ביהמ"ש החליט: ראש עיריית חדרה לשעבר יישב בכלא

8 חודשי מאסר בפועל נגזרו על ישראל סדן, ראש העיר חדרה לשעבר, שהורשע במתן שוחד
מעריב NRG |

טענות רבות נשמעות באחרונה בשיח הציבורי נגד השחיתות השלטונית, הפושה בקרב הרשויות השונות, והביאה לחוסר אמון במערכת. היום נעשה צעד חשוב במלחמה בתופעה הפסולה, כאשר עונש מאסר בפועל הוטל על ראש העיר חדרה לשעבר, ישראל סדן, שהורשע בעבירות של מתן שוחד והסתרת מידע.

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום שמונה חודשי מאסר בפועל וקנס של 60 אלף שקל על סדן, שגם היה בעבר מפקד מג"ב, שהורשע בשלוש עבירות של מתן שוחד, ובשתי עבירות של אי פרסום הסכמים קואליציוניים, בעת כהונתו כראש עיריית חדרה. ניצב בדימוס – עבריין בהווה ראש עיריית חדרה לשעבר, ישראל סדן, הורשע במתן שוחד ואי פרסום הסכמים.

עו"ד יעל גורמן, המייצגת את סדן, הודיעה כי כעת היא וצוות הפרקליטים ילמדו את גזר הדין ורק אז יחליטו בדבר ערעור לבית המשפט העליון. מהצד השני אמר עו"ד יחיאל ליפשיץ, אשר שימש כתובע מטעם פרקליטות חיפה במשפט, כי התביעה "לא התכוננה למשפט הזה אחרת, למרות שמדובר באדם שמכיר מקרוב את המשטרה והפרקליטות".

ליפשיץ ציין בסיפוק כי לדעתו, "עונש של שמונה חודשי מאסר בכלא הוא עונש ראוי על העבירות בהן הורשע הנאשם", והסביר כי "בשנתיים-שלוש האחרונות ישנה מגמה חדשה של החמרה מצד בתי המשפט במשפטים של אישי ציבור המורשעים בפלילים". על ארבעת הנאשמים האחרים בפרשה גזר בית המשפט עונשי עבודות שירות ומאסרים על תנאי.

הפרשה החלה בעקבות חקירה של פרשיית שוחד גדולה במהלך

ניסוח ההסכמים הקואליציוניים בעיירית חדרה. סדן התפטר לפני שנה וחצי, מיד לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור. הוא הורשע ועמו הורשעו גם שניים מסגניו ועוד שני חברי מועצה מחדרה.

במהלך משפטו של סדן, קצין בדרגת ניצב בדימוס ששירת בעבר כמפקד משמר הגבול ומפקד מרחב חיפה של המשטרה, הגיעה לאולם סוללה מכובדת של בכירים לשעבר במשטרה, שבאו ללוות את סדן ולתמוך בו. ביניהם נכחו באולם מפקד המחוז הצפוני לשעבר, ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, אשר משמש היום כראש צוות המלחמה בשחיתות במשרד מבקר המדינה, וניצב בדימוס יוסי סדבון, לשעבר ראש אגף החקירות של המשטרה ומפקד מחוז תל-אביב.

בעקבות הגשת כתב האישום נגד סדן, הוקם בחדרה אוהל מחאה, ועלתה דרישה שיתפטר מתפקידו. לבסוף נכנע סדן ללחץ הציבורי, ולאחר שהתפטר אמר כי "בשל המשפט, לא אוכל להקדיש עצמי לניהול העיר ולתושביה, כפי שעשיתי עד היום". סדן, שיישב בכלא בגין עבירות שחיתות שלטונית, הוסיף כי הוא מאמין ש"שליח ציבור צריך לשמש דוגמא לאלו שבחרו בו, ולכן החלטתי לפרוש".

בכתב האישום שהוגש נגדו נטען בין היתר כי סדן התחייב לכסות חובות של אחת הסיעות המקומיות בחדרה בסכום של 150 אלף שקלים לחודש, זאת במהלך ארבע שנים. עוד נטען כי בהסכם נוסף עם חבר אחר במועצת העיר, הוא התחייב שהעירייה תשכור נכס שנמצא בבעלותו של חבר המועצה למשך ארבע שנים.

יצויין כי לאורך כל המשפט שבו וטענו מקורביו הרבים של סדן כי ההאשמות המיוחסות לו אינן נכונות ואף גרסו כי נרקמה נגדו עלילה. לאחר למעלה משנה וחצי של דיונים, בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע היום אחרת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.