83% מהציבור בוחר מספרים בלוטו לפי תאריכי ימי הולדת
לרגל הגרלת ה-50 מיליון בלוטו שתיערך ב-11.12.06 בסימן אמונות תפלות, מזלות וקמעות, נערך מחקר חדש על-ידי מכון שילוב, למחקרי שוק ותכנון אסטרטגי, לבחינת אופי וסוג הבחירה במספרים בהגרלת הלוטו.
הסקר הטלפוני נערך בקרב מדגם ארצי מייצג של 503 דוברי עברית בגילאי 18+, ממנו עולה, כי נשים מאמינות באמונות תפלות יותר מאשר גברים- 39% מהנשים מאמינות כי אם אומרים "חמסה חמסה", "טפו טפו" או "בן פורת יוסף", זה מסלק את המזל הרע, לעומת 27% מהגברים.
כמו כן, 35% מהנשים מאמינות כי מראה שבורה בבית מביאה שבע שנים של מזל רע, לעומת 17% בלבד מהגברים. 34% מהנשים דופקות על עץ (טאץ' ווד) כדי להבריח את המזל הרע, ואילו רק 22% מהגברים עושים זאת.
עוד עולה מן הסקר, כי 20% מהציבור נושאים על גופם קמע אישי למזל. הקמע הפופולארי ביותר הוא חמסה (5%), אחריו תהילים (4%), וכן ברכה או קמע של מקובל (5%). היתר נושאים מגן דוד ואבנים טובות.
שיעור הנושאים קמע אישי, כפול בקרב בעלי השכלה תיכונית ומטה (27%) מאשר בקרב בעלי השכלה על-תיכונית או אקדמאית (14%).
83% מהציבור בוחר מספרים בלוטו לפי תאריכי ימי הולדת
57% מבין המשתתפים בהגרלות מפעל הפיס נוהגים למלא מספרים בעלי משמעות מיוחדת הנחשבים בעיניהם למספרי מזל. מספרי המזל הפופולאריים ביותר בקרב ציבור זה הם: תאריכי ימי הולדת (83%), תאריכים חשובים אחרים (29%). ימי נישואין (23%). מספרים שראו בחלום (5%). מספרים אחרים מסוגים שונים (9%).
נתון מעניין נוסף מראה, כי צעירים מאמינים יותר ביום הנישואים שלהם כיום של מזל מאשר האוכלוסייה הבוגרת, בעלת הניסיון. 33% מהצעירים הנשואים בגילאי 30-39 מאמינים שתאריך יום הנישואין שלהם הוא מספר של מזל טוב. תחושה זו המייחסת ליום הנישואין מזל טוב יורדת לשפל של 13% בלבד אחרי גיל 60.
לאמונה במזל יש דפוס גילאי מובהק: צעירים בגילאי 18-29 מאמינים ביכולתם לשנות את מזלם, או לקבוע את נסיבות חייהם בכוחות עצמם, במידה הגבוהה ביותר. אמונה זו מאפיינת, כנראה, את מי שרואה את כל עתידו לפניו. לעומת זאת, בקרב גילאי 50 ומעלה, גוברת באופן מובהק האמונה באחד משני הקצוות: שהכל בחיים זה מזל, או שהאדם הוא הקובע כיצד ייראו חייו.
בקרב גילאי הביניים 30-49, לעומת זאת, בולטת אמונת האמצע: מרביתם סבורים, כי לא תמיד המזל קובע ואפשר לנסות להשפיע עליו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
