אטיאס: החלטה בעניין אינטרנט בסלון - תוך חצי שנה

שר התקשורת מבטיח בראיון ל-Bizportal לא לעמוד בדרכן של ספקיות התקשורת בדרך לחיבור הטלפון, הטלוויזיה והאיטנרנט לרשת אחת בסלון שלנו. וגם... הצצה על האופן בו תפעל הטלוויזיה שלנו בבית ובמחשב בעוד זמן לא רב
שי פאוזנר |

השקט שלפני הסערה הגדולה של עולם הטלוויזיה כבר פה. השקט הזה מקפל בתוכו פחד אמיתי והגיוני של ראשי תעשיות הטלוויזיה סביב העולם, מהוליווד במערב ועד בומבי במזרח. כולם כולם מבינים - משהו בחיינו עומד להשתנות. עוד מעט קט יעמדו בכל סלון מכשירים שלכאורה, יראו כמו מסך הטלוויזיה שיש לכם ממש עכשיו בסלון - בהבדל אחד... הם יהיו מחשבי אינטרנט.

למעשה - כפי שאמר מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד, בראיון ל-Bizportal לפני כשבועיים, "הגבולות בין מה שאנחנו מכנים אינטרנט, למה שאנו קוראים טלוויזיה ילכו ויטשטשו בקרוב מאוד". כפי שכתבתי כאן כמה פעמים בחודשים האחרונים, הטלוויזיה תשודר בתוך שנים מעטות - על גבי רשת האינטרנט. מה שיפתח בפני ספקי התוכן בתחום אפשרויות אין קץ לשילובים של תוכן בצורות שונות ומשונות. בתוך 3-4 שנים או פחות מזה, נוכל לצפות בסדרה האהובה עלינו ללחוץ על השלט ולקבל בפינת מסך הטלוויזיה בסלון את הכתובת בה אפשר לרכוש את הנעליים שלובש בשחקן. אחר כך יפרסמו בין תוכנית לתוכנית את קרן הנאמנות החדשה של הבנק המתחרה בבנק שלכם, ואתם תלחצו כפתור ותכנסו לאתר בו ישוחח איתכם יועץ ההשקעות של הקרן בשיחת ווידאו און-ליין, במקום - הכל כדי לשכנע אתכם לקנות, לקנות, לקנות.

רשתות הטלוויזיה מבינות שכוחן יאבד, אם הן לא ישכילו לרוץ לרכוש לעצמן טכנולוגיה שתוביל אותן אל עבר העשור הבא. הטלוויזיה כפי שהכרנו אותה תמות, לא בגלל שהנוכחית משעממת (למרות שזו סיבה טובה מספיק), אלה מפני שהטכנולוגיה תהיה כל כך מתאימה לצרכים שלנו, שלא נרצה יותר לצרוך רק טלוויזיה - פשוט מפני שזה יהיה אפשרי.

מי שביקר בשבוע האחרון בכנס טלקום 2006 בתל אביב יודע שברנד יודע על מה הוא מדבר - (להדגמת שני סוגים של פעילויות בתחום מומלץ לצפות בסרטון בתחתית הכתבה) המוקדים המעניינים והמרכזיים שהוצגו בתערוכה התל אביבית, בה נאסף שלל גדול מאוד של חברות וטכנולוגיות המציעות את מרכולתן לקניינים של חברות הייטק מכל העולם.

אבל רגע לפני שאנחנו מברכים על המוגמר, צריך לזכור במי מדובר. שהרי מדובר בישראל. ארץ הרגולטורים המשתוללים. מדינה בה רמז מיני שיביא לפסילת פרסומת בטלוויזיה - זה חריץ של ישבן של אינסטלטור, בעוד אותה פרסומת ממש היתה אמורה להיות משודרת בסרט על אונס קבוצתי אלים - ב-2 אחר הצהריים, בדיוק כשהבת שלכם חוזרת מבית הספר.

הרגולטורים עושים לנו חיים קשים, אמרו לא פעם אנשי טלוויזיה, שדורשים לשדרג את השירות שהם מציעים לנו עם טכנולוגיות חדשות. ככה פסל משרד התקשורת לפני כ-3 שנים את שירות מבזקי החדשות והכלכלה מהאינטרנט, שהציעה חברת YES לצופים שלה, ככה גם נפסלו שירותים דומים שביקשה HOT לספק, וכך מונע משרד התקשורת מלקוחות YES את שירות ב-VOD עד היום - וזה רק על קצה המזלג.

והנה הבשורה שלנו בעניין. בעל הבית החדש במשרד התקשורת חושב אחרת. הוא חושב שצריך לפתוח את כל האפשרויות הטכנולוגיות - ובראשן, מה שקרוי בשפת המקצוענים - Convergence (התלכדות) של כל שירותי התקשורת למקור אחד, כלומר - טלפון ושידור טלוויזיה על רשת האינטרנט שיגיעו מספק אחד אל מכשירי הטלפון והטלווויזיה הביתיים באמצעות רשת כבלים ושרתים של אינטרנט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.