ביהמ"ש החליט: ראש עיריית חדרה לשעבר יישב בכלא
טענות רבות נשמעות באחרונה בשיח הציבורי נגד השחיתות השלטונית, הפושה בקרב הרשויות השונות, והביאה לחוסר אמון במערכת. היום נעשה צעד חשוב במלחמה בתופעה הפסולה, כאשר עונש מאסר בפועל הוטל על ראש העיר חדרה לשעבר, ישראל סדן, שהורשע בעבירות של מתן שוחד והסתרת מידע.
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום שמונה חודשי מאסר בפועל וקנס של 60 אלף שקל על סדן, שגם היה בעבר מפקד מג"ב, שהורשע בשלוש עבירות של מתן שוחד, ובשתי עבירות של אי פרסום הסכמים קואליציוניים, בעת כהונתו כראש עיריית חדרה. ניצב בדימוס – עבריין בהווה ראש עיריית חדרה לשעבר, ישראל סדן, הורשע במתן שוחד ואי פרסום הסכמים.
עו"ד יעל גורמן, המייצגת את סדן, הודיעה כי כעת היא וצוות הפרקליטים ילמדו את גזר הדין ורק אז יחליטו בדבר ערעור לבית המשפט העליון. מהצד השני אמר עו"ד יחיאל ליפשיץ, אשר שימש כתובע מטעם פרקליטות חיפה במשפט, כי התביעה "לא התכוננה למשפט הזה אחרת, למרות שמדובר באדם שמכיר מקרוב את המשטרה והפרקליטות".
ליפשיץ ציין בסיפוק כי לדעתו, "עונש של שמונה חודשי מאסר בכלא הוא עונש ראוי על העבירות בהן הורשע הנאשם", והסביר כי "בשנתיים-שלוש האחרונות ישנה מגמה חדשה של החמרה מצד בתי המשפט במשפטים של אישי ציבור המורשעים בפלילים". על ארבעת הנאשמים האחרים בפרשה גזר בית המשפט עונשי עבודות שירות ומאסרים על תנאי.
הפרשה החלה בעקבות חקירה של פרשיית שוחד גדולה במהלך
ניסוח ההסכמים הקואליציוניים בעיירית חדרה. סדן התפטר לפני שנה וחצי, מיד לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור. הוא הורשע ועמו הורשעו גם שניים מסגניו ועוד שני חברי מועצה מחדרה.
במהלך משפטו של סדן, קצין בדרגת ניצב בדימוס ששירת בעבר כמפקד משמר הגבול ומפקד מרחב חיפה של המשטרה, הגיעה לאולם סוללה מכובדת של בכירים לשעבר במשטרה, שבאו ללוות את סדן ולתמוך בו. ביניהם נכחו באולם מפקד המחוז הצפוני לשעבר, ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, אשר משמש היום כראש צוות המלחמה בשחיתות במשרד מבקר המדינה, וניצב בדימוס יוסי סדבון, לשעבר ראש אגף החקירות של המשטרה ומפקד מחוז תל-אביב.
בעקבות הגשת כתב האישום נגד סדן, הוקם בחדרה אוהל מחאה, ועלתה דרישה שיתפטר מתפקידו. לבסוף נכנע סדן ללחץ הציבורי, ולאחר שהתפטר אמר כי "בשל המשפט, לא אוכל להקדיש עצמי לניהול העיר ולתושביה, כפי שעשיתי עד היום". סדן, שיישב בכלא בגין עבירות שחיתות שלטונית, הוסיף כי הוא מאמין ש"שליח ציבור צריך לשמש דוגמא לאלו שבחרו בו, ולכן החלטתי לפרוש".
בכתב האישום שהוגש נגדו נטען בין היתר כי סדן התחייב לכסות חובות של אחת הסיעות המקומיות בחדרה בסכום של 150 אלף שקלים לחודש, זאת במהלך ארבע שנים. עוד נטען כי בהסכם נוסף עם חבר אחר במועצת העיר, הוא התחייב שהעירייה תשכור נכס שנמצא בבעלותו של חבר המועצה למשך ארבע שנים.
יצויין כי לאורך כל המשפט שבו וטענו מקורביו הרבים של סדן כי ההאשמות המיוחסות לו אינן נכונות ואף גרסו כי נרקמה נגדו עלילה. לאחר למעלה משנה וחצי של דיונים, בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע היום אחרת.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
