האירועים העסקיים שיעשו את השבוע
יום ראשון 12/11/06
חטיבת האינטרנט המהיר של בזק – מתחדשת. במסיבת עיתונאים, בזק מציגה הבוקר את קו מוצרי התקשורת החווייתית שלה לבית. הצפי הוא להרבה גדג'טים שיאשפרו הרבה שימוש באינטרנט - כמעט בכל פינה בבית. בבזק, כך נראה, ממשיכים לחפש דרכים לשמר את הכוח כשחקן הגדול כיום בשוק הביתי. לאור העובדה שהכבלים נושפים לה בעורף באופן מורגש יותר ויותר.
יום ראשון 12/11/06
ואם בבזק עסקינן - הרי שממש זמן קצר לאחר מסיבת העיתונאים, בה תחשוף החברה את מוצרי לאינטרנט הביתי, יארחו ניר שטרן , סמנכ"ל השיווק של חברת הבת של בזק, פלאפון, ואבי בר, מנכ"ל ערוץ הספורט, מסיבת עיתונאים משלהם - בה יכריזו רשמית על שיתוף הפעולה בין שתי החברות.
הערוץ ישדר לא מעט שידורי ספורט במסגרת הדור השלישי של פלאפון, את זה אנחנו כבר יודעים מצפייה בפרסומות. אולם אופי השת"פ יורחב בתקופה הקרובה ומסיבת העיתונאים תתקיים לרגל חתימת הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי. הלוקיישן אגב, לא סטנדרטי. החברות הזמינו לחגוג איתן את העיתונות ומגוון רחב של ספורטאים וסלבס במתחם אצטדיון רמת גן, כיאה לאירוע בתחום.
יום שני 13/11/06
איגוד התעשייה הקיבוצית עורך כנס של מפעלי הקיבוצים שיעסוק בנושא פתרונות מימון חוץ בנקאיים. בכנס יוצג מגוון של פתרונות חלופיים כולל אשראי חוץ בנקאי, ניהול סיכוני אשראי, ניכיון חשבוניות וניהול תיק חייבים.
מנהלת תחום ההשקעות וגיוסי הון באיגוד התעשייה הקיבוצית, מיכל קראוס, אשר תנחה את הכנס, אמרה שתחום המימון החוץ בנקאי מקובל מאוד בעולם, אך בארץ הנושא נמצא יחסית בחיתוליו ורוב המערכת העסקית מעדיפה עדיין להסתמך על אשראי בנקאי. לדבריה, במקרים רבים הבנקים לא רוצים לתת אשראי למי שזקוק לו ורודפים אחרי מי שלא זקוק לאשראי בגלל נושא הבטחונות. מפעלים וחברות שנתקלים בקושי במערכת הבנקאית יכולים להיעזר בחלופות שמצויות בשוק.
בכנס יוצגו פתרונות יישומים בתחומי המימון וניהול האשראי עבור חברות הפועלות הן בארץ והן בחו"ל ויסופקו כלים חדשניים שיסייעו לצמיחתן העסקית של החברות. מבנה מימוני נכון הוא המפתח להצלחתה העסקית של כל חברה. יכולתה של חברה להתגמש בתנאי התשלום ולהעמיד חבילות מימון אטרקטיביות ללקוחותיה יוצרת יתרון תחרותי מול המתחרים.
לדברי קראוס, יש בשוק מגוון גדול של אמצעים לגיוס כספים. הכנסת שותפים חיצוניים והנפקות בבורסה הם חלק מכלים אלו. בשנים האחרונות השתמשו המפעלים הקיבוציים בהצלחה בכלים אלו וגייסו סכומים משמעותיים שהביאו לתנופת השקעות בשדרוג הליכי היצור והשיווק. בכנס ישאו דברים מומחי כלל מימון וכלל ביטוח. עומר ציוני, מנהל הכספים של נטפים, ידבר על יתרונות ביטוח האשראי ופקטורינג לצמיחת החברה ופעילותה הגלובלית.
יום שלישי 14/11/06
היום יתקיים טקס חנוכת קו הולכת מי קולחין בפרויקט מי-גת להשבת מים ליישובי הגליל התחתון והסביבה. הפרויקט בוצע על ידי חברת גאון אגרו תעשיות, מטעם מי-גת. פרויקט מי גת הינו פרויקט רב שלבי להשבת מי קולחין ליישובי הגליל התחתון והסביבה.
במסגרת השלב האחרון, בוצעה הנחת קו להולכת מי קולחין ממערכת השבת קולחין עמק יזרעאל למפעל השבת קולחין גליל תחתון. קו הצנרת עשוי כולו מצינורות פלדה בקוטר 24 צול, שהונחו לאורך כ-22 ק"מ, והוא פועל כבר היום לאספקת מים לחקלאות ביישובי הגליל התחתון.
בטקס ישתתף בנימין (פואד) בן אליעזר, שר התשתיות. לצידו ישתתפו בו: דוד ירוס, מ"מ נציב המים מוטי דותן, ראש המועצה האזורית גליל תחתון אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל בני גאון, יו"ר גאון אחזקות ויו"ר גאון אגרו ויפת דוד, מנכ"ל אגודת המים מי-גת.
יום שלישי 14/11/06
הפורום הישראלי לקניין רוחני שבאיגוד לשכות המסחר, המאגד את הגופים הפועלים לשיפור במדיניות ההגנה על זכויות הקניין הרוחני בישראל, יקיים ביום שלישי מסיבת עיתונאים, במהלכה יוצגו דו"ח מקיף בנושא והמלצות לתוכנית פעולה לממשלת ישראל. תוכניות דומות שיושמו בעולם הביאו למהפכות בתחום.
הדו"ח, ראשון מסוגו, סוקר את מצב הקניין הרוחני במדינת ישראל ויציג את היקף הנזקים הנגרמים למגזר העסקי ולמשק הישראלי בשל הפרת זכויות קניין רוחני בשורה ארוכה של תחומים - תוכנות, תרופות, ספרים, דיסקים קלטות וסרטים.
בצמוד לאירוע תוצג תערוכת מוצרים מתחום התוכנה, התרופות, הסרטים והדיסקים.
בכנס יופיעו אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. ד"ר אסתר לוצאטו, לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים. תומר פפר, מנכ"ל פארמה ישראל – ארגון חברות התרופות מבוססות מחקר ופיתוח. יצחק כהן, מנכ"ל אליס – אגודה להגנת יצירות סינימטוגרפיות (קולנוע). יצחק שפר, מנכ"ל הפדרציה לתקליטים וקלטות ועו"ד נעמי אסיה, נציגת BSA – איגוד חברות התוכנה.
יום רביעי 15/11/06

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
