אטיאס: החלטה בעניין אינטרנט בסלון - תוך חצי שנה
השקט שלפני הסערה הגדולה של עולם הטלוויזיה כבר פה. השקט הזה מקפל בתוכו פחד אמיתי והגיוני של ראשי תעשיות הטלוויזיה סביב העולם, מהוליווד במערב ועד בומבי במזרח. כולם כולם מבינים - משהו בחיינו עומד להשתנות. עוד מעט קט יעמדו בכל סלון מכשירים שלכאורה, יראו כמו מסך הטלוויזיה שיש לכם ממש עכשיו בסלון - בהבדל אחד... הם יהיו מחשבי אינטרנט.
למעשה - כפי שאמר מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד, בראיון ל-Bizportal לפני כשבועיים, "הגבולות בין מה שאנחנו מכנים אינטרנט, למה שאנו קוראים טלוויזיה ילכו ויטשטשו בקרוב מאוד". כפי שכתבתי כאן כמה פעמים בחודשים האחרונים, הטלוויזיה תשודר בתוך שנים מעטות - על גבי רשת האינטרנט. מה שיפתח בפני ספקי התוכן בתחום אפשרויות אין קץ לשילובים של תוכן בצורות שונות ומשונות. בתוך 3-4 שנים או פחות מזה, נוכל לצפות בסדרה האהובה עלינו ללחוץ על השלט ולקבל בפינת מסך הטלוויזיה בסלון את הכתובת בה אפשר לרכוש את הנעליים שלובש בשחקן. אחר כך יפרסמו בין תוכנית לתוכנית את קרן הנאמנות החדשה של הבנק המתחרה בבנק שלכם, ואתם תלחצו כפתור ותכנסו לאתר בו ישוחח איתכם יועץ ההשקעות של הקרן בשיחת ווידאו און-ליין, במקום - הכל כדי לשכנע אתכם לקנות, לקנות, לקנות.
רשתות הטלוויזיה מבינות שכוחן יאבד, אם הן לא ישכילו לרוץ לרכוש לעצמן טכנולוגיה שתוביל אותן אל עבר העשור הבא. הטלוויזיה כפי שהכרנו אותה תמות, לא בגלל שהנוכחית משעממת (למרות שזו סיבה טובה מספיק), אלה מפני שהטכנולוגיה תהיה כל כך מתאימה לצרכים שלנו, שלא נרצה יותר לצרוך רק טלוויזיה - פשוט מפני שזה יהיה אפשרי.
מי שביקר בשבוע האחרון בכנס טלקום 2006 בתל אביב יודע שברנד יודע על מה הוא מדבר - (להדגמת שני סוגים של פעילויות בתחום מומלץ לצפות בסרטון בתחתית הכתבה) המוקדים המעניינים והמרכזיים שהוצגו בתערוכה התל אביבית, בה נאסף שלל גדול מאוד של חברות וטכנולוגיות המציעות את מרכולתן לקניינים של חברות הייטק מכל העולם.
אבל רגע לפני שאנחנו מברכים על המוגמר, צריך לזכור במי מדובר. שהרי מדובר בישראל. ארץ הרגולטורים המשתוללים. מדינה בה רמז מיני שיביא לפסילת פרסומת בטלוויזיה - זה חריץ של ישבן של אינסטלטור, בעוד אותה פרסומת ממש היתה אמורה להיות משודרת בסרט על אונס קבוצתי אלים - ב-2 אחר הצהריים, בדיוק כשהבת שלכם חוזרת מבית הספר.
הרגולטורים עושים לנו חיים קשים, אמרו לא פעם אנשי טלוויזיה, שדורשים לשדרג את השירות שהם מציעים לנו עם טכנולוגיות חדשות. ככה פסל משרד התקשורת לפני כ-3 שנים את שירות מבזקי החדשות והכלכלה מהאינטרנט, שהציעה חברת YES לצופים שלה, ככה גם נפסלו שירותים דומים שביקשה HOT לספק, וכך מונע משרד התקשורת מלקוחות YES את שירות ב-VOD עד היום - וזה רק על קצה המזלג.
והנה הבשורה שלנו בעניין. בעל הבית החדש במשרד התקשורת חושב אחרת. הוא חושב שצריך לפתוח את כל האפשרויות הטכנולוגיות - ובראשן, מה שקרוי בשפת המקצוענים - Convergence (התלכדות) של כל שירותי התקשורת למקור אחד, כלומר - טלפון ושידור טלוויזיה על רשת האינטרנט שיגיעו מספק אחד אל מכשירי הטלפון והטלווויזיה הביתיים באמצעות רשת כבלים ושרתים של אינטרנט.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
