אולמרט: "אבו-מאזן יופתע מהנכונות שלנו"
"אבו-מאזן יופתע כאשר הוא יישב איתי לשולחן הדיונים ויראה עד כמה רחוק אנו מוכנים ללכת ומה אנו מוכנים לתת" – כך אמר היום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, במהלך נאומו בוועידת ראש הממשלה בתל-אביב.
"אבו-מאזן הוא פטריוט פלשתיני ולא פטריוט ישראלי, וסביר להניח שהוא ילחם למען האינטרסים הפלשתינים, אבל הוא אדם הגון וישר המתנגד לטרור", אמר אולמרט. "אני מוכן לשבת איתו לשולחן הדיונים בכל רגע". לדברי אולמרט, אבו-מאזן נתון ללחצים מצד ארגוני הטרור, אך "הוא יופתע כאשר יישב איתי סביב שולחן הדיונים ויראה עד כמה רחוק אנו מוכנים ללכת".
בדבריו התייחס ראש הממשלה פעם נוספת לטרגדיה בבית-חנון. "הפעולות הצבאיות בעזה ימשכו כל עוד יהיה ירי מכוון לאזרחים חפים מפשע", הוא אמר. "הירי על בית חנון והריגתם של 18 אזרחים היה טעות. אנו ניזהר מטעויות,
אך אני רוצה להבהיר. אנו מנסים להימנע ממעורבות של אזרחים חפים מפשע, אך איני יכול להבטיח שמקרים כאלו לא יחזרו בעתיד".
ראש הממשלה בחר לענות גם לביקורת שנשמעה בעולם על הרג אזרחים חפים מפשע. לדבריו, מזכ"ל האו"ם אמר לו כי התגובה הישראלית לא היתה מידתית, ובתגובה לכך הוא ביקש לשמוע ממנו מה היא תגובה מידתית לירי של אלפי טילים לעבר ישראל. "כיצד ניתן למדוד תגובה מידתית? האם לפי לילות ללא שינה ופחד של אזרחים מזה שנתיים, או לפי מדד אחר", תהה אולמרט. לדברי אולמרט, רבים נוהגים למדוד את הפעולות לפי מספר הנפגעים, אך מדובר בצביעות.
גאה בהתנתקות, למרות התוצאות
"אני אומר לפלשתינים, אתר לא יודעים כמה אסירים פלשתינים היינו משחררים אם הייתם משחררים את גלעד שליט", הוסיף ראש הממשלה. "אמנם לא הייתי מוכן לשחרר לארגוני הטרור אפילו אסיר אחד, אך לאבו-מאזן אני מוכן לשחרר".
ראש הממשלה חזר על טענתו כי ההתנתקות היתה צעד נכון. "אני גאה בהתנקות, כי היא היתה צעד חשוב לקראת מציאות חשובה", הוא אמר. "אבל למרות שאנחנו לא כובשים, הפלשתינים לא הפסיקו לירות קסאמים מהיום הראשון שיצאנו".
אולמרט התייחס גם לנושא המגעים עם סוריה, ואמר כי זאת לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אולמרט אמר כי ראשית צריך לראות סימנים של שינוי מהכיוון הסורי. "ישראל הוכיחה בעבר שאנו מוכנים לעסקה רצינית עם סוריה ואינני צריך לפרט את הדברים", הוא אמר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
