גוגל מציגה: דפי בית מותאמים אישית לקבוצות עבודה

דפי הבית של Google Apps מקבילים למעשה לגרסה הבסיסית של התצוגה המרכזית שמכירים משתמשי אאוטלוק של מיקרוסופט, או לוטוס נוטס של יבמ

גוגל הציגה ביום שני האחרון את השדרוג הראשון לתוכנות העסקיות שלה: כעת יכולים ארגונים להעניק למשתמשים או לקבוצות עבודה דפי בית מותאמים אישית. דפי הבית אמורים לשמש כנקודת גישה מרכזית ליישומים שהציגה גוגל בחודש אוגוסט האחרון - Google Apps - שהם בעיקר תוכנות עסקיות מבוססות אינטרנט לעסקים קטנים.

דפי הבית של Google Apps מקבילים למעשה לגרסה הבסיסית של התצוגה המרכזית שמכירים משתמשי אאוטלוק של מיקרוסופט, או לוטוס נוטס של יבמ. דפי הבית מעניקים גישה לדואר אלקטרוני, יומן ורכיבים נוספים. עסקים קטנים, בתי ספר, וארגונים שלא למטרות רווח יכולים להקים דפי בית מותאמים אישית שכוללים, בין השאר, חדשות, יומן ומערכות לדיווח על הוצאות. למעשה יכולים המשתמשים להוסיף עשרות עדכונים שונים.

במבט ראשון, לא שונים דפי הבית החדשים מדף הבית המותאם אישית שמציעה גוגל כשירות חינם לכל המשתמשים במנוע החיפוש. החידוש טמון למעשה ביכולת להעמיד לרשות עובדים, תלמידים או קבוצות עבודה דפי מותאמים אישית משלהם. "בניגוד למתחרות, מציעה גוגל לחברות כלי רב עוצמה - בחינם", אמר כריס הזלטון, אנליסט שמתמחה בכלי שיתוף לעסקים קטנים בחברת IDC.

"בארגונים מצפים מהמוצרים של גוגל לשימושיות רבה", אמר מייק הורוביץ, מנהל מוצר Google Apps. בז'רגון המקצועי מכונים דפים אלה "פורטלים לעובדים", בדומה ל-SharePoint של מיקרוסופט. אולם, לדברי הורוביץ, בניגוד לפורטלים המקובלים, "אין מדובר במתחמים סגורים". המנהלים יכולים לשלוט על המבנה הכללי של דף הבית, בעוד שהעובדים יכולים להוסיף רכיבים נוספים - בהתאם לתחומי העניין שלהם.

דפי הבית החדשים משתלבים בחבילת Google Apps for Your Domain, שכוללת גם את שירות הדואר האלקטרוני Gmail, את תוכנת התקשורת Google Talk, את היומן Google Calendar ואת הכלי לעיצוב דפי אינטרנט. לטענת גוגל משתמשים ביישומים אלה אלפי בתי ספר, עשרות אלפי עסקים ומאות אלפי משתמשי פרטיים.

גוגל אינה מפגינה התרגשות מהתחרות מול מיקרוסופט, משום שלדבריה היישומים שלה פשוטים יותר ומיועדים לעסקים קטנים. "אופיס היא האנטיתזה למה שאנו מציעים", אמר מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, בוועידה שנערכה ביום שבת האחרון בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד. "אנו מציעים כלים קלי משקל, בדגש על שיתוף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.