הסיק מסקנות: תא"ל גל הירש התפטר מצה"ל
תת-אלוף גל הירש, מפקד עוצבת הגליל, לא המתין הבוקר להמלצותיו של האלוף במיל' דורון אלמוג, והגיש את התפטרותו לרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ.
במקביל הציג הבוקר האלוף במיל', דורון אלמוג, את תחקירו בפני הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, ואחר הצהריים הוא צפוי להציגו בפני שר הביטחון, עמיר פרץ. אלמוג, אלוף פיקוד הדרום לשעבר, מונה על ידי הרמטכ"ל, לחקור את אירוע החטיפה בגבול הצפון. השבוע התקשר אלמוג אל תא"ל הירש, והודיע לו כי ימליץ להדיח אותו מתפקידו.
'גורלו של תא''ל הירש כבר נג
כבר לפני כחודש, בעת הצגת מסקנות תחקיר שנערך על תפקוד עוצבת גליל, העריכו בפיקוד הצפון, כי ''תא''ל הירש שרוף''
לכתבה המלאה
תא"ל הירש קיבל בתדהמה את ההודעה, מאחר וחשב שהנסיבות ומצב האוגדה ישפיעו באופן קריטי על החלטות האלוף במיל' אלמוג. אך לא כך היה, ותא"ל הירש הרגיש מושפל. "אני מרגיש ויודע שהחטיפה לא היתה בגללי", אמר למקורביו. "אם הייתי יודע שזה נכון הייתי מתפטר ביום הראשון. המציאות בשטח, דפוס הפעולה שבחר צה"ל באותם ימים הקשו מאוד על המשימה".
"הירש שרוף"
לפני כחודש הציג תא"ל הירש את מסקנות התחקיר המבצעי שערך אחרי המלחמה. גורמי צבא בפיקוד צפון טענו אז כי "גורלו של תא"ל הירש נגזר עוד במהלך המלחמה, והוא יודע זאת. הוא שרוף. על פי ההערכה, דרגתו תעוכב באופן משמעותי אחרי מה שקרה". כשאותם גורמים נשאלו לגבי הדחתו, הם ענו: "אף אחד לא יודע. הוא מעדיף לשתוק ולא להגיב לביקורת החריפה נגדו".
אך למרות הביקורת החליט הרמטכ"ל לפני כשבועיים למנות את הירש לתפקיד ראש החטיבה
האסטרטגית באגף התכנון. שעות לפני דיון השיבוצים במטכ"ל, בו הוחלט על המינוי, זומן חלוץ לכנסת לפגישה עם שר הביטחון, עמיר פרץ, ושוחח עימו בנושא.
בשבוע שעבר נפגש פרץ עם חלוץ והודיע לו כי אינו מאשר את סבב המינויים עליו החליט. שר הביטחון הודיע כי אישור הסבב יעוכב עד שיוגשו לשר הביטחון כל התחקירים הצבאיים על המלחמה וחטיפת החיילים בגבול הצפון. קצינים בכירים אמרו אז כי "זו הבעת אי-אמון בהחלטת המטה הכללי".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
