"ישראל צריכה להתכונן לאופציה צבאית בעזה"

ראש השב"כ אמר היום שמערכה צבאית ברצועה היא צעד כמעט בלתי נמנע. "אין אופציות טובות בעזה", הדגיש. "מדובר ברמזור אדום". ואולם בינתיים השב"כ ממליץ שלא לצאת למבצע צבאי
מעריב NRG |

מצב בעזה הוא כבר לא מצב של רמזור בצבעי אדום צהוב ירוק שמהבהב", הוסיף דיסקין. "עכשיו זה רמזור שכולו אדום, אדום, אדום". לדבריו, לישראל אין אפשרות להחזיר את המצב לאחור. "אין לנו אופציות טובות בעזה", אמר דיסקין. "כל האופציות הן גרועות ואנחנו צריכים לבחור את האופציה הגרועה פחות".

דיסקין הדגיש כי לעת עתה, השב"כ אינו ממליץ על כניסה לעימות צבאי, ולדבריו יש לתת לאבו-מאזן הזדמנות לאחד את הכוחות ולחזק את הפת"ח. ואולם אם התרחיש הזה לא יתממש בסופו של דבר, ממליץ דיסקין להיערך לפעולה צבאית נרחבת ברצועת עזה.

ראש השב"כ גילה עוד כי מאז ההתנתקות הוברחו לשטח רצועה כ-30 טון של חומר נפץ תקני. דיסקין הזהיר, כי ארגון "ועדות ההתנגדות העממית" עלול לסכן את ישראל יותר מהחמאס, משום שבתוכו פועלים קנאים דתיים קיצוניים יותר. לדבריו, החמאס מאבד מהפופולאריות שלו ברחוב העזתי, משום שהוא מתקשה למשול, ומה שיכול להפוך את הקערה על פיה הוא ניצחון עתידי של הפת"ח בבחירות - תהליך שעשוי לקחת שנים אחדות אם בכלל.

בעניין מוחמד שביר, המיועד לעמוד בראש הממשלה הפלשתינית, אמר דיסקין כי "האיש מזוהה עם החמאס ומקורב לחמאס. אביו היה באחים המוסלמים". יחד עם זאת, ציין כי לשב"כ אין בשנים האחרונות עדויות על כך ששביר היה מעורב בפעילות טרור כלשהי.

בתגובה לדבריו של דיסקין, אמר ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד) כי "הדרך היחידה למנוע את הפיכת עזה לדרום לבנון ולמנוע בעתיד טילים על תל-אביב היא לצאת למבצע 'חומת מגן 2' ולהתשלט מחדש על ציר פילדלפי".

דבריו של דיסקין מגיעים במקביל להתקדמות המגעים לכינונה של ממשלה פלשתינית חדשה. היום התייחס ראש הלשכה המדינית בחמאס, ח'אלד משעל, למגעים לכינון הממשלה החדשה. בראיון לעיתון המצרי "אל-אהראם" קרא משעל לפלגים השונים להתעלות מעל המחלוקות הפנימיות. "האלימות המתחוללת כרגע היא בגלל אי-קיומה של ממשלת אחדות לאומית", אמר.

ראש הלשכה המדינית של החמאס לא הסתיר את המטרה שעומדת מאחורי הרצון העז ללכד את השורות בין הפלשתינים - המאבק המשותף בישראל. "אנו זקוקים לסידור הבית הפנימי ולאיחוד שורות הפלשתינים כדי להתעמת עם ההתקפות הישראליות שנועדו לרוקן מתוכן את הנושאים החשובים כמו: ירושלים, הפליטים והמצור", אמר. "הגיע הזמן שנעבור מהסכסוך הפנימי לפעולה לאומית אמיתית ולעימות עם הכיבוש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.