבי. לא היו נפגעים אך נגרם נזק.

במהלך ישיבת הממשלה, שגלשה לטונים צורמים וחילופי האשמות סביב ירי רקטות הקסאם, תקף פרץ שרים בממשלה וגורמים בצה"ל שטענו כי הוא בולם פעולות ברצועה. "אני מדבר על עובדות, בניגוד לאחרים, שמדברים דברים תיאורטיים ולא בדוקים", האשים. "מבחינת המבצעים, בתקופה האחרונה לא היתה תוכנית שהוגשה ולא אושרה. אני חי בשדרות ומסתכל בבוקר ובערב לאנשים בעיניים, אבל אנשים בעלי תפקיד מגיעים לשם, ואומרים לכולם שאני זה שעוצר את הצבא ומונע תוכניות".

בצה"ל זועמים על הביקורת לגבי חוסר המענה לאיומי הקסאמים וגורמים בכירים מאשימים ששר הביטחון מסרב לאשר התוכניות ההתקפיות שמוצגות. ''לא יהיה מנוס ממבצע דומה לחומת מגן", אמרו קצינים בכירים.

פרץ הדגיש כי לא יסכים להפוך לשק החבטות. "התלהמות שרי הממשלה יוצרת תחושה מוטעית שלא עושים כנדרש נגד הקסאמים", אמר. "אנחנו עושים את הכל, אך בתבונה ולפי הצרכים ולא כתגובה להצהרות ולהפגנות".

שר הביטחון עדכן את שרי הממשלה כי הנחה את צה"ל להרחיב את הפעילות ברצועת עזה לסיכול ירי הקסאם והתחזקותו הצבאית של החמאס. "שוחחתי עם הרמטכ"ל והנחתי אותו לבצע פעולות צבאיות רחבות יותר, שלא יהיו כתגובה אלא כיוזמה של ישראל", אמר. פרץ הבהיר כי פעולות אלו "לא יביאו אותנו לשקיעה בעזה, אך גם לא נשלים עם המשך ירי הקסאם".

"כל פעולה שתצמצם ירי - תאושר"

שר הביטחון ציין, כי ישראל כבר היתה בעזה, וגם אז נורו משם טילים. "הפעולה בבית-חנון היא סימן ההמשך. יש לנו תוכניות לפעול כדי לצמצם שיגורים אך הבעיה המרכזית היא התעצמות החמאס ונפעל כדי למנוע את המשך התהליך הזה. כל דיבור על הפסקת אש מחייב ליצור כלים שימנעו התחמשות בכל הרצועה. יש גיבוי מוחלט ובלתי משתמע לרמטכ"ל, לאלופים ולכל הכוחות", אמר.

פרץ התייחס גם לפינוי העיר שדרות. "כל החלטה כזו מחייבת שיקול דעת", אמר. "לא צריך להשלים עם תמונה של נטישה. אנו עומדים להפעיל בשדרות מפקדה לסיוע לעיר ולמועצות האזוריות שתעזור לבעיית תחושת הביטחון. הכנו תוכניות

למיגון העיר ולרענון התושבים, ואני קורא לממשלה לבחון מתן פיצוי כלכלי לתושבים, בעקבות הנזקים הרבים".

השר הודיע על מדיניותו לאישור הפעולות הצבאיות בעזה. "אני מודיע שכל פעולה צבאית שתצמצם את ירי הקסאמים ותמנע התחמשות של החמאס תאושר", אמר. "כל פעולה נבחנת על רקע מטרותיה, וצריך לתת לאזרחים את התחושה שאנחנו עושים את המוטל עלינו".

ובזמן ששרי הממשלה דנו בתגובה האפשרית לירי הקסאמים, נחתו שתי רקטות נוספות בנגב המערבי. רקטת אחת נחתה בשטחים פתוחים במועצה האזורית אשכול, והשנייה בקיבוץ נחל-עוז. לא היו נפגעים אך נזק נגרם לרכוש.

"שר הביטחון מסנדל אותנו"

דבריו של פרץ היום נאמרו בתגובה לביקורת שהושמעה נגדו מצד קצינים בצה"ל ביום שישי האחרון. גורמי צבא בכירים טענו כי צה"ל הציג בפני השר כמה תוכניות פעולה התקפיות, אך פרץ סירב לאשרן. "מסנדלים את צה"ל", טענו הגורמים הבכירים. "המטרה היא לפגוע באופן קשה בתשתיות הטרור, באמצעות פעילות רצופה, וזה לא מאושר על ידי השר".

הגורמים גם הדפו את הביקורת שהשמיע פרץ על התנהלותם של קצינים שמדברים עם עיתונאים על התוכניות לפני שהן מבוצעות וטענו כי "הוא מתרעם על תוכניות שהוא לא מאשר. אז לפחות שהציבור יידע שהוא לא מאשר אותן. לא יהיה מנוס בסוף ממבצע משמעותי בהיקף של 'חומת מגן'".

לאחרונה הוגשו לשר הביטחון כמה תוכניות לפעולות בהיקף של מבצע "ענני סתיו" בבית-חנון, גם בחלקים נוספים ברצועה, ובצה"ל ממתינים עדיין לאישורים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.