83% מהציבור בוחר מספרים בלוטו לפי תאריכי ימי הולדת

עוד עולה מסקר שערך מפעל הפיס, כי נשים מאמינות באמונות תפלות יותר מגברים; 20% מהציבור נושאים על גופם קמע אישי למזל; חמסה - הקמע הפופולארי; צעירים מאמינים שתאריך יום הנישואין שלהם הוא מספר של מזל טוב
אפרת אדיר |

לרגל הגרלת ה-50 מיליון בלוטו שתיערך ב-11.12.06 בסימן אמונות תפלות, מזלות וקמעות, נערך מחקר חדש על-ידי מכון שילוב, למחקרי שוק ותכנון אסטרטגי, לבחינת אופי וסוג הבחירה במספרים בהגרלת הלוטו.

הסקר הטלפוני נערך בקרב מדגם ארצי מייצג של 503 דוברי עברית בגילאי 18+, ממנו עולה, כי נשים מאמינות באמונות תפלות יותר מאשר גברים- 39% מהנשים מאמינות כי אם אומרים "חמסה חמסה", "טפו טפו" או "בן פורת יוסף", זה מסלק את המזל הרע, לעומת 27% מהגברים.

כמו כן, 35% מהנשים מאמינות כי מראה שבורה בבית מביאה שבע שנים של מזל רע, לעומת 17% בלבד מהגברים. 34% מהנשים דופקות על עץ (טאץ' ווד) כדי להבריח את המזל הרע, ואילו רק 22% מהגברים עושים זאת.

עוד עולה מן הסקר, כי 20% מהציבור נושאים על גופם קמע אישי למזל. הקמע הפופולארי ביותר הוא חמסה (5%), אחריו תהילים (4%), וכן ברכה או קמע של מקובל (5%). היתר נושאים מגן דוד ואבנים טובות.

שיעור הנושאים קמע אישי, כפול בקרב בעלי השכלה תיכונית ומטה (27%) מאשר בקרב בעלי השכלה על-תיכונית או אקדמאית (14%).

83% מהציבור בוחר מספרים בלוטו לפי תאריכי ימי הולדת

57% מבין המשתתפים בהגרלות מפעל הפיס נוהגים למלא מספרים בעלי משמעות מיוחדת הנחשבים בעיניהם למספרי מזל. מספרי המזל הפופולאריים ביותר בקרב ציבור זה הם: תאריכי ימי הולדת (83%), תאריכים חשובים אחרים (29%). ימי נישואין (23%). מספרים שראו בחלום (5%). מספרים אחרים מסוגים שונים (9%).

נתון מעניין נוסף מראה, כי צעירים מאמינים יותר ביום הנישואים שלהם כיום של מזל מאשר האוכלוסייה הבוגרת, בעלת הניסיון. 33% מהצעירים הנשואים בגילאי 30-39 מאמינים שתאריך יום הנישואין שלהם הוא מספר של מזל טוב. תחושה זו המייחסת ליום הנישואין מזל טוב יורדת לשפל של 13% בלבד אחרי גיל 60.

לאמונה במזל יש דפוס גילאי מובהק: צעירים בגילאי 18-29 מאמינים ביכולתם לשנות את מזלם, או לקבוע את נסיבות חייהם בכוחות עצמם, במידה הגבוהה ביותר. אמונה זו מאפיינת, כנראה, את מי שרואה את כל עתידו לפניו. לעומת זאת, בקרב גילאי 50 ומעלה, גוברת באופן מובהק האמונה באחד משני הקצוות: שהכל בחיים זה מזל, או שהאדם הוא הקובע כיצד ייראו חייו.

בקרב גילאי הביניים 30-49, לעומת זאת, בולטת אמונת האמצע: מרביתם סבורים, כי לא תמיד המזל קובע ואפשר לנסות להשפיע עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.